|
|
פעילת זכויות נשים פלסטינית:
"פלסטין יקרה יותר מבניי"
"פלסטין היא אחת, הבנים הם רבּים
אני יכולה להוליד 10 או 12...
אני מכירה אנשים שמביאים 15, 16 ויותר,
אבל פלסטין היא אחת"
הטלוויזיה הפלסטינית: "פלסטין היא אם...
היא אומרת לתינוק ברחמה:
'נבראת כדי להיות חופשי או למות כשהיד"
אב לבן שנהרג כ"שהיד":
"לא רציתי שזה יקרה
כל אב, כל אדם, רוצה להגן על בנו"
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
הרשות הפלסטינית הצליחה להשריש את מות השהידים למען אללה - שהאדה - בתור אידיאל שהפלסטינים צריכים לשאוף אליו. בנוסף, היא שכנעה את הפלסטינים כי המוות למען "פלסטין" מעניק להם את המעמד הנעלה של שהיד למען אללה.
בתוכנית שהוקדשה לצעיר שנהרג כ"שהיד", קריין הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ אמר כי "פלסטין" היא אֵם שֶ"כאשר היא מתעברת, היא אומרת לתינוק ברחמה: 'נבראת רק כדי להיות חופשי או למות כשהיד.'" [הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 08/06/2015] (ראה תמליל הקטע למטה)
מנחה של תוכנית אחרת בטלוויזיה הפלסטינית תהתה על ביטויי השמחה שאימהות פלסטיניות מביעות לאחר מות "השהידים" של בניהן, ואמרה שהעולם רואה עקב כך את האישה הפלסטינית כ"אישה נטולת רגשות אימהיים, המשמיעה קולות שמחה כאשר בנה מת כשהיד." פעילת זכויות הנשים הפלסטינית, אמל אל-אערג', ענתה כי האימהות הפלסטיניות מוכנות להקריב את בניהן מפני ש"פלסטין היא אחת, הבנים הם רבים. אני יכולה להוליד 10 או 12... אני מכירה אנשים שמביאים 15, 16 ויותר, אבל פלסטין היא אחת."
לאחר שהמנחה הוסיפה לשאול על כך, הפעילה הפלסטינית הוסיפה כי האם הפלסטינית שמחה במות השהידים של בנה מכיוון שהיא "עדה לערכים שהיא זרעה בבנה," אך בה בעת היא גם עצובה ואינה חסרת רגש, והיא "משמיעה קולות שמחה כשהיא בוכה'":
אמל אל-אערג', פעילה למען זכויות נשים: "האישה הפלסטינית אשר משמיעה קולות שמחה על בנה השהיד, התחנכה על ברכי אישה פלסטינית אדירה ממנה באהבת המולדת [ובאמונה] ש'פלסטין יקרה יותר מבניי'. פלסטין היא אחת, הבנים הם רבים. אני יכולה להוליד 10 או 12. אני מכירה אנשים שמביאים 15, 16 ויותר, אבל פלסטין היא אחת, אדמת פלסטין היא אחת..."
מנחת התכנית: "זה לא אומר שבניה אינם יקרים עבורה, ושהיא אמא חסרת רגשות, נכון?"
פעילת זכויות הנשים: "בוודאי, בוודאי."
מנחת התכנית: "כן, ישנו מסר גדול."
פעילת זכויות הנשים: "כולנו רואים שהיא משמיעה קולות שמחה בעודה בוכה. יש לה רגשות. היא משמיעה קולות שמחה כי היא ליוותה את בנה השהיד, אשר הגן על הסוגייה והגן על ארצו. היא עדה לערכים שהיא זרעה בבנה, אבל בה בעת היא משמיעה קולות שמחה כשהיא בוכה."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 16/5/2015]
בעת האחרונה, הבכירה ברשות הפלסטינית לילא ר'נאם, מושלת מחוז רמאללה ואל-בירה, הדגישה כי אימהות פלסטיניות זוכות להערכה ולמעמד גבוה במיוחד אם בניהן נהרגו כ"שהידים." ר'נאם אמרה כי "אמהות השהידים והאסירים הן מודל לגאווה עבורנו הפלסטינים." [ופא (סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית), 8/6/2014]
לאחר שהטלוויזיה הפלסטינית הציגה בהקדמה את "פלסטין" בתור אם שיולדת "גיבורים" ו"שהידים", הציגה תוכנית הטלוויזיה הורים של צעיר פלסטיני ששאף להיות שהיד ואכן השיג זאת ונהרג בעימותים עם צה"ל שבהם סיכן את חייו במכוון. הריו הביעו צער וחרטה על תשוקתו של בנם להפוך לשהיד, והם התנגדו לכך:
אמו של ה"שהיד" מוחמד אל-קטרי: "תמיד הוא היה אומר לי: 'אמא, אני רוצה למות כשהיד,' והיינו רבים... אמרתי לו: 'יקירי, אתה כבר גדול. אני רוצה לחתן אותך, מוחמד. אנו רוצים לשמוח בשבילך, מוחמד.' הוא אמר לי: 'אני לא רוצה להתחתן. זהו, אמא. אני רוצה למות כשהיד.' הוא זה שביקש את השהאדה (מוות למען אללה)..."
