כותרת: "עצרת בנגב כדי לחגוג את שחרור האסיר עלי אבו טה"
"על פי הודעת מוסד 'יוסוף א-סדיק', מאות מתושבי הנגב בדרום הארץ חגגו את 'שחרור האסיר עלי אבו-טה, תושב תל-שבע, שישב כעשר שנים במחשכי בתי הכלא הישראליים בגין האשמות שונות'...
ההודעה הוסיפה: 'בעצרת נכחו אישים רבים מהנגב ומהפנים הפלסטיני, ביניהם ראש התנועה האסלאמית בפנים הפלסטיני, שיח' ראא'ד סלאח... חבר הכנסת טלב אבו עראר... ועורך הדין טלב א-סאנע...'
בסוף ההודעה [של מוסד 'יוסוף א-סדיק'] נאמר: 'בנאומו של ראש התנועה האסלאמית בַּפְּנים הפלסטיני, השייח' ראאד סלאח, הוא דיבר על ניצחונה של עזה הגאה ואמר: 'לא משנה כמה צרים על עזה... היא ניצחה ותישאר מנצחת.' כמו כן הוא בירך את משפחת האסיר המשוחרר עלי אבו-טה לרגל שחרורו....
בנאומו, חבר הכנסת טלב אבו עראר בירך את האסיר המשוחרר ומשפחתו, ו[ייחל] שימשיך לעמוד איתן ושכל האסירים בבתי הכלא הישראליים ישתחררו."
 

[ח"כ חנין זועבי בעמוד הפייסבוק שלה כחודש מתחילת מבצע צוק איתן, במהלך משא ומתן עקיף בין ישראל וחמאס על תנאי סיום המלחמה בעזה:]

"לא יתכן שאנו מתנגדים בגבורה בעזה, ומוותרים על הדרישות החשובות ביותר שלנו - ובראשן הסרת המצור ושחרור האסירים.
בני משפחות האסירים של ירושלים פונים באמצעות הצירה זועבי: 'כפלסטינים, אנו דורשים למצות את האמצעים לשחרור אסירינו."'

[מתוך ראיון שהעניקה חברת הכנסת זועבי במהלך מבצע 'צוק איתן' לעיתון כל אל-ערב]

...ש. "במבט לאחור, אינך מרגישה שהיית [צריכה] לנסח את תשובותיך בצורה אחרת במהלך הראיון לעיתונות שבו אמרת כי החשודים בחטיפת הנערים היהודים - כפי שטוענת ישראל - אינם טרוריסטים?"

ת. "עצם העלאת השאלה משקפת אופי חלש. הקורבן אינו מתחרט כאשר הוא נאבק. אל לקורבן להתבייש מקולו הרם, אלא עליו להתבייש לשתוק. אינני נתקפת תחושת חרטה כלשהי או נכונות כלשהי לחזור בי. להפך, חזרתי על כך שבע פעמים ואחזור על כך פעם נוספת: אינני יכולה להתייחס למאבק הפלסטיני כטרור, משום שהוא פשוט אינו טרור, אלא מאבק צודק ולגיטימי של עם מקופח. כמו כן, לא אגשים את חלומם של הישראלים בכך שאאמץ את מושגיהם ומונחיהם הפשיסטיים והקולוניאליים."

ש. "בצל האווירה הגזענית והפשיסטית ששוררת ועל רקע ההסתה נגד הנהגת הציבור הערבי, ובראשם אתם – חברי הכנסת – מהם הכלים הטובים ביותר שעל האזרחים הערבים להשתמש בהם כדי להביע הזדהות עם אחיהם בעזה, מבלי שיאונה להם רע?"
ת. "מה שקורה הוא פשע מלחמה. שהתמונות שאנו רואים, לא ייתכן שהן לא יגעו במצפונו של כל יצור חי, במיוחד אם הוא פלסטיני, משום שהדם הוא דמנו והכאב הוא כאבנו. הדבר הטבעי הוא שניראה, שנפגין, שנמחה או שנכתוב. יש מי שמפרש כל הערה, כל הבעת התנגדות למלחמה - בתור עוינות למדינה ואפילו בתור רצון להשמיד את ישראל. מחובתנו האנושית להשמיע קול נגד התוקפנות ונגד המלחמה...
מאחר שהאווירה פשיסטית והם ממתינים להזדמנות לפגוע באזרחים הערבים, אני קורא לצעירינו ולבני עמנו ברשתות החברתיות: אני מבין את זעמכם, את ההתקוממות שלכם ואת העצב שלכם על הפשעים הללו, וזה טבעי. זכותם להביע את דעתכם, אך אנו מבקשים לנקוט זהירות ולנהוג בתבונה בכל הקשור לאופן הבעת הדעה..."

