|
|
|
|
|
מאמר בעיתון הרשמי של הרש"פ מכיר בכך שהעתיקות בסבסטיה הן הריסות של ארמונו של המלך היהודי עומרי
|
|
מקור:
אל-חיאת אל-ג'דידה, 25/01/2015
|
כותרת: "מהורדוס ועד לשחקני כדורגל חובבנים, המאבק ממשיך בסבסטיה"
סבסטיה (שכם) – אל-חיאת אל-ג'דידה
"... כיכר הבזיליקה הינה הכיכר העתיקה [מילולית: ארכיאולוגית] המפורסמת ביותר בכפר [סבסטיה], שנמצא על פסגתו של הר המבודד מההרים הסובבים לו...
מכאן הורדוס, ששלט בסבסטיה, ניהל את ענייני האזור... שני תיירים עולים דרך גבעה קטנה ועוברים מכיכר הבזיליקה, מרכז שלטונו של הורדוס, אל ארמונו של המלך עומרי באזור האקרופוליס, שהינו החלק העליון והמבוצר של העיר."
|
|
|
|
|
|
העיתון הרשמי של הרש"פ משבח את יחסה של ישראל לעובדים הפלסטינים
|
|
מקור:
אל-חיאת אל-ג'דידה, 21/09/2014
|
"כאשר נקרית בדרכו של העובד הפלסטיני הזדמנות לעבוד אצל מעסיקים ישראלים, הוא ממהר לעזוב את עבודתו אצל המעסיק הפלסטיני, מסיבות הנוגעות לשכר ולזכויות נוספות.
מראיונות שערכה "אל-חיאת אל-ג'דידה" עם מדגם של עובדים פלסטיניים, התברר כי אלו שמועסקים אצל ישראלים מקבלים משכורות הרבה יותר גבוהות ממקביליהם המועסקים על ידי פלסטינים. כמו כן, אלו שעובדים אצל ישראלים מקבלים את תגמוליהם ["אתעאב"] באופן ישיר או באמצעות עורך הדין של התאחדות האיגודים המקצועיים באזורם. זאת, בעוד שפלסטינים שעובדים אצל מעסיק פלסטיני מקבלים את תגמוליהם לאחר משא ומתן עמו, שכולל ניכויים רבים, או באמצעות פנייה אישית לבית המשפט...
יתרה מזאת, כל אלו שעובדים אצל מעסיקים פלסטינים אמרו פה אחד כי הם עובדים ללא ביטוח רפואי, משום שחוק העבודה הפלסטיני אינו מחייב זאת, וכן כי לא משלמים להם דמי נסיעות. זאת, בעוד שהמעסיק הישראלי מספק לעובדים נסיעות הלוך ושוב, במרבית המקרים.
עובדת במגזר החקלאות, שהעדיפה לכנות את עצמה "נאדיה", אומרת: "אני מקבלת מזה יותר מחמש שנים שכר יומי של 50 שקלים עבור עבודתי בחקלאות, והשכר נשאר כפי שהוא. זהו מצבם של אלו שעובדים בחקלאות אצל פלסטינים."
לצפייה בטור המלא לחץ על "לכתבה המלאה" למטה |
|
|
|
|
|
העיתון הרשמי של הרש"פ מאשר כי בית החולים הדסה מעניק טיפול לפלסטינים
|
|
מקור:
אל-חיאת אל-ג'דידה, 06/05/2013
|
"שר הבריאות, האני עאבדין, ביקר אתמול בבית החולים הדסה. זהו הביקור הראשון של שר פלסטיני באחד מבתי החולים החשובים בישראל, לפי הודעה שפרסם בית החולים.
השר עאבדין, שאליו התלוותה משלחת הכוללת בכירים רמי דרג במשרד וברש"פ, נפגש עם מנהל בית החולים הדסה עין כרם, יובל וייס. הוא ביקר חולים פלסטינים שמטופלים בו וחילק להם מתנות.
וייס אמר: 'אנו מתייחסים לחולים ללא הבדל לאום ודת. אנו מטפלים במוסלמים, נוצרים, יהודים ובני לאומים אחרים ללא אפליה, ו-30% מהילדים החולים הם פלסטינים.'
הוא הוסיף: 'התחלנו לשתף פעולה עם הפלסטינים. אנו מכשירים כעת צוותי רופאים מבית החולים בבית ג'אלא שבדרום הגדה המערבית לטיפול בסרטן אצל ילדים. יש אצלנו כשישים רופאים מתמחים ומומחים פלסטינים, שישובו לשטחי הרשות כדי לבצע את עבודתם.'"
