"אנו מגנים ומוקיעים את ההחלטה נגד התנועה האסלאמית ומוסדותיה, ומדגישים כי לא נאפשר להם לעשות כרצונם בתנועה האסלאמית.
ההחלטה לפיה התנועה האסלאמית 'מחוץ לחוק' היא שיא היהירות הישראלית - בא המהגר ואומר לתושביה הילידים של הארץ: אתם אינכם חוקיים.
שנתניהו יידע שכולנו, ובוודאי שהתנועה האסלאמית, שואבים את הלגיטימציה שלנו מהשתייכותנו למולדת, ולא משלטון עריץ וקולוניאליסטי.
אם התנועה האסלאמית 'מחוץ לחוק' בשל פעילותה בהגנה על ירושלים ואל-אקצא, הרי שכולנו שותפים לה בפעילות זאת. לא משנה מה יעשו, לא ישתיקו אותנו ולא ימנעו ממנו להיאבק כדי להגן על ירושלים שלנו ועל אל-אקצא שלנו. נגן על אל-אקצא ועל ירושלים בכל מחיר!"

כותרת: "עצרת בנגב כדי לחגוג את שחרור האסיר עלי אבו טה"
"על פי הודעת מוסד 'יוסוף א-סדיק', מאות מתושבי הנגב בדרום הארץ חגגו את 'שחרור האסיר עלי אבו-טה, תושב תל-שבע, שישב כעשר שנים במחשכי בתי הכלא הישראליים בגין האשמות שונות'...
ההודעה הוסיפה: 'בעצרת נכחו אישים רבים מהנגב ומהפנים הפלסטיני, ביניהם ראש התנועה האסלאמית בפנים הפלסטיני, שיח' ראא'ד סלאח... חבר הכנסת טלב אבו עראר... ועורך הדין טלב א-סאנע...'
בסוף ההודעה [של מוסד 'יוסוף א-סדיק'] נאמר: 'בנאומו של ראש התנועה האסלאמית בַּפְּנים הפלסטיני, השייח' ראאד סלאח, הוא דיבר על ניצחונה של עזה הגאה ואמר: 'לא משנה כמה צרים על עזה... היא ניצחה ותישאר מנצחת.' כמו כן הוא בירך את משפחת האסיר המשוחרר עלי אבו-טה לרגל שחרורו....
בנאומו, חבר הכנסת טלב אבו עראר בירך את האסיר המשוחרר ומשפחתו, ו[ייחל] שימשיך לעמוד איתן ושכל האסירים בבתי הכלא הישראליים ישתחררו."
 

כותרת: "השיח' ראאד סלאח קורא להתגייס לעזרת אל-אקצא"
"השייח' ראאד סלאח, ראש התנועה האסלאמית בפנים בפלסטיני, קרא ליום התגייסות למען מסגד אל-אקצא המבורך...
השיח' סלאח אמר בדרשת [יום השישי]: 'לפני מספר ימים, ליתר דיוק ב-21/8, היה יום השנה לטבח שריפת מסגד אל-אקצא המבורך. ידוע כי כלי הביצוע, הפושע אשר שרף את מסגד אל-אקצא, נקרא מייקל דניס רוהאן, אך הצטברו בידינו ראיות ועדויות רבות המאשרות כי הכיבוש הישראלי היה זה שתכנן את הפשע הזה, וזה שנתן את החסות לביצועו, מתוך שאיפתו אז לסלק את מסגד אל-אקצא המבורך מהקיום....'"

הערה: ב-21/08/1969, תייר אוסטרלי נוצרי בשם מייקל רוהאן הצית אש במסגד אל-אקצא וגרם לו נזק. הרש"פ מרבה לטעון כי ההצתה נעשתה על ידי ישראל.
 

