כותרת: "התנגדות לתכנית ייעור ואדי עארה – אחמד מלחם: "מדובר בתכנית חדשה להפקעת האדמות הערביות באזור ואדי עארה"'
 "תכנית הייעור באזור ואדי עארה, אשר מתכוונים הגורמים האחראים לבצע באזור ואדי עארה, מהעיר באקה אל-גרביה ועד העיר אם אל-פחם ושולי אזור זה, היא תכנית מחודשת ולא חדשה, לגזול את האדמות הערביות, להחריף את המצור ולהביא את הקץ על הנוכחות הערבית באזור." כך אמר אחמד מלחם, ראש הועדה העממית להגנה על האדמה ועל המגורים בואדי עארה, בתום פגישת חירום שערך במשרדו עם מהנדסים ועורכי דין ומומחים בנושאי המיפוי, קרקעות וייעור, כדי ללמוד את הצעדים להתנגדות לתוכנית ייעור ואדי עארה...
[בהמשך הכתבה מובאת פנייתו של מלחם, דרך העיתון, אל הקוראים תושבי האזור, להגיש ערעורים נגד התכנית, שהיא בראייתו "תכנית גזענית ימנית המכוונת נגד התושבים הערבים בארץ."]
אחמד מלחם המשיך: "אנו מדגישים כי התוכנית הזו, המוצעת היום ע"י הגופים האחראיים... היא אמצעי נוסף, נסתר, להפקעת האדמות הערביות באזור, ומניעתנו מבנייה והתרחבות ופיתוח. לפיכך עלינו כולנו, ובמיוחד בעלי הקרקעות, להגיש התנגדויות נגד התוכנית האסטרטגית הגזענית הימנית הזו [המכוונת] נגד הקיום הערבי באזור... הגשת התנגדות היא חובה לאומית בשביל הקיום הערבי באזור ואדי עארה."'
 

כותרת: "מג'ד כיאל מחיפה: בין פעילי ההזדהות בספינה הקנדית לשבירת המצור על עזה – "סבל עמנו בעזה הוא חלק מהסבל של כל ערבי ופלסטיני"'…
"מג'ד כיאל אמר בראיון מעל סיפון משט 'גלי החופש' לעזה: 'אני מקווה שנגיע לעזה, ושנחזיר לעזה המבודדת את ערכה ואת חשיבותה. סבל עמנו בעזה הוא חלק מהסבל של כל ערבי ופלסטיני, בכל מקום הימצאו. הימצאותו של צעיר מה"פנים" על פני ספינת החופש היא מסר ברור ששום קולוניאליזם, לא משנה כמה הוא ברברי, לא יצליח להפריד בין בני הלאום [וטן] האחד."' ...
 

כותרת: "דובר חטיבות אל-נאצר צלאח אל-דין - הפלג הצבאי, אבו עטאיא, לכל אל-ערב: 'ההתנגדות הצליחה לבטל את התנאים הציוניים המוקדמים במיוחד בכל הקשור לאסירי 48 וירושלים - התעקשנו על שחרור אסירים משטחי 48 וזה כשלעצמו ניצחון היסטורי...'"
[מאת סעיד חסנין]
"...אבו עטאיא הוסיף: 'אנו אומרים שההתנגדות בעמידתה האיתנה ובסבלנותה הצליחה לשבור את סירובו של האויב הישראלי לדרישות ההתנגדות בשנים הקודמות, כשהצלחנו לבטל את התנאים המוקדמים שהאויב נאחז בהם, במיוחד לגבי אסירי 48, [אסירי] ירושלים והגולן. האויב הסכים למספר גדול של בקשות ואני אגיד ש-99% מהנכללים בעסקה נשפטו לתקופות מאסר ארוכות...'
ובכל הקשור לאסירים של פלסטין ההיסטורית, או מה שקרוי 'אסירי הפנים', אמר אבו-עטאיא: 'האויב הישראלי סרב בעבר לשחרר את האסירים האלה..."'
 

כותרת: "משפחת יונס מקווה שהעסקה תכלול את בניה האסירים ..."
"הידיעות האלה [בדבר שחרור צפוי של סאמי יונס ועוד אסירים ערבים ישראלים] גרמו לשמחה רבה בקרב המשפחה... לצד ציפייה גדולה בקרב החברה הערבית בפנים הפלסטיני...
... חלימה יונס... אמרה: "...על אף ההיעדרות הארוכה, השמחה תהיה גדולה עם חזרת בעלי סאמי לחיק משפחתו... אלו רגעים של אושר מלאים בניצחון, ברצון ובעמידה איתנה. זוהי הצדעה מלאת כבוד ופאר לאסירי החופש ולכל העצורים בתוך בתי הכלא הישראליים. הדבר מראה את מידת עמידתנו האיתנה ואת רצוננו החזק אשר הראו את כוחם ואת ניצחונם על האפליה ועל העושק האופפים את חיי המיעוט הערבי ב"פנים" הפלסטיני"'...  

הערה: האסיר סאמי יונס - רצח את החייל אברהם ברומברג בנובמבר 1980
 

מתוך מאמרו השבועי של סמיח אל-קאסם, בתגובה להצתת המסגד בטובא זנגריה ב-3 באוקטובר:
"חלק מהמשקיפים ואנשי התקשורת הביעו תדהמה מאחר שהטרור היהודי המכונה 'תג מחיר' חצה את הקו הירוק כלפי פנים... אנו סבורים כי התדהמה הזו אינה במקומה, מכיוון שכנופיות הטרור היהודי טימאו את מסגד חסן בק ביפו ותקפו מקומות קדושים אחרים...
על מנת להתנער מהמעשה, הנשיא הישראלי וכמה רבנים ידועים פעלו. אך פעולתה של יחידות המשטרה המיוחדת היתה מהירה יותר וחזקה יותר לדיכוי התושבים בטובא זנגריא, במעצר צעירים זועמים על כבודם הלאומי ודתם... המשטרה הוכיחה מה שהוכיח השב"כ... – את יכולתה להיאבק בקורבן, בעוד הפושע חופשי ומשחית את הארץ..."
 

