מאמרי דעה
ליברמן, מה עם המשכורות למחבלים?
Share |
ליברמן, מה עם המשכורות למחבלים?

שר הביטחון מצייץ בקשיחות נגד הכסף שמעבירים הפלסטינים לטרוריסטים ולמשפחותיהם. חבל שבמציאות הוא מעקר את האפשרות למנוע זאת

סא"ל (מיל') עו"ד מוריס הירש, 06.05.18

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5251584,00.html

אחד הנושאים הדוחקים שהכנסת עתידה לעסוק בו במושב הקיץ שנפתח בשבוע שעבר הוא הטלת סנקציה כלכלית על הרשות הפלסטינית בגין המדיניות הנלוזה שבמסגרתה היא משלמת משכורות למחבלים אסירים וקצבאות למשפחות של מחבלים הרוגים. חבר הכנסת שהוביל והציע את החקיקה במרס 2017 היה אלעזר שטרן (יש עתיד), ואליו הצטרפו 11 ח"כים מהאופוזיציה ומהקואליציה.

עיקרון בסיסי פשוט מנחה את החוק: מדי חודש ישראל גובה מהפלסטינים מסים, בעיקר מסי ייבוא, ומעבירה אותם לרשות. מדובר בכ-700-600 מיליון שקל בחודש. על פי ההצעה, כל סכום שהרשות מוציאה לצורך תשלום למחבלים אסירים ולמשפחות מחבלים הרוגים יחולט מכספי המסים שנגבו. על פי תקציב הרשות לשנת 2017, סכומים אלה עלו על מיליארד שקל.

חמישה חודשים לאחר הדיון הראשון בנושא בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת עדכנו נציגיו של שר הביטחון אביגדור ליברמן את הוועדה שהממשלה עומדת להגיש הצעת חקיקה משלה. אבל למורת רוחו של ראש ועדת החוץ והביטחון, ח"כ אבי דיכטר (הליכוד), חרף הזמן הרב שחלף מאז הגשת הצעת החוק של ח"כ שטרן, סירבו נציגי ליברמן להתחייב על מסגרת זמן לגיבוש הצעת החוק הממשלתית.

רק בינואר השנה, ערב דיון נוסף בוועדת החוץ והביטחון, פרסמה הממשלה את תזכיר החוק שלה והעיקרון שעמד ביסודו היה זהה להצעת החוק של ח"כ שטרן. עם זאת, לצד תיקונים מהותיים שנדרשו להכניס להצעה, הוסיפה הממשלה הוראה מסוכנת שתאפשר לה לוותר על החילוט ולהעביר בכל זאת את כל הכספים לרשות הפלסטינית מטעמים של "ביטחון לאומי או יחסי חוץ".

במילים אחרות, לאחר חילוט הכספים, האירופאים יצעקו "געוואלד!", או שהפלסטינים יאיימו בחזרה לטרור, והממשלה תיאלץ להיכנע ולהעביר את הכספים שחולטו. על אף הביקורת החריפה שנשמעה ב-12 במרס בוועדה נגד התוספת הזו, פורסמה הצעת החוק הממשלתית שעדיין כללה את ההוראה.

ההוראה הזו יוצרת דלת מסתובבת ברורה ומערערת לחלוטין את עיקרון היסוד של החקיקה - הטלת סנקציה כלכלית על הרשות הפלסטינית בגין מתן תמריצים לטרור – וגם את הגישה הקשוחה כביכול של שר הביטחון עצמו בנושא.

כאשר מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" חשף ב-28 במרס שתקציב הרשות הפלסטינית ל-2018 שוב מקצה מאות מיליוני שקלים לתגמולי הטרור, מיהר שר הביטחון לצייץ כי "אבו מאזן תומך הטרור הוריד את המסכה והסיר את הכפפות. נפעל להחלטה מהירה על קיזוז כספי המשכורות שאבו מאזן מעביר למחבלים ונפסיק את האבסורד הזה".

אכן, הגיעה העת להטיל סנקציות על הרשות הפלסטינית בגין התגמול שלה לטרור. אולם מגוחך שהאדם שמתבטא באופן קשוח נגד המדיניות של הרשות בעולם הווירטואלי של טוויטר, הוא אותו אדם שבמציאות, למרות הביקורת מצד ועדת החוץ והביטחון וגורמים אחרים, אחראי על ההוראה שתזמין לחצים חיצוניים ותערער לגמרי את אותו חוק שהוא מציע.

גם בהינתן ההנחה המפוקפקת שהחוק החדש צריך להעניק לממשלה מידה מסוימת של גמישות ושיקול דעת לגבי חילוט הכספים, אין מקום להסכים לגמישות קיצונית עד כדי נהיגה באופן הפוך מכוונת החוק, ובוודאי שלא על בסיס נימוקים אמורפיים של "ביטחון לאומי או יחסי חוץ".

מבחינה כמותית, שיקול הדעת שיינתן לממשלה צריך להיות מוגבל להעברת רק חלק קצוב ומוגדר של הכספים לאחר חילוטם. באחת הישיבות של ועדת החוץ והביטחון (ב-12 בפברואר האחרון) הצעתי לקבוע שהממשלה תוסמך להעביר לרשות לא יותר מ-50% מהכספים שחולטו.

מבחינה איכותית, שיקול הדעת שיינתן לממשלה לבטל את החילוט צריך להיות מותנה בקבלת התחייבות חתומה מהרשות לביטול מדיניותה בתוך זמן קצר ומוגבל (לא יותר משלושה חודשים). בהיעדר צעדים קונקרטיים של הפלסטינים בתוך פרק הזמן שייקבע למילוי התחייבות זו, לא יהיה לממשלה עוד שיקול דעת.

מאז הונחה הצעת החוק של ח"כ אלעזר שטרן עברה שנה. בתקופה זו השתמשה הרשות הפלסטינית לפחות בחלק מהכסף שממשלת ישראל העבירה לה כדי לשלם יותר ממיליארד שקל בתגמולים לטרור. עכשיו הזמן לפעולה, ולא רק למילים קשוחות.

מדיניות תגמול הטרור, הנמשכת כבר יותר מ-20 שנה וממומנת בחלקה על ידי כספים המועברים באדיבות ממשלת ישראל, חייבת להסתיים. כפי שהבטיחו כל הנוגעים בדבר, יש לקיים דיונים ולסיים את החקיקה בנושא, ויפה שעה אחת קודם.

סגן אלוף (מיל') מוריס הירש הוא ראש המחלקה המשפטית של מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית". שירת 19 שנים בפרקליטות הצבאית ובתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו"ש.