כותרת: "מחר, בבאקה – הכוחות הפעילים קוראים להשתתף בעצרת ההיאחזות בעקרונות הפלסטיניים"
משרדי כל אל-ערב, נצרת
"הכוחות הפעילים: התנועה האסלאמית, בל"ד, תנועת 'אבנאא' אל-בלד', המפלגה הדמוקרטית הערבית והמפלגה הלאומית הערבית, קראו להשתתף בעצרת שתיערך בבאקה אל-ע'רביה בשבת בשתיים אחרי הצהריים...
בגילוי הדעת בחתימתם של הכוחות הפעילים השונים נכתב: "אנחנו, הכוחות הלאומיים האסלאמיים ב"פנים" הפלסטיני... מדגישים את העקרונות הבאים...: זכות השיבה לפליטים הפלסטיניים אל מעונותיהם ואל מולדתם, ובמיוחד לשטחי 48, זכות שלא ניתנת לשיקול דעת או לוויתור, ושחובה למלאה; הסרת ההתנחלויות מהאזורים שנכבשו בשנת 1967, הגדרה עצמית והקמת המדינה בעלת הריבונות המלאה ובירתה ירושלים האצילית, ובתוך כך המקומות הקדושים האסלאמיים והנוצרים; ירושלים הכבושה היא קו אדום שלא ניתן לשאת ולתת עליו או לעברו; אנו, הפלסטינים של "פנים" 48, דוחים כל פעולת חילופין עם ההתנחלויות הקולוניאליסטיות בגדה המערבית... אסירי החופש הפלסטיניים... – סוגייתם היא סוגייה קדושה... אנחנו רואים בעקרונות הנ"ל זכויות לאומיות מקודשות ובלתי ניתנות למשא ומתן, לוויתור, להזנחה – כולן ביחד וכל אחת בנפרד – ומי שעושה זאת אינו חלק מהסוגייה הלאומית של עמו, והריהו דוקר את עמו להרגו. כל מי ששוקל בדעתו לצאת נגד העקרונות האלה, עליו לדעת שעמנו מתנער ממנו ומפועלו. אנחנו בטוחים שכל עמנו בירושלים, בפזורה וב"פנים" הולך בדרך ההתנגדות למדינת האפרטהייד בכל החזיתות, בראש ובראשונה דחיית עניין יהדותה של המדינה, על סכנות מחיקת הזכויות הלאומיות של הפלסטינים של 48 ושל הפליטים הפלסטינים שצופן בחובו עניין זה..."              
 

כותרת: "כל אל-ערב בעימות עם ח"כ מסעוד גנאים: ישראל צריכה להיות במסגרת המדינה האסלאמית הגדולה; איננו מתנגדים שהיהודים ינהלו את ענייניהם בעצמם"

...ש. "כאיש האסלאם הפוליטי, אתה מאמין בהכרחיות של הקמת מדינה אסלאמית, או משטר אסלאמי בפלסטין ובמולדת הערבית והאסלאמית?
ת. "אני מאמין בהכרחיות של שיבת הח'ליפות האסלאמית, ואני מאמין כי זה הפיתרון האידיאלי למצב החולשה והקריסה וההתפרקות שממנו סובלים הערבים והמוסלמים. איננו מדברים כאן בהכרח על ישראל, אך אני סבור שזה אינטרס של היהודים עצמם שתהיה ח'ליפות אסלאמית, כי תור הזהב שלהם כיהודים היה במסגרת הח'ליפות האסלאמית."
ש. "ומה יהיה עם ישראל במצב הזה?"
ת. "ישראל צריכה להיות כלולה במסגרת המדינה האסלאמית הגדולה. אנו איננו נגד היהודים, אלא נגד התנועה הציונית ורעיונותיה הגזעניים. אך אל לנו לשכוח את אחריותנו ואת גורמי הנכבה..."

לקריאת חלק גדול יותר מהראיון המלא לחץ "לכתבה המלאה" למטה

השייח' ראאד סלאח כתב בעניין מסגד אל-אקצא / הר הבית:

כותרת: "כדי שלא תבוא קטסטרופה"
"כדי שלא תבוא הקטסטרופה עלינו לדעת כי כיום מתבצעת תוכנית הרסנית שלא תשאיר מירושלים דבר, ולא תשאיר ממסגד אל-אקצא דבר, וכי התוכנית ההרסנית הזו מתבצעת כעת בשקט הרחק מהתקשורת... ועלינו לדעת שהאחראים לביצוע התוכנית ההרסנית הזו הם הממסד הישראלי הכובש וכוחות עולמיים, יחד עם קבוצה של אגודות וקרנות, ישראליות ומערביות."

["הקטסטרופה" המפורטת בהמשך הדברים היא תוכנית שהתפרסמה לאחר שיחות ברק-ערפאת בשנת 2000, לשליטה משותפת ישראלית - פלסטינית בהר הבית, בניהול יהודי, מוסלמי ונוצרי.]

