| |
האם באסל גטאס יסרב לקבל משכורת של אסיר מהרשות הפלסטינית?
על פי חוק הרש"פ אסירים ביטחוניים אזרחי ישראל זכאים למשכורת חודשית
איתמר מרכוס ומוריס הירש
בשבוע שעבר נכנס ח"כ לשעבר באסל גטאס לכלא כדי לרצות את עונש המאסר שהוטל עליו בגין הברחת טלפונים סלולריים וכרטיסי סים לאסירים ביטחוניים. סמוך לכניסתו לכלא גטאס פרסם מספר מאמרים ונשא נאום, שבהם הוא הצהיר כי הוא "משלם בחירותו" על חלקו ב"מאבק" של העם הפלסטיני "לשם הגשמת חירות ועצמאות." גטאס אמר:
"אני אהיה שנתיים בכלא, במסגרת מה שאני רואה כנשיאת אחריות מלאה לפועלי המצפוני והאנושי והמוסרי כלפי אסירינו."
על פי ההצהרות והתיאורים של גטאס את השתלשלות הדברים שהובילו למאסרו, באסל גטאס עונה על הקריטריונים של "חוק האסירים" של הרש"פ לקבלת משכורת חודשית שכל האסירים הביטחוניים זכאים לה.
מאחר שגטאס רואה את עצמו כפלסטיני שתרם למאבק הפלסטיני ב"כיבוש", עולה השאלה האם הוא יסרב לקבל את המשכורת שכל אסיר פלסטיני שנאסר "על רקע התנגדות לכיבוש" זכאי לקבל?
על פי החוק הפלסטיני, כל פלסטיני שנכלא על ידי ישראל בגלל עבירות על ביטחון המדינה ("על רקע התנגדות לכיבוש," כלשון החוק הפלסטיני) זכאי מיום כליאתו לקבל משכורת חודשית מהרש"פ.
החוק הפלסטיני מוסיף כי אזרחים ישראלים שביצעו עבירות ביטחוניות כאלה - לא רק שהם זכאים למשכורת החודשית הבסיסית, אלא שהם אף זכאים לתוספת חודשית של 500 שקלים (סעיף 8 לחוק הפלסטיני).
סעיף 2 לחוק הרש"פ קובע:
"השכר החודשי
כל אסיר יקבל משכורת חודשית שתועבר לו או למשפחתו, ובתנאי שאינו מקבל משכורת חודשית מכל גורם ממשלתי, מעין-ממשלתי או מוסד רשמי כלשהו..."
[חוק הרש"פ, תקנון תשלום משכורות לאסיר ולמשפחתו, 2010, סעיף 2]
השכר החודשי שגטאס זכאי לו כאסיר ביטחוני קבוע בטבלה המופיעה בסעיף 12 של החוק הפלסטיני:
"המשכורת לאסיר תשולם בהסתמך על השנים אותן ריצה בכלא, בהתאם לטבלה הבאה:"
|
מספר שנות המאסר
|
המשכורת הבסיסית
|
תוספת לאישה
|
תוספת לילדים
עד גיל 18
|
תוספת [מגורים] ירושלים
|
תוספת אסירי הפנים
[כלומר: תושבי ישראל]
|
|
עד 3 שנים
|
1400 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
|
3-5 שנים
|
2000 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
|
5-10 שנים
|
4000 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
|
10-15 שנים
|
6000 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
|
15-20 שנים
|
7000 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
|
20-25 שנים
|
8000 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
|
25-30 שנים
|
10000 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
|
מעל 30 שנים
|
12000 ש"ח
|
300 ש"ח
|
50 ש"ח לכל ילד
|
300 ש"ח
|
500 ש"ח
|
[חוק הרש"פ, תקנון תשלום משכורות לאסיר ולמשפחתו, 2010, סעיף 12]
כפי שניתן לראות, על בסיס שילוב ההוראות, גטאס זכאי לקבל משכורת חודשית מהרש"פ בסך של 1900 ש"ח (1400 ש"ח משכורת בסיסית + 500 ש"ח תוספת בגין היותו אזרח ישראלי שביצע עבירה ביטחונית של "התנגדות לכיבוש".)
יש לציין כי כרים יונס, ערבי ישראלי המְרַצֶּה גזר דין של 40 שנים על חטיפתו ורציחתו של החייל אברהם ברומברג ב-1980, ונבחר לאחרונה לוועד המרכזי של פת"ח, זכאי אף הוא למשכורת חודשית של 12,500 ש"ח מהרש"פ.
כעת, לאחר כניסתו לבית הכלא של חה"כ לשעבר באסל גטאס, נשאלת השאלה - האם הוא יסרב לקבל את המשכורת החודשית שהוא זכאי לה על פי חוק הרש"פ?
