עליה בטרור מצד חמאס בצל התיאום הביטחוני עם הרש"פ

מאת מוריס הירש, עו"ד, 08/02/2022

בכרזה שפורסמה לאחרונה, התפאר ארגון הטרור חמאס בכך שבשנת 2021 מחבלי הארגון ביצעו כמות גדולה "פי ארבעה" של פיגועים ממה שהם עשו בשנת 2020. לדברי הארגון, פיגועים אלה כללו 10,850 אירועי טרור שונים, מתוכן 441 "פעולות איכות", ובכלל זה 191 פיגועי ירי, 62 פיגועי דקירה ודריסה, 55 אירועים של הנחה ופיצוץ מטעני נפץ, לצד 4,100 אירועים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה.

לצד החומרה שיש בעצם ההתפארות של ארגון הטרור בכמות ובאיכות של פעולות הטרור שמחבליו מבצעים, תוכן הכּרזה מטילה צל כבד על תועלת התיאום הביטחוני שמתקיים בין מדינת ישראל (צה"ל והשב"כ) לבין הרש"פ.

בשנת 2021, לצד העלייה המספרית העצומה בכמות הפיגועים שבוצעו על ידי מחבלי חמאס, התיאום הביטחוני בין ישראל לבין הרש"פ התקיים בפועל, לכאורה, במשך כל השנה. לעומת זאת, בשנת 2020, שבה כמות הפיגועים שבוצעו על ידי מחבלי חמאס הייתה פחותה בהרבה, התיאום הביטחוני בין הצדדים הופסק במשך חודשים ארוכים. ב-18 במאי 2020, כביכול על רקע הכוונה של ממשלת ישראל להחיל את הדין הישראלי על חלקים נרחבים ביהודה ושומרון, החליט יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, לנתק את כל הקשרים בין הרש"פ לבין ישראל. החלטה זו כללה סירוב מצד הרש"פ לקבל את כספי המיסים שמדינת ישראל אוספת ומעבירה לה, וכן הפסקה של התיאום הביטחוני. מצב זה נמשך עד שלהי אוקטובר 2020.

ברמת העיקרון, התיאום הביטחוני בין ישראל לבין הרש"פ אמור ליתן מענה להתמודדות עם אירועי טרור. בעבר היו מקרים שבהם התיאום הביטחוני הביא מעצרם של פעילי טרור מחמאס. באותם המקרים היה אינטרס משותף הן לרש"פ - כדי להחליש את חמאס ולהיפטר מאיומים על שלטון יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ומפלגתו, פת"ח - והן לישראל להביא למעצר המחבלים.

אך כעת, לנכוח נתוני חמאס ביחס למספר פיגועי הטרור שביצעו בשנת 2021, נשאלת השאלה, אם דווקא בשנה שבה התקיים התיאום הביטחוני עלתה כמות פעולות הטרור, פי ארבע, וזאת לעומת שנה שבה במרביתה לא התקיים התיאום הביטחוני, אזי מה בדיוק תרומתו של תיאום?