כותרת: "שייח' ראאד סלאח בראיון ל'אל-קודס': מדיניותו של [אהוד] ברק במישור הפלסטיני אינה מבשרת טובות... הערבים מתחרטים שתמכו בראש הממשלה [ברק]"
"שאלה: כיצד התנועה האסלאמית בישראל רואה את נושא השלום?
תשובה: אנו רואים את השלום כערך דתי ולא כדעה פוליטית, זאת כיון שאנו יודעים שאללה הוא השלום. הברכה של דתנו היא השלום [סלאם עליכם] וגן העדן הוא בית השלום. תפיסתנו כלפי השלום יוצאת ממובן עקרוני ולא פוליטי...
ש: מהי מידת ההצלחה של התנועה האסלאמית בשמירה על זהות הערבים בישראל?
ת: אנו הצלחנו במידה רבה בשמירה על מאפייני הזהות הערבית האסלאמית הפלסטינית באמצעות המיזם החינוכי ואמצעיו. [בעקבות בחירת ברק] דבר לא השתנה כלל, והמצב הולך ורע. שיעור האבטלה ושיעור העוני גבוה. המצב הוא כפי שהיה בימי נתניהו מבחינה זו שלא ניתנות הזכויות או חלק סביר מהן לרשויות המקומיות הערביות בתחומי התקציבים, החינוך, הקרקע והתעשייה. אני יכול לומר שרבים מביעים חרטה שתמכו בברק… במסלול הסורי, אין ספק שאנו מברכים על החזרת של כל אדמה ערבית לבעליה החוקיים. אנו מקווים שהגולן, כשטח כבוש, ישוב לסוריה. אך אגיד בכנות שמה שארע במסלול הפלסטיני עד עתה אינו מבשר טובות…
ש: כיצד אתם רואים את המו"מ עם הפלסטינים?
ת: תמיד הדגשנו כי קשרינו עם תנועת חמאס הם חלק מקשרינו עם העם הפלסטיני כולו. כאשר מצאנו שיש צורך לפעול כדי לשמור על המשך החיים הפלסטיניים, קיימנו מגעים גלוים עם חמאס וגם עם הרשות הפלסטינית כדי למנוע מהעם הפלסטיני מראות של מתיחות כלשהי, שמי יידע סופם.
ש: האם יש ביניכם ובין הרשות הפלסטינית מגעים, ומה טיבם?
ת: קשרינו עם הרשות הפלסטינית נובעים מכך שאנו חלק מהעם הפלסטיני…
ש: ישנן ידיעות על כוונת ישראל להפסיק את קריאות המואזין בשטחי 48. מהי הפרשנות שלכם לכך?
ת:אני רואה בניסיון זה [להפסיק את קריאות המואזין] אחד מהיבטי הרדיפה הדתית בישראל"

כותרת: "המופתי הכללי קיבל את פניה של משלחת בראשותו של שר התרבות הירדני - הסביר את הסבל של העיר הקדושה"
"השיח' עכרמה סעיד צברי, המופתי של ירושלים והאדמות הפלסטיניות, ראש המועצה האסלאמית העליונה, קיבל את פני משלחת ירדנית בראשות שר התרבות הירדני, דר' פייסל עודה אל-רפוע… השיח' צברי הסביר למשלחת את הלחצים והמכשולים שבהם נתקל מצד ממשלת נתניהו הקודמת ואת הבעיה שעוררה הממשלה הקודמת [בקשר] למשרדו באל-אקצא. הוא הבהיר את הסכנה בחפירות שעורכות הממשלות הישראליות בדרום מסגד אל-אקצא שעלולות להשפיע על יסודותיו. הוא הבהיר כי פעולות השיפוץ במתחם התפילה המרואני [אורוות שלמה] לא נעשו ברשות מטעם ממשלת ברק וכי הם לא ביקשו רשות מאף אחד. הוא הסביר את הסבל של העיר הקדושה ותושביה הפלסטיניים בשל מדיניות הרס הבתים והחרמת תעודות הזהות."

הערה:
עכרמה צברי - בן למשפחת אנשי דת ממזרח ירושלים, בעל תואר דוקטור בחוק אסלאמי מאוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. הוא מונה בשנת 1994 על ידי יאסר ערפאת ל"מופתי הכללי של ירושלים והאדמות הפלסטיניות," ושימש כמופתי הראשי של הרש"פ. כמו כן, צברי נבחר ב-1997 לראשות המועצה האסלאמית העליונה (מזרח ירושלים) והוא משמש כדרשן מסגד אל-אקצא. 
בדרשותיו ובהתבטאויותו עכרמה צברי מרבה להתנגד לנוכחות היהודית בהר הבית. הוא שולל את הקשר של היהודים לאתר הקדוש, והוא הביע תמיכה ב"התנגדות" ובפעולות טרור נגד שיראל. 
בשנת 2006 צברי פוטר מתפקידו כמופתי הראשי של הרש"פ על ידי אבו מאזן, ממשיכו של ערפאת, ובמקומו מונה השיח' מוחמד חוסין. גם לאחר פיטוריו צברי ממשיך לכהן בתפקידיו האחרים, בין היתר כראש המועצה האסלאמית העליונה וכדרשן מסגד אל-אקצא. 

