"אנשי ירושלים אישרו היום (5/6/2011) אמנת כבוד ירושלמית בשם 'ברית ירושלים' ['עהד אלקודס'] בכינוס שנערך במסגד א-סאהרה ברח' אל-זהראא' בירושלים הכבושה... בכינוס השתתפו המופתי הכללי של ירושלים והאדמות הפלסטיניות השייח' מוחמד חוסין, ראש ועדת אל-קודס [ירושלים] בתנועת פת"ח, חאתם עבד אל-קאדר, ראש התנועה האסלאמית בַּפּנים השייח' ראאד סלאח, חבר המועצה המהפכנית בתנועת פת"ח דמיטרי דליאני, איש האיגודים עבד אבו דיאב, ראש ועדת השכנת השלום [סולח] בירושלים השייח' עבדאללה עלקם, ואישים נוספים... בכינוס נישאו נאומים... אשר הדגישו את הערביוּת של ירושלים ואת דבקות הירושלמים בהגנה עליה, וקראו לתושבים להמשך העמידה האיתנה מול המתקפה הישראלית שמטרתה לעקור אותם ולייהד את עירם. הדוברים הדגישו כי במשך 44 שנות כיבוש של ירושלים, מדינת הכיבוש לא הצליחה לעקור את השורשים הערביים, האסלאמיים והנוצרים של העיר... חאתם עבד אל-קאדר קרא את נוסח האמנה בפני הנוכחים, והדגיש כי אמנה זו הוסכמה בין כל הנכבדים וראשי המשפחות ונציגי הכוחות הלאומיים והאסלאמיים, ובמיוחד בין תנועת פת"ח וחמאס, והתנועה האסלאמית בפנים. באמנה הודגש כי ירושלים היא העיר הנצחית של העם הפלסטיני והיא חלק מהווייתו, מתולדותיו, ממורשתו ומאמונתו, ושהיא חלק בלתי נפרד מהאדות הפלסטיניות הכבושות. צוין באמנה כי היא מוּשֶקת ביום הזיכרון ה-44 לכיבוש העיר, והודגש כי הנוכחות הישראלית בעיר היא של כיבוש לא חוקי, וכל הצעדים שנוקטת מדינת הכיבוש – הייהוד וההתנחלות ומחיקת הזהות הערבית האסלאמית – הם בטלים, ואינם נותנים לכיבוש שום זכות בירושלים... באמנה הודגשה המחויבות הפלסטינים לשמירת הערביות של ירושלים וההגנה עליה... האמנה הדגישה את הצורך בלחימה בתופעות החברתיות השליליות... ואת האיסור על כל צורה של אלימות בטיפול בבעיות חברתיות, ואת אי הפנייה אל בתי המשפט של הכיבוש. [האמנה קראה] לפתור את כל הבעיות בין התושבים באמצעות דיאלוג אחראי, תוך הסתייעות באנשי ועדות ה'סולח'... [האמנה] הדגישה כי שיתוף הפעולה עם הכיבוש ומכירת אדמות ונכסים היא בגידה בדת ובמולדת, וזלזול בערביות של ירושלים. הודגש האיסור על הפצת נגע הסמים, הגנבה, הפריצה לבתים ולחנויות... האמנה קראה לירושלמים להתנער מכל סוגי הקיצוניות – הן זו השבטית, הן המפלגתית או העדתית. כמו כן הודגש כי הירושלמים, על כל שכבותיהם השונות, הם אריג חברתי ולאומי אחד. באמנה הודגשה האחריות החברתית והלאומית של הירושלמים, בשם האומה הערבית והאסלאמית, לשמירה על העיר ירושלים ולשמירת הערביות שלה, ולהגנה על אתריה הקדושים, האסלאמיים והנוצרים."
