איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק

כותרת: "השפעת עסקת חילופי האסירים על המפה הפלסטינית"
"מידת השפעתה של עסקת חילופי האסירים תלויה בתנאי העסקה והאם היא תבוא במסגרת הקריטריונים של ישראל, שכוללים את אי שחרורם של בעלי תקופות מאסר ארוכות 'שידיהם מגואלות בדם יהוד' [המרכאות במקור] ואת אי שחרורם של אסירים מירושלים הכבושה, אסירים מבין אזרחי 1948 [כלומר ערביי ישראל] ואסירים ערביים...
הנתונים הקיימים עד כה מלמדים, כי הקריטריונים של ישראל נופצו במידה רבה ואילו הקריטריונים הפלסטיניים - הרי שהם נפרצו במידה פחותה יותר...
השלמת העסקה על פי הקריטריונים הפלסטיניים משמעותה:
א. ישראל אינה מבינה אלא את שפת הכוח, שכן חטיפה היא הדבר היחיד, שמותיר את דלת התקווה פתוחה בפני חירותם של האסירים בעלי תקופות המאסר הארוכות. דבר זה מעודד אחרים לפדות את המולדת ולהיענות לקריאת החובה להתנגד לכיבוש ולגרום לו אבידות בנפש, שיניעו אותו לשקול להסתלק מהאדמות הפלסטיניות הכבושות.
ב. ישראל נאלצה לשאת ולתת - גם אם באופן עקיף - עם ארגון פלסטיני, שמסרב להכיר בה ולהפסיק את ההתנגדות ושאינו מחויב לתנאי הרביעיה. דבר זה גורע מהשפעת התנגדותה של ישראל לקיום מגעים ומפגשים [מצד גורמים] אמריקניים, אירופיים ובינ"ל עם תנועת
ג. הצלחתה של תנועת חמאס להשלים את עסקת חילופי האסירים תעניק לה קלף חשוב, שישפר את מצבה מבית, בייחוד מאחר שהעסקה תתבצע בעת הגעת המו"מ הדו-צדדי למבוי סתום."

[האני אל-מצרי (פרשן פלסטיני בכיר), אל-איאם, 01/12/2009]

כותרת: "האסיר מספר אחד אחרי אחד-עשר אלפים"

"... [גלעד] שליט נהיה מפורסם בעולם יותר מכל אסיר פלסטיני, וכאילו מקובל בעולם לקוי-הראייה והגזעני כי שליט יצא מהכלא... בעוד שעל הפלסטיני להיכנס לכלא ולמות בו...
המדינה העברית אינה מבינה דבר מלבד כוח במשחק הסכסוך והפתרון. הדגם המוקטן של זה הוא משחק הכליאה והשחרור, שברגע זה נמצא בשיאו, באמצעות מה שידוע כ'עסקת שליט, בניסיון לשבור את הכללים של הכיבוש, שלא לשחרר אסירים פלסטינים מירושלים ומשטחי 1948 ומבין הערבים [הלא פלסטינים], כולם נכלאו מפני שהם התנגדו לכיבוש...
במשחק הזה אין מקום ל"אנושיות" או ל"מוסר," כפי שמלמד סיפורם של העצורים הירדניים בבתי הכלא של המדינה העברית, למרות חתימת הסכם שלום בין שתי המדינות, וכפי שמספר הסיפור של הסכם אוסלו... וכפי שאומרים סיפורי [עסקאות] חילופי האסירים או הגופות תמורת עצורים בין חזבאללה והמדינה העברית, ועסקת אחמד ג'בריל, וכעת עסקת שליט.
המסר ברור ולא ניתן לפרשנות. אך ורק, ואך ורק - אומרת המדינה העברית - בדרך הכוח, המעצר, הלקיחה בשבי, וחטיפת חיילי הכיבוש - ניתן לשחרר אסירים פלסטינים 'שידיהם מגואלות בדם,' על פי המונח של הרוצחים [כלומר ישראל] אשר כל גופם מגואל בדם הפלסטינים."

[עבדאללה עוואד, אל-איאם, 03/12/2009]