כותרת : "אל-אקצא – 150 אלף איש נכחו בתפילת יום השישי הראשון בחודש הרמדאן"
"ראש המועצה האסלאמית העליונה [עכרמה צברי] הביע את תקוותו [בדרשת יום השישי בחודש רמדאן] כי 'יבוא בקרוב היום ובו ירושלים ושאר האדמות הפלסטיניות יהיו משוחררות מהכיבוש הישראלי, וכי כלל המוסלמים יוכלו להניף את דגליהם במזרח הארץ ובמערבה'. בנוסף לכך, הוא הדגיש בנאומו כי מסגד אל-אקצא שייך למוסלמים בלבד, באומרו כי 'ליהודים או לכל דת אחרת אין שום קשר למסגד, המסגד הוא אסלאמי מראשיתו ולא נתיר לשלטונות הכיבוש הישראלי להתערב בענייני המסגד'. הוא הוסיף גם כי  'ועדת המבנים של אל-אקצא אינה נזקקת לרשותה של העירייה או לרשותו של כל גורם אחר בכדי לשפץ את המסגד'. הוא הודה לפלסטינים שבתוך תחומי הקו הירוק בעבור המאמצים שהקדישו למען שיפוץ המסגד, באומרו: 'אנו מודים לאחינו אשר בקו הירוק, בעבור מאמציהם הכנים והמבורכים שסייעו בשיפוץ אל-אקצא והשטחים השייכים למסגד, כדוגמת 'המסגד המרוואני' ['אורוות שלמה']."

הערה:
עכרמה צברי - בן למשפחת אנשי דת ממזרח ירושלים, בעל תואר דוקטור בחוק אסלאמי מאוניברסיטת אל-אזהר בקהיר. הוא מונה בשנת 1994 על ידי יאסר ערפאת ל"מופתי הכללי של ירושלים והאדמות הפלסטיניות," ושימש כמופתי הראשי של הרש"פ. כמו כן, צברי נבחר ב-1997 לראשות המועצה האסלאמית העליונה (מזרח ירושלים) והוא משמש כדרשן מסגד אל-אקצא. 
בדרשותיו ובהתבטאויותו עכרמה צברי מרבה להתנגד לנוכחות היהודית בהר הבית. הוא שולל את הקשר של היהודים לאתר הקדוש, והוא הביע תמיכה ב"התנגדות" ובפעולות טרור נגד שיראל. 
בשנת 2006 צברי פוטר מתפקידו כמופתי הראשי של הרש"פ על ידי אבו מאזן, ממשיכו של ערפאת, ובמקומו מונה השיח' מוחמד חוסין. גם לאחר פיטוריו צברי ממשיך לכהן בתפקידיו האחרים, בין היתר כראש המועצה האסלאמית העליונה וכדרשן מסגד אל-אקצא. 
 

כותרת: "תושבי 'הקו הירוק', הגדה ועזה מציינים את יום השנה ה-23 של יום האדמה"
"אתמול היתה שביתה כללית בכל הערים והיישובים שבתוך 'הקו הירוק'... בכפר כנא השתתפו מאות מתושבי הכפר וכפרי הסביבה בתהלוכה ברחובות, כשהם מרימים שלטים נגד הפקעת האדמות הערביות וקוראים להתאחד נגד 'מפלצת ההפקעה'...
בירושלים הכבושה אמר פייסל חוסיני, חבר הועד הפועל של אש"ף, בהצהרה ל[סוכנות הידיעות] 'ופא' כי ביום האדמה מתאחדים כל הכוחות והפעילים הפלסטינים על האדמה הפלסטינית, והוא יום מהפכה והתנערות ['אנתפאדה'] של בני פלסטין במשולש ובגליל ובנגב למען האדמה הפלסטינית, כדי להשלים את פרק המאבק הלאומי הפלסטיני על כל האדמות הפלסטיניות...
בעצרת שארגנה מפלגת ההצלה הלאומית האסלאמית (המזוהה עם חמאס – העורך) בשכונת שג'אעיה בעזה אתמול, תחת השם עצרת קריאת ירושלים' … הבהיר עבד אל-מאלכ דהאמשה, בנאום בשם הפלסטינים של הקו הירוק, כי יום האדמה היה נקודת מפנה ברורה, שכן היה עלינו לשים גבול להפקעת האדמות בתוך פלסטין, ואמר: 'אנו נשארים באדמתנו ולא נרשה לזולתנו לחיות בשלווה אם לא נזכה אנו בבטחון וביציבות במלוא זכויותינו.'"