לחץ כאן לדיווח |
|
|
|
|
|
כתבה חיובית בעיתון הרש"פ על "מתנחל ופעיל שלום"
|
|
מקור:
אל-חיאת אל-ג'דידה, 05/03/2013
|
העיתון הרשמי של הרש"פ פרסם כתבה חיובית בעמוד הראשון של העיתון על הרב מנחם פרומן ז"ל ועל מאמציו לקידום שלום בין ישראלים ופלסטינים:
כותרת: "נפטר הרב פרומן המתנחל ופעיל השלום"
"אתמול נפטר הרב הישראלי הידוע מנחם פרומן, אשר קיים קשרי ידידות עם בכירים פלסטיניים, בגיל 68 לאחר מאבק ארוך עם המחלה - כך דיווחו כלי התקשורת הישראליים.
מנחם פרומן, שנולד בשנת 1945 בפלסטין המנדטורית, היה רב ההתנחלות תקוע שבדרום הגדה המערבית הכבושה, ופעל במרץ למען פתרון של שלום לסכסוך הישראלי-פלסטיני.
לדברי הרב פרומן, המנהיגים הרוחניים היהודים והמוסלמים הם המתאימים ביותר למציאת פתרון שיוביל לשלום, שכן לסכסוך הזה יש אופי דתי.
על בסיס תפיסה זו, הוא קיים קשרים עם מנהיגי אש"ף, ובפרט עם המנהיג ההיסטורי יאסר ערפאת, ונפגש גם עם מנהיגי תנועת חמאס.
פרומן הוא מייסד תנועת השלום 'ארץ שלום', בה חברים מתנחלים ופלסטינים. הוא גינה את ההפרות שביצעו המתנחלים הקיצוניים ביותר נגד מטרות פלסטיניות, וביקר בכמה מסגדים שהושחתו כדי להביע סולידאריות.
הרב פרומן נהג להדגיש שהוא מוכן לחיות במדינה פלסטינית אם יפונו ההתנחלויות היהודיות בגדה המערבית.
פרומן, שחלה באחד מסוגי מחלת הסרטן, ייחל כי 'יצליח לתרום לשלום עד נשימתו האחרונה.'"
לחץ כאן לדיווח |
|
|
|
|
|
דיווח חיובי בעיתון הרש"פ: מיעוט מתנחלים "מעוניין לעשות שלום"
|
|
מקור:
אל-חיאת אל-ג'דידה, 05/10/2012
|
כותרת: "מיעוט מהמתנחלים 'מעוניין לעשות שלום' עם הפלסטינים"
"הפלסטיני מוחמד סעד קיבל לאחרונה רשות מצבא הכיבוש (כלומר צה"ל) לבנות דירות בכפר ח'ירבת זכריא בגדה המערבית הכבושה [זה] בסיועו של אליעז כהן, מתנחל מ[קיבוץ] כפר עציון. כפר זה [ח'ירבה זכריה] נמצא בתוך ההתנחלות גוש עציון, מערבית לעיר בית לחם. גוש עציון מורכב מ-22 התנחלויות, בהן חיים בערך 70,000 מתנחלים ושנבנו, כשאר התנחלויות, על שטחים פלסטיניים שכבשה ישראל בשנת 1967.
כהן, משורר החפץ בדיאלוג בין המתנחלים לפלסטינים, הסביר: 'מזה שלוש שנים אני נלחם לצדו [של סעד] כדי שינצח בסוגיה.' בניגוד לרוב המוחלט של המתנחלים, כהן סבור כי השלום יושג דרך הכרה הדדית בזכות של כל אחד מהצדדים על הארץ עצמה, והוא ציין כי 'אין הכוונה לחלוקת הארץ לשניים, אלא לשיתופה אחד עם השני.' הוא הוסיף: 'אני סבור כי ישנה אפשרות לקיומן של שתי ישויות לאומיות שיימצאו במקום אחד, בין אם באופן של איחוד קונפדראלי או שתי מדינות, אך מבלי שאף אחד יאבד את זכותו ההסטורית על ארץ זו, שאליה קשורים כל אחד משני העמים.'
בשנת 2010, ייסד חברו [של כהן], נחום פצ'ניק, את תנועת 'ארץ השלום' שכוללת מספר קטן של מתנחלים המעודדים שיתוף פעלה דתי, חברתי וכלכלי עם הפלסטינים.
