|
|
פרסומי PMW
|
|
הטלוויזיה הפלסטינית שולחת ברכות למחבל שתקף בסכין שתי מטיילות ורצח אחת מהן וזאת כ"קריאת תיגר" נגד מכון מבט לתקשורת פלסטינית
|
מאת איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
18/07/2016
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
הטלוויזיה הפלסטינית שולחת ברכות
למחבל שתקף בסכין שתי מטיילות ורצח אחת מהן
וזאת כ"קריאת תיגר" נגד מכון מבט לתקשורת פלסטינית
שחשף את האדרת הרוצח בטלוויזיה הפלסטינית
באותה תוכנית הטלוויזיה הפלסטינית הוקירה 4 מחבלים אסירים
אשר ביחד מרצים 18 מאסרי עולם במצטבר
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
בתחילת החודש מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" חשף כי תוכנית בטלוויזיית הרש"פ בשם "ענקי הסבלנות" הוקירה את המחבל שתקף באכזריות בסכין את קיי וילסון, ישראלית-בריטית, ורצח את קריסטין לוקן, תיירת אמריקאית, בעת שטיילו באזור ירושלים. הדיווח של "מבט לתקשורת פלסטינית" התפרסם בכלי תקשורת בעולם, ביניהם בערוץ "פוקס ניוז" האמריקאי ובאתר ה"דיילי מייל" הבריטי.
שבוע לאחר מכן אותה תוכנית בטלוויזיה הפלסטינית בחרה להוקיר עוד ארבעה מחבלים הכלואים בישראל, אחים השפוטים ל-18 תקופות של מאסרי עולם במצטבר. אך לפני שאימם של 4 המחבלים האחים התראיינה בתוכנית, מגיש התוכנית בטלוויזיית הרש"פ הזכיר את דיווח "מבט לתקשורת פלסטינית" על האדרת מחבלים בתכניתו, כינה את הדיווח הזה - "הסתה", ואחר כך מסר למחבל הרוצח: "ברכת שלום... כל הכבוד." המגיש הוסיף ואמר כי דברי הברכה למחבל נאמרים כ"קריאת תיגר על הכיבוש." ככל הנראה, המונח "כיבוש" במשפט הזה הוא כינוי של טלוויזיית הרש"פ למכון "מבט לתקשורת פלסטינית" שחשף את הסיפור:
מנחה הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ: "לפני כמה ימים התנהל מסע הסתה נגד תכניתנו מצד כמה מהאתרים של הכיבוש (הכוונה לדיווח ״מבט לתקשורת פלסטינית״), בגלל ביקורינו אצל אמהות האסירים, והאחרון שבהם היה אצל אמו של האסיר כיפאח גנימאת מחברון (מחבל שתקף באכזריות בסכין שתי מטיילות(שאנו מוסרים לו ברכת שלום ואומרים לו כל הכבוד, כקריאת תיגר על הכיבוש..."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, התוכנית "ענקי הסבלנות," 7/7/2016]
לחץ לצפייה
לאחר תגובת הטלוויזיה הפלסטינית לדיווח "מבט לתקשורת פלסטינית," מגיש התוכנית עבר לראיין אם לארבעה אחים, כולם מחבלים הכלואים בישראל, שבאופן מצטבר הם שפוטים ל-18 מאסרי עולם. לאחר הריאיון עם אימם של האחים המחבלים הרוצחים, הטלוויזיה הפלסטינית שיבחה אותם, באומרה:
"...כל אחד מהם בפני עצמו, הצעירים שאנו גאים בהם, ואנו גאים בכל לוחם פלסטיני."
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" תיעד בעבר כי הרש"פ טוענת כי רצח אזרחים ישראלים הינו זכות לגיטימית של הפלסטינים על-פי החוק הבינלאומי, ולכן היא מציגה רוצחי אזרחים ישראלים בתור גיבורים פלסטינים. מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" חשף כי הרש"פ מאדירה מחבלים ורוצחים פלסטינים באמצעות קריאת אירועי ספורט, בתי ספר ורחובות על שמם.
לחצו לצפייה בעדותה של קיי וילסון על התקיפה האכזרית של שתי המטיילות.
