פרסומי PMW
גורם ברש"פ: "[לישראל] מעולם לא היה שמץ של זכות קיום"
Share |
בכיר פלסטיני:
הרש"פ מכירה בכך שישראל קיימת
אך שוללת לחלוטין את זכות הקיום של ישראל

שגריר אש"ף בהודו, עדלי סאדק:
"[לישראל] מעולם לא היה שמץ של זכות קיום"

איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק

הישראלים טועים אם הם סבורים כי רק חמאס לא מכירה בישראל ומתעבת אותה. כך כתב שגריר אש"ף בהודו, עדלי סאדק. גם פת"ח אינה מכירה בישראל. יותר מכך, הרשות הפלסטינית ופת"ח שוללים כל זכות של ישראל להתקיים, כך הוא כתב במאמר בעיתון היומי של הרש"פ:

"יש אצלם שגיאה רווחת, או סברה מוטעית שבאמצעותה הם מוליכים את עצמם שולל, והיא ההנחה שפת"ח מקבלת אותם ומכירה בזכות הקיום של מדינתם, ושחמאס לבדה היא זו שמתעבת אותם ואינה מכירה בזכות הקיום של המדינה הזו. הם מתעלמים מהעובדה שלמדינה הזאת, המבוססת על מפעל [ציוני]
מפוברק, מעולם לא היה שמץ של זכות קיום..."
מכון "מבט לתקשרות פלסטינית" דיווח רבות על כך שהרשות הפלסטינית בהנהגת פת"ח שוללת את זכות הקיום של ישראל. מנהיגי הרש"פ ואמצעי התקשורת הרשמיים שלה מתייחסים לכל שטחי ישראל כארץ "כבושה," כשהם מכלילים בשטחה ערים כמו חיפה ויפו ומקומות כמו הגליל והנגב.

לצפייה בכמה דיווחים אחרונים של "מבט לתקשורת פלסטינית" בנושא שלילת זכות הקיום של ישראל על ידי הרש"פ, לחץ כאן וכאן.

להלן תמליל הקטע בו שגריר אש"ף בהודו שולל את זכותה של ישראל להתקיים:

עדלי סאדק, שגריר אש"ף בהודו, בעיתון היומי של הרש"פ:

"דרישותיו של האויב הזה [ישראל] הן דרישות מפליאות ותמוהות, שלא היו כמותן בתולדות הסכסוכים מאז שחר ההיסטוריה... הם [הישראלים] אינם מסתפקים בהכרה הפלסטינית המשתמעת במדינתם ובקיומה, אלא רוצים הכרה בזכותה הנצחית של ישראל להתקיים. אולי הטבע שלהם יוביל אותם לבקש פיצויים על השנים שחלפו מבלי שמדינתם התקיימה, בעוד שהייתה לה הזכות לקום על גולגולותינו... יש אצלם שגיאה רווחת, או סברה מוטעית שבאמצעותה הם מוליכים את עצמם שולל, והיא ההנחה שפת"ח מקבלת אותם ומכירה בזכות הקיום של מדינתם, ושחמאס לבדה היא זו שמתעבת אותם ואינה מכירה בזכות הקיום של המדינה הזו. הם מתעלמים מהעובדה שלמדינה הזאת, המבוססת על מפעל [ציוני] מפוברק, מעולם לא היה שמץ של זכות קיום... חמאס, פת"ח וזולתן אינן נלחמות כעת בישראל מסיבות הקשורות למאזני הכוחות. אין שני פלסטינים החלוקים בדעתם על כך שישראל קיימת ושהכרה בה היא חזרה על דבר מובן מאליו, אך ההכרה בזכות הקיום היא דבר אחר, שונה מההכרה ב[עצם] הקיום."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 26/11/2011]