פצ'ניק, אב לארבעה שחי בגוש עציון, הבהיר: 'השלום הינו הכרחי עבורנו.'
לאיש זה יש זקן וכיפה מסורתית והוא נועל סנדלים כמו כל מתנחל קיצוני טיפוסי שרחוק מהדיאלוג עם הפלסטינים. אולם, בן רב זה [פצ'ניק], שגדל בהתנחלויות מאז לידתו ואיננו סבור כי ביכולתו לחיות במקום אחר, אומר: 'אני קשור לאדמה זו ואשאר [כאן], אך גם הפלסטינים נמצאים כאן, ועלי ללמוד לחיות עימם.'
תנועת 'ארץ השלום' הינה יוצאת דופן בקרב חוגי מתנחלים רבים, היא אינה פופולארית ובמקרה הטוב אולי יחשיבו אותה כקבוצה של אידיאליסטים משוגעים או כקבוצה של בוגדים.
נחום אומר: 'האם אני משוגע? כן, משוגע על השלום.'
אולם בשטח, ארגוני זכויות אדם התריעו בחודש יולי הקודם על התגברות התקפותיהם של המתנחלים...
תנועת 'ארץ השלום' כוללת 1,700 חברים, מהם 150 פלסטינים והשאר מתנחלים, מתוך חצי מיליון מתנחלים בגדה המערבית ובמזרח ירושלים.
|
|
|
|
|
|
אי אפשר להאשים את ישראל בכל דבר, כגון בבעיות באספקת מים
|
|
מקור:
אל-קודס, 13/08/2012
|
כותרת: "סבל הפסקת המים ו'מחירי האוויר'"
"השאלות המועלות בפני מחלקת המים והגורמים הרלוונטיים הן: מדוע מופסקים המים בשכונות ובאזורים רבים ולתקופות ארוכות, בזמן ששכונות אחרות נהנות ממים כל הזמן? האם אין ברשותה של מחלקת המים את היכולות הטכניות לטפל בבעיית חלוקתם הצודקת של המים, בבעיית הנזילה של כמויות רבות מהם או בבעיית הזדהמותם לאחר תקופות ההפסקה? התשובה ששומעים רוב האזרחים כשהם מגישים תלונה למחלקת המים ברמאללה הינה כי החברה הישראלית היא האחראית להפסקות. אולם, תשובה זו אינה מסבירה איך החברה הישראלית יכולה להיות אחראית על הפסקת המים במקומות מסוימים, בשעה שמקומות אחרים נהנים תמיד ממים, וכן אינה מסבירה מי אחראי על הבעיות הנוספות מהן סובלים האזרחים... נכון שישראל שולטת על כל מקורות המים באדמות הכבושות, וגם נכון שלכיבוש הישראלי יש חלק בצמצום כמויות המים המגיעות אל הפלסטינים, בזמן שהמים זורמים בשפע להתנחלויות שבתוך ישראל. אולם, לא ניתן בכל פעם להטיל את האשמה לכל כישלון ופגם על הכיבוש, שכן הוא אינו אחראי על אי-חלוקתם הצודקת של המים, על זיהום המים, על חיוב האזרחים בתשלום 'מחירי אוויר' באמצעות מדי המים (לפי הכותב, מדי המים פועלים במהירות מקסימלית עקב חדירה של אוויר לתוך צינורות המים, וכך האזרח נאלץ לשלם חשבונית שאינה משקפת את צריכתו האמתית), על העיכובים בתיקון הפגמים או על רוב הבעיות, שניתן היה לתקנן, לו היו מטפלים בכישלונות ובפגמים הקיימים, שגורמים לאזרחים סבל רב."
|
|
|
|
|
|
דוברת הצלב האדום בטלוויזיה הפלסטינית: הצלב האדום מבקר באופן קבוע את האסירים הפלסטינים בישראל
|
|
מקור:
הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 26/10/2011
|
בתוכנית הבוקר של הטלוויזיה הפלסטינית, "פלסטין – הבוקר הזה" התראיינה דוברת הצלב האדום, נאדיה דביסי, בנושא תפקיד הצלב האדום בעיתות משבר וסכסוכים.