להלן תרגום קטעים נרחבים מהמאמר והנאום שבאסל גטאס פרסם בסמוך לכניסתו לכלא:
מאמר שבאסל גטאס פרסם באתר 'ערב 48' יום לפני כניסתו לכלא (1/7/2017)
"חברים ואהובים, כל בני עמי.
עומד אני היום לפניכם, ומחר אכנס לכלא ...
אני נכנס לכלא כי אני בן לעם המעונה הזה, נטול המולדת והזכויות, אשר נאבק מאז שחר נעוריו לשם הגשמת הצדק בפלסטין, ופעל לשם כך ללא לאות. 'פשעי', שאני משלם עליו בחירותי, אינו שונה ממה ש'ביצעו' לוחמים אחרים לשם השגת חירות ועצמאות לעמם, וזהו רק המינימום. אין עקרונות ואין אידיאלים ללא מאבק וללא נכונות להקריב לשם הגשמתם, במיוחד במאבק נגד הקולוניאליזם והכיבוש, ו[במאבק] להגנה על זכויותיו של העם האציל, הקורבן של הפרויקט הקולוניאליסטי הציוני המתמשך.
אני אהיה שנתיים בכלא, במסגרת מה שאני רואה כנשיאת אחריות מלאה לפועלי המצפוני והאנושי והמוסרי כלפי אסירינו; ובמה שאני מחשיב הזדמנות להעלאת נושא האסירים הפלסטינים בבתי הכלא של הכיבוש, והיחס הבלתי-אנושי כלפיהם, הסותר את הנוהגים והאמנות הבינלאומיות.
המאבק אינו מתנהל לפי אמות מידה של רווח והפסד... יש צורך דחוף להעלאת הרף של המאבק, נוכח העמקת משטר ההפרדה הגזעני הישראלי.
מנטליות הפחד ששררה אחרי הנכּבה והטיהור האתני ב-48... כבר לא יכולה להנהיג את עמנו בשלבים ההיסטוריים הנוכחיים והעתידיים. המנטליות של הפנמת התבוסה, וקבלת תוצאות הנכבה ... התוקף שלה פג מזמן. דבקות במנטליות הזו משמעותה המשכיות התבוסה [מילולית: 'חידוש התבוסה'] וקבלת פירורי אזרחות במדינה היהודית.
אנו התבגרנו, אחיי, והפכנו לעם חזק שחי במולדתו, והגיע הזמן לבנות פרויקט לאומי בעל אופי ברור, פרויקט לבניית הזהות ולהגשמת מטרות לאומיות קולקטיביות.
לא יתכן שאנו, אחרי שבעים שנה, [עדיין] איננו חברה שיש לה מוסדות לאומיים נבחרים ומשאבים, [חברה] שיכולה להנהיג ולארגן את העם ואת עצמה. לא יתכן שעדיין אין לנו מוסדות ייצוגים נבחרים. לא יתכן שאין לנו עד עכשיו קרן לאומית ולא אוניברסיטאות ומכללות ומוסדות כלכליים ומוסדות פיתוח קולקטיביים.
בניית המוסדות האלה וארגון החברה, אין משמעותן בידוד או היפרדות מהאזרחות, אלא להיפך - היא עשויה לחזק את היכולת שלנו להשיג את זכויותינו האזרחיות ולהשיג שוויון בכל תחומי החיים, וגם לחזק אותנו... בפני הימין הפשיסטי השולט.
אני אומר כמעט בוודאות שאם היינו כך בפועל, הממשלה הזו לא הייתה מעזה להוציא את התנועה האסלאמית מחוץ לחוק. לפני שאנו מחפשים בעלי ברית בחברה הישראלית המידרדרת לעבר הימין... הבה נבנה קודם את הפרויקט הלאומי שלנו, נחזק את חברתנו ונבנה את מוסדותיה על יסודות מודרניים ומקצועיים. עלינו להסתמך רק על זה, ועל עצמנו ועל עמנו האמיץ. הבה נשים לנגד עינינו את המטרות הגדולות, ולא נחפש אחר הישגים קטנים פה ושם. הבה נעלה את סיסמת החזרת המולדת והשוויון המלא במדינת כל האזרחים... [שלוש הנקודות הן במקור - המתרגם].
הבה נפעל בשטח לשם החזרת העקורים שלנו אל כפריהם כפרויקט של מאבק, ולא כציון ימי זיכירון. הבה נפעל להשבת אדמותינו המופקעות, ולמען זכותנו לקרקע ולמגורים. כך ראוי לנו כעם, וכך צריך לעשות. אינני רואה כל מכשול העומד בפני המהלך ההיסטורי אשר ייצא לדרך במוקדם או במאוחר, שום דבר לא יעמוד בדרכה.
