עיתון הרש''פ מתאר ברגשנות את שעותיו האחרונות
של מחבל מתאבד
עיתונו של עבאס מקדיש מאמר דעה שלם למחבל מתאבד,
עם תיאור רגשני של שעותיו האחרונות
לפני שביצע פיגוע שפצע 20 אנשים
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
העיתון הרשמי של הרש''פ הקדיש מאמר דעה שלם לתיאור ארוך ורגשני של השעות האחרונות בחייו של המחבל המתאבד, ראאד ברגותי, שביצע פיגוע התאבדות בירושלים ב-2001 , שבו נפצעו עשרות אנשים.
”ראא'ד ברגותי... אחז בזרועו של אחיו הקטן ריאן ולקח אותו לשוק כדי לקנות לו ציוד לשנת הלימודים החדשה. אחר כך לקח אותו לסטודיו להצטלם יחד. ריאן לא ידע שזו התמונה האחרונה של אחיו ראא'ד, לפני שזה הצטרף לשיירת השהידים."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 13/05/2014]
אלו שורות הפתיחה של המאמר. בהמשך, המאמר מתאר בפירוט את המעשים הטובים שעשה המחבל לפני מותו (למשל, שילם את שכר הלימוד של אחד מאחיו) ואת תגובתה של האם, כשנודע לה על מות-השהידים ("שהאדה") של בנה:
"ליבה של האם הוא מדריכהּ. היא הצליחה להירדם רק בשעה מאוחרת, ואז בא אליה חלום-אמת. היא עמדה מול ביתו של ראא'ד... כשלפתע הבית קרס מהיסוד, והלבנים שלו הפכו לאבק. האם זינקה ממיטתה, מבועתת ממה שראתה... [החדשות בטלוויזיה] דיברו על פעולת בקשת-שהאדה (פיגוע התאבדות) בירושלים, ושידרה תמונות של מבצע הפעולה – או מה שנותר מגופו. האם זעקה, 'שאללה יעזור למשפחתו,' אך היא לא ידעה שהיא מתפללת לאללה שיסייע לה עצמה."
כותב המאמר מתאר "צוואות" שהמחבל המתאבד "השאיר לבני עמו," שבאחת מהן נאמר כי "השעה האפלה ביותר בלילה היא זו שלפני עלות השחר." המאמר מסתיים בקריאה לאללה "שירחם על השהידים שלנו, שנפלו כדי שאנו נחייה."
כפי שתיעד בעבר מכון "מבט לתקשורת פלסטינית", הרשות הפלסטינית מביעה הוקרה למחבלים בדרכים שונות, בין היתר באמצעות מתן משכורות גבוהות למחבלים בזמן שהותם בכלא ולאחר שחרורם, והאדרתם באירועים ובנאומים. כמו כן, הרש''פ מוקירה מחבלים מתאבדים ומחבלים אחרים שנהרגו, בכך שהיא מעניקה להם את הכינוי שהידים - מהמעמדות הדתיים הגבוהים ביותר באסלאם. בנוסף ישנם רחובות, בתי ספר, מחנות קיץ ואירועי ספורט הנקראים על שמם.
להלן קטע ארוך יותר מתוך מאמר הדעה הרגשני על המחבל המתאבד:
מאמר דעה מאת עיסא עבד אל-חפיז:
"הוא [ראא'ד ברגותי] אחז בזרועו של אחיו הקטן ריאן ולקח אותו לשוק כדי לקנות לו ציוד לשנת הלימודים החדשה. אחר כך לקח אותו לסטודיו להצטלם יחד. ריאן לא ידע שזוהי התמונה האחרונה של אחיו ראא'ד, לפני שזה הצטרף לשיירת השהידים והשהאדה...
הוא [ראא'ד] הפציר באימו להיות מרוצה ממנו ולהתפלל כי השהאדה (מות שהידים) תהיה מנת חלקו. לבה של האם החסיר פעימה בעודה מפצירה בו לחזור בו מהרעיון...
3 בספטמבר 2001. ראא'ד לבש בגדים חדשים ויצא לעבודתו כמורה בבית הספר בקראוות בני-זיד – או כך לפחות נדמה היה לאם, שהופתעה בערב משיחת טלפון מרמאללה, בה הוא הודיע לה כי שילם את שכר הלימוד האוניברסיטאי של אחיו. לאחר שהאם הודתה לו, הוא הוסיף כי אין סיבה לדאוג לו, וכי היא יעביר את הלילה ברמאללה, ולמחרת בבוקר ייצא לעבודתו בבית הספר...
ליבה של האם הוא מדריכהּ. היא הצליחה להירדם רק בשעה מאוחרת, ואז בא אליה חלום-אמת. היא עמדה מול ביתו של ראא'ד, אותו הוא בנה לאחרונה, כשלפתע הבית קרס מהיסוד, והלבנים שלו הפכו לאבק. האם זינקה ממיטתה, מבועתת ממה שראתה. [לאחר מכן] אימו של השהיד ראא'ד יחד עם שכנתה אפו לחם. ברגע שהלחם נאפה בתנור, היא הדליקה את הטלוויזיה, שבה דיברו על פעולת בקשת-שהאדה (פיגוע התאבדות) בירושלים, ושידרה תמונות של מבצע הפעולה - או מה שנותר מגופו. האם זעקה, 'שאללה יעזור למשפחתו', אך לא ידעה שהיא מתפללת לאללה שיסייע לה עצמה.
אחיו לא היה מסוגל לספר בבת אחת לאימו, שלא הרפתה ושאלה אותו על ראא'ד והאם הוא בבית הספר בקראווה, אך האח השיב שהוא שאל עליו בכל מקום ולא מצא אותו. לאחר שתיקה מהולה בדריכות, ציפייה ודאגה, הוא מלמל: 'אמא, הנצחיות היא מנת חלקו של אללה בלבד.' האם לא הייתה מסוגלת לשאת את ההלם. היא החלה לצרוח ואז נפלה מחוסרת הכרה....
השהיד ראא'ד השאיר צוואה לארוסתו אמאני, שתטפל באחיו הקטנים. לבני-עמו הוא השאיר צוואות, שהראשונה ביניהן [אומרת] כי השעה האפלה ביותר בלילה היא זו שלפני עלות השחר. שאללה ירחם על השהידים שלנו, שנפלו כדי שאנו נחיה. שאללה ירחם על השהידים של אומתנו הערבית, מהאוקיינוס [האטלנטי] ועד המפרץ [הפרסי], אשר מתו למען תפארת האומה הזו, בעת של תבוסות הבאות בזו אחר זו..."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 13/05/2014]
ראאד ברגותי – מחבל מתאבד של תנועת חמאס, שפוצץ עצמו ברחוב הנביאים בירושלים ב-04/09/2001. בפיגוע נפצעו כ-20 בני אדם. |