כותרת: "סירוב לכפיית תנאי הנכבה מחדש"
  [מאת ד"ר ג'מאל זחאלקה]
"...סוגיית הקרקעות והמגורים היא קו החזית העיקרי בין הציבור הערבי הפלסטיני ב"פנים" ובין השלטון הישראלי. הסוגיה הזאת מתלקחת היום... לאחר ההכרזה על תכנית הממשלה הישראלית הידועה כ"תכנית פראוור."...
ההנהגה הערבית הארצית, המיוצגת ע"י ועדת המעקב... הכריזה על סירוב מוחלט לתוכנית, ונפתחה המערכה נגד התוכנית במטרה ברורה לסכל את תוכנית פראוור...
הממשלה הישראלית מנסה, באמצעות תכנית פראוור ובאמצעות עיבוי מדיניות ייהוד הנגב, להשלים את הנכבה ולכפות את תנאיה על מי שנשארו במולדתם אחרי הגירוש הגדול של שנת 1948, כאשר הכוחות הישראליים גירשו 90% מבני עמנו בנגב, ונשארו רק 10,000 מתוך יותר מ-100,000 מתושבי האזור הדרומי של פלסטין.
המשימה המרכזית של הכוחות, המפלגות, המוסדות והמטות העממיים והלאומיים היא גיוס הציבור הערבי בגליל, במשולש ובנגב, למערכה להגנת האדמה שנשארה לנו - שהרי האדמות הערביות בנגב הן רזרבות הקרקע שנותרו לנו...  הקרב אינו רק נגד תכנית פראוור, אלא זהו קרב להשבת הזכויות שנגזלו ובראשן ההכרה בכפרים הלא מוכרים ופיתוחם בהתאם לאינטרסים ולצרכים של תושביהם ולא לפי מטרות השלטון לטובת מתנחלים שהוא רוצה להביא על מנת שיגורו על אדמות הכפרים האלה...
אמרנו יותר מפעם שהפתרון בנגב יהיה במשא ומתן ובהסכמה עם האנשים וההנהגה המקומית והארצית של הציבור הערבי, אך השלטון סירב ובחר בפתרון חד צדדי שאותו הוא מנסה לכפות בכוח כעת. בכך הוא בוחר בעימות, והוא יישא באחריות לעימות הזה. ..."
 

"ראמז ג'ראיסי (ראש הועד הארצי של ראשי המועצות הערביות, ראש עיריית נצרת): 'ההפגנה הזו, הגדולה ביותר אצל בני עמנו בנגב, היא צעד ראשון בתגובה לתוכנית פראוור. היא מעבירה מסר בעניין סירובנו לתכנית העקירה הזו ונחישותנו להישאר על אדמותינו.'
ג'ראיסי העביר את ברכות ראשי המועצות המקומיות הערביות... ואמר: 'המצב הכלכלי והחברתי הוא אות קלון על מצחה של הממשלה הזו, וזה ביטוי למדיניות האפליה הגזעית, כחלק ממדיניות העקירה שממשלות ישראל מתכננות ומיישמות.
[הממשלה] רוצה שבני עמנו בנגב, ככל הציבור שלנו, יהיו שכבה חברתית חלשה וענייה, שקל להעביר תכניות תוקפניות נגדה. אנחנו אומרים להם: 'כל התכניות שלכם ייכשלו, והאחדות הציבורית הזו היא תגובה ברורה לכך."'
 

כותרת: "המפלגות והתנועות הפוליטיות באום אל-פחם מוחות על ביקור ברק בעיר – "שולחנות-האוכל של רמדאן לאלו שצמים ולא לברק ולשאר הפושעים"'
"התנועות והמפלגות הפוליטיות בעיר אום אל-פחם פרסמו שלשום, יום רביעי, הודעת גינוי להזמנת שר הביטחון הישראלי אהוד ברק לסעודת רמדאן בביתו של אחד התושבים בעיר אום אל-פחם...
בהודעה שעליה היו חתומות התנועה האסלאמית, בל"ד, 'אבנאא' אל-בלד' ['בני הארץ'] וחד"ש, נכתב: 'שר בטחון הממסד הישראלי, אהוד ברק, רב-הטבחים של אינתיפאדת ירושלים ואל-אקצא ['ג'זאר אנתפאדת אלקדס ואלאקצא'], עם השר מתן וילנאי וחברי מפלגתו הנקראת 'עצמאות,' הוזמנו לשולחן סעודת הרמדאן ביום רביעי, ולצורך זה גויסה משטרת הממסד הישראלי במספרים ובכוחות גדולים, ולמטרה זאת הם סגרו את הרחוב המביא לביתו של התושב כדי להבטיח מסלול נקי מאלו שצמים, עבור הפושע אהוד ברק, והאזור הפך למתחם בטחוני מלא כוחות משטרה... עבור מי שהרג את בנינו בעת 'התפרצות ירושלים ואל-אקצא' [הכוונה לתחילת ההפגנות האלימות באוקטובר 2000] כאן באום אל-פחם וברחבי ה'פנים הפלסטיני' כולו. רמדאן הוא חודש המוסלמים, ושולחנותיו נועדו לצמים, ולא לפושעים. אנו מגנים באופן החמור ביותר את ההזמנה הזו ואת הזחילה הנפשעת הזו על השטיח של שר ה'ביטחון' של הממסד הישראלי..."