מנחה התוכנית: "במה שנוגע לאסירים בתוך בתי הכלא של הכיבוש, ויש ביקורים של אסירים בתוך בתי הכלא שאתם מבצעים, אך בעת שמונעים מצוותי הצלב האדום [לבצע] ביקורים ולהיפגש עם האסירים, מה עמדתכם על כך, והאם אתם יוצאים בהצהרה [על כך]? אנו לא שומעים, כלומר, בפעמים קודמות בצורה ברורה ומפורשת על כך שמנעו מעורך דין של הצלב האדום להיכנס ולבקר את האסירים, בצל ההתקפה שהם [האסירים] עומדים בפניה עכשיו"
דיבסי: "כמובן, לשם ההבהרה, ככל הידוע לי לא נמנעו ביקורים של הצלב האדום. אני לא קבלתי ידיעה כלשהי אשר מצביעה על כך שמנעו בעדנו [ביקורים] אי פעם."
המנחה: "כלומר, שערי בתי הכלא פתוחים בפניכם בכל זמן?"
דיבסי: "יש לנו הסכם עם הצד הישראלי כפי שיש לנו הסכם עם הצד הפלסטיני בנוגע לביקורי בתי הכלא. כלומר, יש הסכם בין רשויות הכלא ובין הצלב האדום... הנציגים של הצלב האדום, כמובן, עורכים ביקורים אצל כל האנשים המוחזקים בבתי כלא ישראליים, וביקורים חוזרים בבתי הכלא הללו. אנו מזכירים באופן מיוחד את האנשים שנמצאים כרגע בבידוד. מבקרים אותם פעם בחודשיים. אנו מזכירים גם באופן מיוחד את מקומות המעצר שבהם מחזיקים [במעצר] צעירים, למשל, בכלא עופר, אנו מבקרים בתדירות גבוהה יותר בגלל הימצאות הצעירים, ו[בגלל] ההגנה המיוחדת המוענקת לצעירים ולקטינים בזמן המעצר."
|
|
|
|
|
|
אסיר פלסטיני ששוחרר מכלא "מגידו": "לא חסר לאסירים דבר" בכלא הישראלי
|
|
מקור:
הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 24/06/2010
|
דבריו של אסיר פלסטיני משוחרר שהתראיין לתכנית "למענכם" ביום שחרורו מן הכלא. מנחת התכנית בטלוויזיה הפלסטינית ניסתה להביא את האסיר לומר דברי ביקורת על התנאים בכלא, ושאלה אותו על כך שוב ושוב. אך האסיר שב ואמר כי "לא חסר להם שום דבר" בכלא הישראלי:
מנחה הטלוויזיה הפלסטינית: "היית ב[כלא] מגידו. מה מצב החבר'ה, אתה שוחררת מהכלא רק היום?"
האסיר: "החבר'ה בכלא הם במצב טוב. לא חסר להם כלום. מצבם טוב."
המנחה: "לא חסר להם כלום?"
האסיר: "המצב שלהם בסדר גמור."
המנחה: "לא חסר להם כלום? אפילו לא החופש?"
האסיר: "לא. החופש, אינשאללה יהיה חופש."
המנחה: "כמה זמן היית בכלא?"
האסיר: "שנתיים."
המנחה: "ואתה אומר שלא חסר להם כלום?"
האסיר: "לא יודע." הקש כאן לצפייה בסרטון |
|
|
|
|
|
נער פלסטיני מעיד כי החיילים הישראלים מפגינים "הומאניות"
|
|
מקור:
Israeli TV Ch2 (dont Use), 18/12/2002
|
אחמד זח'בר, נער פלסטיני (בן 14): "ראינו טנק, וכולנו התנפלנו על הטנק . החייל ירה. מרגישים שהיו חיילים שלא ירו."
מנחה: "יש חיילים שמהססים לירות?"
אחמד: "יש הרבה חיילים שמהססים [לירות]."
...
אחמד: "היה לי רגע במעבר אל-מנטאר שהיה טנק ועליתי עליו, חשבתי 'הנה מגיעה אליי השהאדה וזהו' אמרתי 'אללה אכבר' ונכנסתי. הירי לא היה עליי אלא על הדגל."
מנחה: "אתה אמרת קודם משהו מעניין. אמרת לי שחלק מהחיילים היססו לירות. איך ידעת שהם מהססים?"
אחמד: "לגבי חלק מהחיילים, הם מרגישים כאילו הילד [יכול להיות] הבן שלהם... אתה יכול לחוש שיש אצלו אנושיות, הוא לא חסר אנושיות." |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