אביו של ה"שהיד" מוחמד אל-קטרי: "הייתי קצת קשוח איתו בנושא הזה... לא רציתי שזה יקרה. כל אב, כל אדם, רוצה להגן על בנו. בתור אב, כשאני מגדל את בני עד גיל 19, בוודאי שאיני רוצה לאבד אותו ברגע אחד..."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 08/06/2015]
להלן קטעים ארוכים יותר מתכניות הטלוויזיה הפלסטינית הכוללות עידוד מות השהידים, ואת הקטע בו זוג הורים הביעו התנגדות לשאיפת השהאדה של בנם:
מנחת התכנית: "בואי נדבר על נושא שכבר נדון הרבה שנים, מאז האינתיפאדה הראשונה והשניה. גישתו של העולם לאישה הפלסטינית בתור אישה נטולת רגשות אימהיים, אשר משמיעה קולות שמחה, כשבנה מת כשהיד, או כשהיא מאבדת את בעלה, וכו'..."
אמל אל-אערג' פעילה למען זכויות נשים: "האישה הפלסטינית אשר משמיעה קולות שמחה על בנה השהיד, התחנכה על ברכי אישה פלסטינית אדירה ממנה באהבת המולדת [ובאמונה] ש'פלסטין יקרה יותר מבניי'. פלסטין היא אחת, הבנים הם רבים. אני יכולה להוליד 10 או 12. אני מכירה אנשים שמביאים 15, 16 ויותר, אבל פלסטין היא אחת, אדמת פלסטין היא אחת..."
מנחת התכנית: "זה לא אומר שבניה אינם יקרים עבורה, ושהיא אמא חסרת רגשות, נכון?"
פעילת זכויות הנשים: "בוודאי, בוודאי."
מגישת התכנית: "כן, ישנו מסר גדול."
פעילת זכויות הנשים: "כולנו רואים שהיא משמיעה קולות שמחה בעודה בוכה. יש לה רגשות. היא משמיעה קולות שמחה כי היא ליוותה את בנה השהיד, אשר הגן על הסוגיה והגן על ארצו. היא עדה לערכים שהיא זרעה בבנה, אבל בה בעת היא משמיעה קולות שמחה בעודה בוכה."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 16/05/2015]
קריין הטלוויזיה הפלסטינית: "פלסטין - אם שיולדת רק גיבורים. כאשר היא מתעברת, היא אומרת לתינוק ברחמה: 'נבראת רק כדי להיות חופשי או למות כשהיד'..."
אמו של ״השהיד״ מוחמד אל-קטרי: "תמיד הוא היה אומר לי: 'אמא, אני רוצה למות כשהיד,' והיינו רבים... אמרתי לו: 'יקירי, אתה כבר גדול. אני רוצה לחתן אותך, מוחמד. אנו רוצים לשמוח בשבילך, מוחמד.' הוא אמר לי: 'אני לא רוצה להתחתן. זהו, אמא. אני רוצה למות כשהיד.' הוא זה שביקש את השהאדה..."
אביו של ״השהיד״ מוחמד אל-קטרי: "הייתי קצת קשוח איתו בנושא הזה... לא רציתי שזה יקרה. כל אב, כל אדם, רוצה להגן על בנו. בתור אב, כשאני מגדל את בני עד גיל 19, בוודאי שאיני רוצה לאבד אותו ברגע אחד..."
חברו של ״השהיד״ מוחמד אל-קטרי: "מוחמד אהב מאוד את השהאדה ואהב את המולדת שאנו מקריבים את חיינו למענה. הוא תמיד הלך לזרוק אבנים על הצבא."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 08/06/2015]
כותרת: "ר'נאם: אמהות השהידים והאסירים הן מודל לגאווה עבורנו"
"מושלת מחוז רמאללה ואל-בירה, לילא ר'נאם, אמרה... במהלך קבלת פנים שערכה היום, יום שני, במשרדה לעיתונאי המצרי אחמד קנדיל... כי האישה בפלסטין מהווה עמוד תווך מרכזי במאבק הלאומי לאורך ההיסטוריה, והבהירה כי היא הקדימה את מקבילותיה בעולם הערבי. כמו כן, היא ציינה כי אימהות השהידים והאסירים הן מודל לגאווה עבורנו הפלסטינים באופן כללי, והזכירה את ותיקת האסירות לינא אל-ג'רבוני, השהידה דלאל אל-מוגרבי וכמה מדמויות המאבק הפלסטיניות הנשיות, שהוכיחו כי הן אינן טרף קל לכיבוש ולצעדי הדיכוי שלו."
[ופא (סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית), 08/06/2015]
