PMW בתקשורת
ראש מכון PMW, איתמר מרכוס, מראויין במאמר בNRG על מחמוד עבאס
Share |

מאיה פולק, 06/03/2015

כותרת: "למרות ההצהרות, אבו מאזן רוצה להשאיר מורשת טרור"
כותרת משנה: "אפרוח חסר נוצות או דיקטטור חסר רחמים? מכחיש שואה או שוחר שלום? נשיא אמיץ שמוכן לוויתורים או האיש שנעלם פעם אחר פעם ברגע החתימה? במלאת עשור לכהונת אבו-מאזן, מנסים בכירים ישראלים לפענח את דמותו השנויה במחלוקת של יו"ר הרשות"

"בשנות השישים היה אבו־מאזן ממייסדי תנועת פת"ח. בניגוד לערפאת הוא לא נחשב ללוחמני או אלים, אבל אין זה אומר שהוא דגל במאבק בדרכי שלום. 'כאשר תנועת פת"ח פתחה במאבק המזוין, היינו תשעה חברים', נכתב לאחרונה בדף הפייסבוק שלו (הדברים תורגמו בידי ארגון 'מבט לתקשורת פלסטינית'). 'ארבעה מאיתנו תמכו במאבק המזוין, וארבעה התנגדו. הקול שלי היה הקובע, והכרעתי לטובת המאבק המזוין, אך כל דבר בעתו'.
...
בדו"ח שפורסם ב־2010 על ידי ארגון 'מבט לתקשורת פלסטינית', מובאת רשימה מפורטת של כיכרות, רחובות וגופים ממסדיים שאבו־מאזן בחר לקרוא על שם מחבלים. לפי הדו"ח, בתי ספר וגנים ברשות נקראים על שם אבו־איאד, שתכנן את טבח הספורטאים הישראלים במינכן ב־1972, וכן על שם אבו־ג'יהאד, סגנו של ערפאת, שהיה אחראי לפיגוע במלון סבוי ולחטיפת 'אוטובוס הדמים' בכביש החוף, ש־37 נוסעים נרצחו. זוכות להנצחה גם דמויות טרוריסטיות ידועות פחות, כמו המחבל המתאבד אל־מואייד בחכמיאללה אל־אעא, שרצח בשנת 2004 חמישה חיילים.
...
איתמר מרכוס, העומד בראש "מבט לתקשורת הפלסטינית", אומר כי כאשר הוא ואנשיו מראים לחברי פרלמנט בעולם כיצד האוכלוסייה הפלסטינית מחונכת להאדרת רוצחים – הם בהלם, אבל אחרי תקופה הכול חוזר לקדמותו. 'הם ממשיכים לממן את השנאה הזו, ונפגשים שוב עם עבאס. הוא אומר להם שיש בעיית הסתה, אבל היא תיפסק ברגע שיהיה שלום. זה השקר הגדול של הרשות: בגלל החינוך לשנאה ולהשמדת ישראל אין לנו עם מי לדבר'".
[http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/680/811.html]