אני אצא מהכלא יותר נחוש להשתתף בהגשמת העתיד שאנו שואפים אליו..."
[אתר ערב 48, 01/07/2017;
ועמוד בל"ד, 02/07/2017]
נאום של באסל גטאס ביום כניסתו לכלא, 02/07/2017
"בני עמי היקרים,
עוד זמן קצר אהיה מאחורי הסורגים האלה יחד עם הנכבדים והנאמנים לסוגייה שלהם ולעם שלהם. בעוד זמן קצר אצטרף אליהם, ו'הניצחון תלוי בשעה של עמידה איתנה.'
מאחורי החומות האלה ו[חומות] אחרות עוברים היקרים - וליד דקה וכרים יונס, אמיר מח'ול ואחרים - את מיטב שנותיהם היפות, רחוק מהאימהות המחכות להם ומהמשפחות החסרות אותם. בעוד זמן קצר אצטרף אליהם, ו'הניצחון תלוי בעוד שעה של עמידה איתנה.'
מאחורי החומות האלה עוד נמצאים מי שלא שכחו כי פלסטין גזולה, וכי אדמתה גזולה עדיין, וכי עמה הקריב שהידים וטהורים שאין לתאר, ועדיין לא השיג את חירותו ואת מולדתו. אני אצטרף אליהם בעוד זמן קצר, ו'הניצחון תלוי בעוד שעה של עמידה איתנה.'
אהוביי, אינני רוצה להאריך בדברים. אכנס למחשכי הכלא, וניפגש שוב בעוד זמן קצר, שנה שנתיים ודור.
ניפגש ונשלים את המסלול ביחד.
לנו זכות בארץ הזו, ואנו בעליה. לנו באדמה הזו עתיד, ואנו בעליה.
לנו בארץ הזו ילדים, ואנו רוצים להגן עליהם מאבדון. אנו רוצים ללמד אותם ולפתח אותם, אנו רוצים שהם יתעניינו בענייני עמם, שיתחרו בידע ובהצטיינות ובהצלחה, בגאווה וללא ויתורים, בדיוק כמו שאנו רוצים שהם יתחרו במאבק לחירות ולצדק ולכבוד ולעצמאות.
יקרים, עמיתים, חברים, בני משפחה ואנשים,
אינני רוצה להיפרד מכם, ואינני אוהב לצוות אתכם. אתם ראויים לכך. אך אם חייבים לומר משהו במעמד הזה, אז יש לי שלושה מסרים אליכם:
הראשון: הילחמו באלימות ובפשע הקורע אותנו מבפנים, ומפצל אותנו, ומחליש את ענייננו. הוא דוחף את השלטון להפריד ולמשול בנו. המשטרה הארורה שלהם. המשימה קשה, אך אין מנוס מלבצע אותה ביחד, כעם.
השני: הבה נעלה את מעמדה של האישה ונגן על זכויותיה ונצא נגד האלימות המופעלת נגדה. הבה נתמוך בשילובה בכל תחומי החיים, בפוליטיקה ובמפלגות וברשויות המקומיות ובאגודות. אנחנו נמשיך להיות חברה פגומה ולא מפותחת כל עוד הנשים מודרות מהמרחב הציבורי...
השלישי: הקנאות העדתית והמשפחתית ושאר השיוכים הצרים והנחותים - היא מחלה מסוכנת. עלינו להימנע מכך, לפני שהעניין הזה יתגבר. לא תהיה לנו תקומה אם לא נפעל כעם ערבי פלסטיני, המכבד את הפלורליזם שלו ומעשיר אותו, ובונה את מוסדותיו הלאומיים והחברתיים ומחזקם. מגיע לנו שתהיה לנו הנהגה נבחרת, קרן לאומית, אוניברסיטה ערבית ותוכנית לימודים לאומית ולא משובשת.
ולבסוף, אל תשכחו לרגע כי כל הנושאים שציינתי, עם כל חשיבותם, אל להם למנוע מאתנו, ולו לרגע, לחשוב ולקחת בחשבון כי מאחורי החומות האלה יש אסירים שצריכים להשתחרר ולהשיג את זכויותיהם, וכי פלסטין עדיין כבושה, והיא בהכרח תשתחרר.
תודה לכם. אני נפרד מכם תוך הבטחה למפגש קרוב, ושאני אשא תמיד את אהבתכם ואת אהבת פלסטין בלבי; ושאחתור להפוך זאת לעבודה ולמאבק מתמשך.
היו תמיד [בטוב]."
[הסרטון שודר בלייב בעמוד הפיסבוק של באסל גטאס, 02/07/2017;
וכן בעמוד הפייסבוק של בל"ד]
