| |
הרשות הפלסטינית מאמצת את אידיאולוגיית
מלחמת הדת של החמאס
שיעור לרמדאן בטלוויזיה של הרש"פ:
"עכו, חיפה ויפו... כל גרגר עפר בפלסטין הוא חלק מפלסטין המבורכת והמקודשת, שהיא הקדש אסלאמי (וקף).
לפיכך אסור לוותר אפילו על גרגר עפר"
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
דיווח זה יצא לראשונה באנגלית ב-20/06/2016
הרשות הפלסטינית מלמדת את בני עמה את ההשקפה כי הסכסוך עם ישראל מבוסס על פסיקת הלכה אסלאמית שהיא פסיקה מרכזית גם בעיני תנועת חמאס. על פי פסיקה זו, אדמת מדינת ישראל כולה היא נכס הקדש שאינו ניתן להעברה - "וקף" בערבית - שממנו "אסור לוותר אפילו על גרגר עפר אחד." המשמעות היא כי אסור על הפלסטינים מבחינה דתית לקבל את קיומה של ישראל בכל גבולות שהם, משום שזו תהיה פגיעה בהקדש אסלאמי.
השיעור הבא שודר החודש בתוכנית יומית לרמדאן "פלסטין בקוראן", המשודרת בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ:
ראש אקדמיית אל-אקצא למורשת ועתיקות, נאג'ח בכיראת: "כל גרגר עפר בפלסטין הוא שלנו. מעמדה של חברון הוא חלק ממעמדה של פלסטין,שכן היא [חברון] חלק אינטגרלי מן האדמה הפלסטינית, כמו מעמדה של נצרת בעינינו, עכו, חיפה ויפו. כל גרגר עפר בפלסטין הוא חלק מפלסטין המבורכת והמקודשת, שהיא הקדש אסלאמי (וקף). לפיכך אסור לוותר אפילו על גרגר עפר."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, תכנית הרמדאן "פלסטין בקוראן," 11/06/2016]
הנהגת ישראל צריכה להתייחס ברצינות למשמעויות של אידיאולוגיה זו. אם הרש"פ מסרבת להכיר בזכות הקיום של ישראל בשם לאומיות ערבית או פלסטינית, הרי שהגישה הזו עשויה להשתנות עם חתימת הסכם שלום. לעומת זאת, אם הרש"פ מלמדת שהשטח של מדינת ישראל הוא אדמת הקדש אסלאמי (וקף), ולכן ההכרה בזכות קיומה ישראל אסורה מבחינה אסלאמית, הרי שלא נותר מקום לפשרה, הכרה או שינוי.
הצהרה זו, שלפיה הרש"פ מנועה מבחינה אסלאמית לקבל את קיומה של ישראל, היא חזרה על אותו מסר ואותה פסיקה אסלאמית אשר הוכרזו מפי שניים ממנהיגי הדת הבכירים ביותר ברש"פ, שניהם אסלאמי שעליו הכריזו שניים ממנהיגי הדת הבכירים ביותר ברש"פ, שניהם מונו על ידי מחמוד עבאס, כפי שתיעד מכון "מבט לתקשורת פלסטינית."
מוחמד חוסיין, המופתי הראשי של הרש"פ, הסביר כי מאחר שעצם קיומה של ישראל מפר את קדושת ההקדש האסלאמי, אזי חובה על האומה האסלאמית כולה "לשחרר את פלסטין וירושלים," כלומר חובה להחריב את ישראל:
"אדמת פלסטין היא הקדש אסלאמי. אין לוותר עליה או למכור חלק כלשהו ממנה... זוהי חובתם של שליטי האומה [האסלאמית] ועמיה לשחרר את פלסטין ואת ירושלים."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 23/03/2015]
מחמוד אל-הבאש, יועצו של מחמוד עבאס לענייני דת והשופט השרעי העליון של הרש"פ, הסביר כי מבחינה אסלאמית יש איסור על קיומה של מדינת ישראל ולו על מילימטר משטחה:
"אדמת פלסטין כולה היא אדמת וקף והיא אדמה מבורכת שמוטל איסור הלכתי למכור, להקנות בעלות או להקל את ההשתלטות ולו על מילימטר ממנה."
[העיתון הרשמי של הרש"פ, אל-חיאת אל-ג'דידה, 22/10/2014]
באופן מדהים, ההצהרות האלה של מנהיגי דת בכירים ברש"פ, לפיהן כל שטח ישראל הוא הקדש אסלאמי, ולכן קיומה של ישראל אסור מבחינה אסלאמית, מהוות אישור לכך שבנושא המרכזי ביותר בסכסוך, פת"ח והרש"פ אימצו את האידיאולוגיה של חמאס. הטיעונים והשפה שבם הן משתמשות (כמצוטט לעיל) בעניין ההקדש האסלאמי, דומים באופן מדהים לנוסח של אמנת חמאס:
אמנת חמאס, סעיף 11: "תנועת ההתנגדות האסלאמית מאמינה שאדמת פלסטין היא אדמת ווקף אסלאמי [עבור] דורות של מוסלמים עד יום הדין. אסור להזניח אותה או חלק ממנה; או לוותר עליה או על חלק ממנה."
אותו מחמוד אל-הבאש, שמונה על ידי עבאס מינה ליועצו לענייני דת, הבהיר לאחרונה כי הרש"פ אינה רואה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני הסכסוך על אדמה, אלא כסכסוך דתי מול מדינה חוטאת מיסודה משום טבעם המרושע של היהודים. יהודים במהלך ההיסטוריה, על פי יועצו של עבאס, ייצגו "רשע", "צביעות" ואת ה"שטן," ועל כן ישראל היא "פרוייקט של השטן."
מחמוד אל-הבאש: "הסכסוך המתנהל כאן בפלסטין, ביננו ובין הכיבוש הפושע... הוא ביטוי נוסף של הניסיונות שעברו עלינו, ביטוי נוסף של הסכסוך ההיסטורי בין האמת והשקר, בין הטוב לרע... את הרע מייצגים ה״איבליסים״ - השטנים, ותומכיהם. איננו ממציאים כאן משהו חדש. זהו סכסוך בין שתי ישויות, הטוב והרע, סכסוך בין שני פרויקטים: הפרויקט של אללה נגד הפרויקט של השטן."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 23/10/2015]
הקהילה הבינלאומית וההנהגה הישראלית מתבססים בדיוני תהליך השלום על הנחה מוטעית כי הטענות הפלסטיניות מול ישראל הן תביעות טריטוריאליות ולאומיות, שניתן למלאן על ידי פשרה טריטוריאלית בנוגע לגבולות של שנת 1967. אולם מאחר שהרש"פ אימצה את ההשקפה של חמאס על הסכסוך, הרואה אותו כתביעה דתית אסלאמית בלתי מתפשרת לשחרור אדמת וקף אסלאמית המוחזקת על ידי ישראל, והיא מלמדת את אזרחיה לראות את הסכסוך באופן הזה - יש להעריך מחדש את הגישה להבנת עמדת הרש"פ בסכסוך.
