פרסומי PMW
הנתונים מוכיחים: המשבר הכלכלי של הרש"פ הינו מזויף
Share |
 
הנתונים מוכיחים: המשבר הכלכלי של הרש"פ הינו מזויף 
  • סך הכנסות הרש"פ ממיסים שמדינת ישראל גבתה עבורה בחודשים ינואר-פברואר 2019 היה גבוה ב-109 מיליון ש"ח לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והסתכמו ב- 1.471 מיליארד ש"ח לעומת 1.362 מיליארד ש"ח
     
  • גם לאחר הקפאת הכספים שהרש"פ מוציאה על עידוד טרור ותגמול מחבלים, יתרת הכספים הינה גבוהה יותר מההעברה החודשית הממוצעת בשנת 2018
     
  • המשבר הכלכלי הפוקד את הרש"פ הינו תוצר של החלטה עצמית לדרדר את הכלכלה הפלסטינית, והכל על מנת להמשיך לעודד טרור ולתגמל מחבלים
עו"ד מוריס הירש ונאן ז'אק זילברדיק
               
משבר כלכלי פוקד את הרש"פ בימים אלה. מדובר במשבר מזויף, שהוא תוצאה ישירה של החלטה של יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס לדרדר את הכלכלה הפלסטינית לתהום, והכל על מנת לשמר את מדיניות הרש"פ לעודד את הטרור ולתגמל מחבלים במשכורות נדיבים.

הסיבה הבלעדית למשבר הכלכלי הוא סירוב הרש"פ לקבל את כספי המיסים שמדינת ישראל גובה עבורה. כספים אלו מהווים, בממוצע בחמש שנים האחרונות, יותר מ-50% אחוז מכלל התקציב התפעולי השנתי של הרש"פ.              
 
הרש"פ מסרבת לקבל את הכספים נוכח החלטת הקבינט הבטחוני, שהתקבלה בפברואר השנה לאחר רציחתה של אורי אנסבכר ז"ל, להקפיא מכספי המיסים סכום שנתי של 502 מיליון ש"ח, ב-12 ניכויים שווים בסך של כ-42 מיליון ש"ח. הסכום שהחליטה הממשלה להקפיא הוא הסכום שהרש"פ הודיעה בפומבי ששילמה בשנת 2018 במשכורות ובהטבות שונות למחבלים כלואים ולמחבלים משוחררים מהכלא. 
 
סירוב הרש"פ לקבל את כספי המיסים הובהר מיד עם קבלת ההחלטה בדבר ההקפאה, כפי שהסביר שר החוץ של הרש"פ ריאד אל-מאלכי: 
 
 

שר החוץ של הרש"פ ריאד אל-מאלכי: "הוסכם אתמול בפגישה עם כבוד הנשיא [עבאס] שיישלח מסר רשמי לצד הישראלי, שלפיו אנחנו לא נסכים לקבל שום סכום חלקי מכספי המיסים שצריך להעביר לצד הפלסטיני באופן רשמי. המסר הזה הועבר לצד הישראלי בצורה ברורה."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 21/2/2019]
              
גם אם היה ניתן לטעון שדווקא כספי ההעברות המוקפאים גרמו למשבר הכלכלי, הרי שנתונים שהגיעו ל"מבט לתקשורת פלסטינית" (בעקבות פניה למשרד האוצר על פי חוק חופש המידע) מוכיחים כי אלמלא התעקשות הרש"פ להמשיך במדיניות הנפסדת שלה לתגמל ולעודד טרור, היא הייתה יכולה לקבל יותר כספים ממה שקיבלה בממוצע בחודש בשנת 2018. וזאת מכיוון שההכנסות מהמיסים גדלו בחודשיים הראשונים של 2019 ב-109 מיליון שקל במצטבר, ואילו סכום ההקפאה עמד על 42 מיליון ש"ח בלבד - דהיינו הפרש חיובי לטובת הרש"פ של 67 מיליון ש"ח.
 
כך בינואר 2019, לפני החלטת הקבינט על הקפאת הכספים, הסתכמו הכספים הנגבים עבור הרש"פ ביותר מ-743 מיליון ש"ח. בחודש פברואר הסתכמו המיסים שנגבו ביותר מ- 728 מיליון ש"ח. 

בשנת 2018, ההכנסות החודשיות מכספי המסים הסתכמו בכ-670 מיליון ש"ח בחודש בממוצע. דהיינו, גם לאחר ניכוי סכום ההקפאה של 42 מיליון ש"ח, הכנסות מהמיסים בחודש פברואר הסתכמו ביותר מ-686 מיליון - כ-16 מיליון ש"ח יותר מהממוצע החודשי ב- 2018.


החלטת עבאס לסרב לקבל את כספי המיסים מישראל נשענת על התפיסה העקרונית של הרש"פ לפיה המחבלים הכלואים - כולם, ללא הבחנה בין מיידי אבנים לבין רוצחים, בין אנשי פת"ח או אנשי חמאס/הג'האד האסלאמי/החזית העממית וכו' - אינם מחבלים אלא שליחים של הרש"פ שביצעו את מה שהרש"פ הורתה להם לעשות. 


