English

 


צרפתית
מתי יתכנס הקבינט הביטחוני לדון בדו"ח שר הביטחון ביחס לתשלומי הרש"פ למחבלים בשנת 2021?
Share |
Heb-template
מתי יתכנס הקבינט הביטחוני לדון בדו"ח שר הביטחון ביחס לתשלומי הרש"פ למחבלים בשנת 2021?
מאת מוריס הירש, עו"ד, 16/01/2022

נכון לסוף דצמבר 2021, אמור להיות בחשבון כלשהו במשרד האוצר סכום כולל של 1,609,873,381 ₪ שהוקפאו מתוך המיסים שישראל גובה ומעבירה לרש"פ. הכספים מוקפאים מכוח החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח –2018 (שזכה לכינוי העממי "חוק הקיזוז") שנחקק ביולי 2018. על פי סעיף 1 בו, מטרת החוק היא "להביא להפחתת פעילות טרור ולבטל את התמריץ הכלכלי לפעילות טרור" שמשלמת הרש"פ למחבלים כלואים, מחבלים ששוחררו מהכלא, מחבלים פצועים, ולמשפחות של מחבלים שנהרגו.

על פי החוק, בתום כל שנה מגיש שר הביטחון דו"ח לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט המדיני-ביטחוני) שבו הוא מסכם את סך תשלומי הרש"פ למחבלים "בזיקה לטרור" – קרי, כאמור, סך תשלומי הרש"פ למחבלים הכלואים, למחבלים המשוחררים, למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים. לאחר אישור הדו"ח, שר האוצר מפחית את הסכום שנקבע מתוך המיסים שישראל גובה ומעבירה לרש"פ בכל שנה, וזאת בשנים עשר תשלומים שווים.

לפני מספר ימים, בסוף דצמבר 2021, בהסתמך על הנוהג שנוצר בשנים האחרונות, יש להניח ששר הביטחון הגיש את הדו"ח שלו ביחס לתשלומי הרש"פ למחבלים בזיקה לטרור בשנת 2021. על פי החוק, הדו"ח אמור להיות מובא לדיון בקבינט המדיני-ביטחוני, ומרגע שאושר, מתחילה הקפאת הסכום מההעברות לרש"פ. למרות שהסכום המלא שהרש"פ משלמת למחבלים בזיקה לטרור הינו גבוה הרבה יותר, שרי הביטחון בשנים האחרונות העמידו את סך תשלומי הרש"פ למחבלים על כ-600 מיליון ₪ לשנה.

על פי חוק הקיזוז, הכספים שהוקפאו אמורים להצטבר בחשבון במשרד האוצר עד שידווח שר הביטחון לקבינט שחלפה שנה שלמה שבמהלכה לא שילמה הרש"פ תשלום כלשהו למחבלים בזיקה לטרור. אז תוסמך הממשלה להחליט האם להעביר לרש"פ את מלוא הכספים שהצטברו, או חלק מהם.

כפי שחשף מכון "מבט לתקשורת פלסטינית," על פי דיווחיה הכספיים של הרש"פ, בחודש ספטמבר 2021 העבירה ממשלת ישראל לידי הרש"פ 400 מיליון ₪ מתוך הכספים שקוזזו, וזאת, לכאורה, שלא כדין. 

החלטות ליישם את חוק הקיזוז

מאז חקיקתו, התקבלו ארבע החלטות ליישם את חוק הקיזוז.

ההחלטה הראשונה ליישם את החוק התקבלה בסוף פברואר 2019, בעקבות הרצח של אורי אנסבכר ז"ל. ימים ספורים לאחר הרצח, אישר הקבינט את הדו"ח שהגיש שר הביטחון והוחלט להקפיא סכום בסך 502,697,000 ₪. הסכום שהוחלט להקפיא הוא הסכום שעל פי דיווחיה, שילמה הרש"פ למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים בשנת 2018. בעת קבלת ההחלטה, לא ידע שר הביטחון דאז, הוא שר האוצר דהיום אביגדור ליברמן, לחשב את היקף תשלומי הרש"פ למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים.

בעקבות החלטת הקבינט המדיני-ביטחוני החלה הקפאת הכספים כאשר כל חודש, במשך 12 חודשים, מסוף פברואר 2019 ועד סוף ינואר 2020, הוקפא סכום בסך 41,891,417 ₪.