להלן קטע מדברי ההוקרה הנוספים של טלוויזיית הרש"פ לכבוד המחבל שתקף בסכין את קיי וילסון ורצח את קריסטין לוקן, דברים שנאמרו כ"קריאת תיגר" כלפי מכון "מבט לתקשורת פלסטינית":
מנחה הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ: "לפני כמה ימים התנהל מסע הסתה נגד תכניתנו מצד כמה מהאתרים של הכיבוש (הכוונה לדיווח ״מבט לתקשורת פלסטינית״), בגלל ביקורינו אצל אימהות האסירים, והאחרון שבהם היה אצל אמו של האסיר כיפאח גנימאת מחברון (מחבל שתקף באכזריות בסכין שתי מטיילות(, שאנו מוסרים לו ברכת שלום ואומרים לו כל הכבוד, כקריאת תיגר על הכיבוש..."
אם נאסר אבו חמיד, אימם של 4 מחבלים פלסטינים, השפוטים ויושבים בכלא 18 מאסרי עולם במצטבר: "השבח לאללה, ריבון העולמים, אני גאה בהם, למרות הצער והמרחק. השבח לאללה, אני מאחלת שבכל בית וכל אם תלד ילדים כמו ילדיי."
מנחה הטלוויזיה הרשמית של הרש״פ: "כל הכבוד לך, אם יוסף, אם נאסר, אימם של הצעירים הלוחמים, כל אחד מהם בפני עצמו, אנו גאים בהם, ואנו גאים בכל לוחם פלסטיני."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, התוכנית "ענקי הסבלנות," 7/7/2016]
כיפאח גנימאת ואיאד פטאפטה - שני מחבלים פלסטינים שתקפו בדקירות סכין ב-18/12/2010 את כריסטין לוקן, תיירת אמריקאית נוצרית, ואת קיי וילסון, אזרחית ישראלית בריטית, בזמן שהן טיילו ביער מטע ליד בית שמש. לוקן נרצחה באכזריות בהתקפה זו, ווילסון נפצעה באורח קשה. וילסון שרדה את ההתקפה על ידי כך שהתחזתה למתה. לאחר שהמחבלים עזבו את המקום, היא הצליחה לצעוד ולהזעיק עזרה.
המחבלים גנימאת ופטאפטה נעצרו חודש לאחר ההתקפה והודו בפשע. עדותה של קיי וילסון וסימני DNA מדמו של פטאפטה שנותרו על סכין שוילסון ניסתה להתגונן באמצעותה, היו ראיות מכריעות במשפט שנערך לשני המחבלים. גנימאת הורשע ונגזרו עליו שני מאסרי עולם ועוד 60 שנות מאסר. פטאפטה הורשע ונגזר עליו מאסר עולם ועוד 20 שנות מאסר.
אום נאסר אבו-חמיד (לטיפה אבו-חמיד / אום יוסף אבו-חמיד) - אם לארבעה מחבלים אסירים שביחד מרצים 18 מאסרי עולם. היא מכונה גם "אל-ח'נסאא של פלסטין" (אישה בתקופה האסלאמית הקדומה שקיבלה בשמחה את הידיעה ש-4 בניה מתו במלחמה כ״שהידים״). הרש''פ הוקירה אותה בשנת 2010 ובשנת 2015, והיא נבחרה בשנת 2011 להשיק את מסע הרש''פ לקבלת הכרה כמדינה באו''ם.
נאסר אבו-חמיד - היה מפקד גדודי השהידים של אל-אקצא (הזרוע הצבאית של פת"ח) ברמאללה, והוא מרצה 7 מאסרי עולם ועוד 50 שנה על רצח של 7 ישראלים ו-12 ניסיונות רצח.
נסר אבו-חמיד - היה איש התנזים (ארגון של פת"ח שעסק בטרור) ונשפט ל-5 מאסרי עולם על מעורבותו בשני פיגוע טרור ובסחר בנשק.
שריף אבו-חמיד - היה חבר בחוליית הטרור של אחד מאחיו שביצעו פיגועים נגד אזרחים וחיילים. הוא נשפט ל-4 מאסרי עולם על הובלת מחבל מתאבד ליעדו במארס 2002.
מוחמד אבו-חמיד - נשפט לשני מאסרי עולם ועוד 30 שנה על מעורבותו בפיגועי טרור.
בן חמישי של אום-נאסר אבו חמיד, עבד אל-מונעם אבו חמיד, היה חבר בגדודי עז א-דין אלקסאם, הזרוע הצבאית של חמאס. הוא תכנן וביצע מארב ורצח של איש שב"כ ישראלי. הוא נהרג בעימות עם כוחות צה״ל ב-1994.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