לקריאת הראיון המלא לחץ על "לכתבה המלאה" למטה

התכנית: "מבט מהפנים" [נט'רה מן אל-דאח'ל]: 
עודה: "איננו רק קבוצה לאומית. אנחנו חלק מהעם הערבי הפלסטיני, והשייכות הלאומית הזאת כרוכה בחובה לאומית שלנו. מהי החובה הזו?... מוטלת עלי האחריות כלפי עמי. האחריות שלי היא בכך שהשאיפה היום היא [הקמת] פרלמנט בירושלים המזרחית... אני מדבר על סדר העדיפויות הלאומי. זהו סדר העדיפויות הלאומי... אני לא מדבר בשפה אידיאולוגית בנוגע לנושא הזה. אני מדבר בשפה פוליטית בנוגע לעניין הזה. השאיפה העיקרית היא הקמת פרלמנט בירושלים, בירת המדינה הפלסטינית."

כותרת: "טיבי ביקר את האסירים [מרואן] ברגותי, מאהר וכרים יונס, ואת וליד דקה בהדרים"

"רמאללה - ראש סיעת רע"ם-תע"ל, אחמד טיבי, ביקר את האסירים מרואן ברגותי, כרים יונס, מאהר יונס ווליד דקה בכלא הדרים, וזאת על מנת לדון בהתפתחויות האחרונות בסוגיית האסירים...
טיבי הדגיש כי סוגיית האסירים היא בעלת חשיבות עליונה עבורו ועבור תע"ל, והוא ימשיך להשקיע מאמצים במישור הפרלמנטרי, הציבורי והתקשורתי, תוך קשר רציף עם משפחותיהם, על מנת שסוגיה זו תישאר במוקד כל תהליך מו"מ, תוך הדגשה כי אסירי ה'פְּנים' הם מרכיב חשוב בסוגיה [הפלסטינית] וחלק בלתי נפרד מהעם הפלסטיני."

מרואן ברגותי - מרצה חמישה מאסרי עולם על תכנון פיגועי טרור נגד אזרחים באינתיפאדת "אל-אקצא." לאחר שנאסר ונכלא בישראל, הוא נבחר מחדש כחבר במועצה המחוקקת הפלסטינית.

מאהר וכרים יונס - שני ערבים ישראלים שנידונו ל-40 שנות מאסר על רצח החייל אברהם ברומברג ב-1981.

וליד דקה - ערבי ישראלי שהיה חבר בחזית העממית לשחרור פלסטין. בשנת 1986 נידון למאסר עולם בגין חברותו בחוליה שרצחה את החייל משה תמם ב-1984. הוא חבר בהנהגה הארצית של בל"ד. לדבריו, תפיסת עולמו השתנתה בכלא, והוא כעת מתנגד לאלימות ותומך בדו-קיום.
 

כותרת: "טיבי: ישראל מנהיגה דמוקרטיה ליהודים, גזענות לפלסטינים של 48, ואפרטהייד בשטחי 67"

"ברלין ובריסל, ופא - חבר הכנסת אחמד טיבי השתתף עם הקהילה הפלסטינית בברלין בעצרת הסולידריות לציון יום האדמה... בנאומו אמר טיבי: 'המשולש הפלסטיני על שלוש צלעותיו נחוש להיאבק למען זכויותיו, כל אחד מהמקום הייחודי שלו...'
הוא אמר: 'לאחרונה הרבו לדבר על דרישת [ההכרה] במדינה היהודית, שמטרתה לבטל את הנרטיב הפלסטיני, ו[לומר] שהנרטיב שלנו בעניין הנכבה חסר תוקף ושהציוני הוא הנכון. זהו ניסיון לבטל את ההיסטוריה... אם תהיה המדינה היהודית הזו, זכות השיבה והפליטינים יורדו משולחן המו"מ.'
הוא הוסיף: 'אנו תושביה המקוריים של הארץ, והמהגר ליברמן יוצא אלינו עם [רעיון] חילופי האוכלוסין, והכוונה בכך היא גירוש. עמנו התפזר בשנת 48, קרעו את המרקם החברתי שלנו ופיזרו אותנו; וכעת מציעים חילופין באזור המשולש, טייבה וכפר קאסם. אנו אומרים, 'אם כך, אז שתיושם החלטה 181 ושיָפוֹ והגליל ייכללו [בחילופי האוכלוסין].'...
טיבי הדגיש: '...מה שמציע הצד הישראלי אינו סיום הכיבוש, אלא ארגון מחדש שלו, והתשובה לכך היא 'לא' מהדהד. זו הדרישה שלמענה העם הזה נאבק, השהידים  נפלו, והאסירים נכלאו בבתי הכלא של הכיבוש. כל זה לא [קרה] בשביל מדינה מגומדת ונטולת ריבונות ועצמאות'...
טיבי סיים את נאומו באומרו: 'המולדת היא אחת והאדמה היא של כולם. לכן אנו קוראים מעל לכל בימה: כן לאחדות הלאומית ולסיום הפילוג [בין פת"ח לחמאס]. הסכם בעניין אחדות לאומית הוא אפשרי, המטרה היא אחת ומשותפת, וזהו האתגר שעומד בפני כל הפלגים."