עבאס: "אני דורש את [שחרור] האסירים מכיוון שהם בני אדם שביצעו פעולה שאנחנו - אנחנו - פקדנו עליהם לבצע, אנחנו כרשות [הפלסטינית]. אי אפשר להעניש אותם כשאנחנו יושבים סביב שולחן אחד ועורכים משא ומתן... זאת מלחמה. ובמלחמה, אתה [ישראל] פקדת על חייל להרוג, ואני פקדתי על בני, או אחי, או על מישהו אחר שיבצע את חובת ההתנגדות [האלימות]. זה הרג, וזה הרג. אז מדוע, ידיו של האדם הזה מגואלות בדם, ואסור לשחרר אותו מהכלא."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 14/02/2005]

הרש"פ עוד מרחיקה לכת כשהיא רואה במחבלים - כולם - חיילים של הרש"פ. על העמדה הזאת חזר לאחרונה שר ההסברה הפלסטיני וסגן ראש הממשלה, נביל אבו רדינה, בפגישה עם עיתונאים ישראלים,
בהתייחסו למשבר הכלכלי ולדרישה להפסיק לשלם את משכורות המחבלים: 
              
"זהו קו אדום וישראל צריכה להבין זאת. אי אפשר לשלוח חייל למלחמה ואז לא לדאוג למשפחה שלו. אנחנו מדברים על מישהו שפועל מטעמנו ומקבל הוראות ממנו."
[כאן, 16/04/2019]

לאחרונה עבאס בעצמו הגן על מדיניות תשלום המשכורות והסביר:
 
מחמוד עבאס: המחבלים פעלו

"אנחנו משלמים משכורות למשפחות השהידים, האסירים והפצועים מאז שנת 1965. זאת, כיוון שהם נהרגו, נאסרו או נפצעו על בסיס אינטרס לאומי ולמען אינטרס לאומי ולא מסיבות אישיות."

תפיסה זו - לראות ברוצחים ובמחבלים אחרים כחיילים ושליחים של הרש"פ - היא שהביאה את הרש"פ למסד ולקבע, אפילו בחקיקה, את זכאות המחבלים הכלואים והמשוחררים לקבלת משכורת חודשית. תפיסה זו עומדת מאחורי קביעת סולם שכר לפיו ככל שהמחבל מוחזק יותר זמן בכלא (בדומה לעובד שצובר ותק במקום עבודתו), כך השכר שלו עולה.


כעת מועלות טענות לפיהן הרש"פ עומדת בפני סכנת קריסה כלכלית, אך ורק בשל יישום החוק להקפאת כספי המיסים. טענה זו משוללת כל יסוד. המשבר הכלכלי אינו תולדה של הקפאת הכספים על ידי ממשלת ישראל. המשבר הינו תולדה של החלטת הרש"פ להתעקש לא רק להמשיך לעודד טרור ולתגמל מחבלים אלא גם לדרוש ממדינת ישראל להיות שותפה למדיניות הנפסדת הזו ולאפשר לרש"פ לבצע את התשלומים מתוך כספי המיסים שישראל גובה ומעבירה לה.

חשוב לזכור כי למרות שהיו הצעות שונות במסגרת הליכי החקיקה כיצד לנהוג בכספים שנוכו מכספי המיסים, בסופו של יום נקבע כי הכספים "יוקפאו," אך יישמרו לטובת הרש"פ ויוחזרו לה בבוא העת לכשתפסיק את מדיניותה ולחדול לשלם משכורות למחבלים. 
 
החוק המאפשר ביצוע ההקפאה הנו "חוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח - 2018." החוק 
שעבר בתמיכה נרחבת בקואליציה ובאופוזיציה, קובע סנקציות כספיות על הרש"פ בגין תשלומיה המופנים לעידוד הטרור. על פי החוק, שר הביטחון אמור להכין דו"ח שנתי על תשלומי הרש"פ המועברים למחבלים כלואים, למחבלים משוחררים, למחבלים פצועים ולמשפחות מחבלים הרוגים ("שהידים"). על פי החוק, לאחר אישור הקבינט הביטחוני, ממשלת ישראל תנכה את הסכום שהרש"פ הוציאה על תשלומים למחבלים מהמסים שישראל גובה ומעבירה לרש"פ. 
 
חשוב עוד לציין, שהחוק החדש מאפשר הקפאה לא רק של הכספים שהרש"פ שילמה למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים. אלא, הוא מאפשר גם הקפאה של הכספים שהרש"פ שילמה למחבלים פצועים ולמשפחות של מחבלים הרוגים. עם זאת, מאחר שטרם הוברר מהו היקף התשלומים מהסוג הזה, טרם החליטה הקבינט על הקפאתם מתוך כספי המיסים.