ההחלטה השניה ליישם את החוק התקבלה בסוף דצמבר 2019. בהחלטה זו, אישר הקבינט הביטחוני את הדו"ח המשלים של שר הביטחון דאז, ראש הממשלה דהיום, נפתלי בנט, ולפיו בשנת 2018 שילמה הרש"פ למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים סכום של 148,905,507 ₪. בניגוד למה שנקבע בחוק הקיזוז – כך על פי מידע שנמסר לאחרונה למכון מבט לתקשורת פלסטינית במסגרת הליך לפי חוק חופש המידע – סכום זה הוקפא, בסמוך לאחר החלטת הקבינט, בפעימה אחת. על פי הנמסר, הרש"פ הסכימה לביצוע ההקפאה בפעימה אחת.

הדו"ח של שר הביטחון ביחס לתשלומי הרש"פ למחבלים בזיקה לטרור בשנת 2019  הוגש בסוף אותה שנה. הדו"ח כלל הן את תשלומי הרש"פ למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים, והן את תשלומי הרש"פ למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים. לפי הדו"ח, בשנת 2019 הרש"פ שילמה 609,606,789 ₪ למחבלים בזיקה לטרור. מסיבות שאינן ברורות, הקבינט הביטחוני לא התכנס כדי לאשר את הדו"ח עד סוף נובמבר 2020.

מעניין לציין, בעוד שהרש"פ דיווחה שהיא שילמה למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים בשנת 2019 סכום כולל של 517,435,000 מיליון ₪, בדו"ח שהגיש שר הביטחון הופחת סכום תשלומי הרש"פ למחבלים אלה והועמד על 460,701,282 ₪ בלבד. באופן משונה עוד יותר, לפי הדו"ח, בשנת 2019 הרש"פ שילמה למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים סכום של 148,905,507 ₪, בדיוק אותו סכום ששילמה הרש"פ לקבוצת המחבלים הזו בשנת 2018.

בעקבות החלטת הקבינט הביטחוני החלה הקפאת הכספים, כאשר בכל חודש, במשך 12 חודשים, מסוף דצמבר 2020 עד סוף נובמבר 2021, הוקפא סכום של 50,800,565 ₪.

הדו"ח של שר הביטחון ביחס לתשלומי הרש"פ למחבלים בזיקה לטרור בשנת 2020 עסק גם בכל התשלומים השונים, והוגש לקבינט המדיני-ביטחוני בסוף 2020. לפי הדו"ח, בשנת 2020 הרש"פ שילמה 597,709,868 ₪ למחבלים בזיקה לטרור. מסיבות שאינן ברורות, הקבינט הביטחוני לא התכנס לאשר את הדו"ח עד סוף חודש יוני 2021.

באופן משונה, בעוד שהרש"פ הודיעה שבשנת 2020 היא שילמה כ-600 מיליון ₪ למחבלים הכלואים והמשוחררים, בדו"ח של שר הביטחון הועמד סכום תשלומי הרש"פ למחבלים האלה על 448,804,361 ₪ בלבד - דהיינו הנחה של כ-150 מיליון ₪. באופן מעורר תמיהה ממש, על פי הדו"ח, הסכום ששילמה הרש"פ למחבלים הפצועים ולמשפחות המחבלים ההרוגים בשנת 2020, הועמד על 148,905,507 ₪, דהיינו סכום זהה, עד השקל האחרון, לסכומים שנקבעו על ידי שר הביטחון הן ביחס לשנת 2018 והן ביחס לשנת 2019.

בעקבות החלטת הקבינט הביטחוני החלה הקפאת הכספים, כאשר בכל חודש, מאז סוף יוני 2021, מוקפא סכום בסך 49,809,155 ₪. הקפאות אלו עתידות להימשך עד סוף מאי 2022.

השפעת חוק הקיזוז

על פי חוק הקיזוז, הדו"ח של שר הביטחון אמור גם לכלול "נתונים בדבר השפעת ההקפאה כאמור בהיבטי ביטחון לאומי ויחסי החוץ של המדינה."

בשנת 2021 טענה הרש"פ שהיא חוותה קשיים כלכליים בעקבות היישום של חוק הקיזוז. לטענות אלה אין על מה לסמוך.

על פי הדיווחים הכלכליים שמפרסמת הרש"פ, כבר בסוף נובמבר 2021, הכנסותיה עלו בכ-700 מיליון ₪ מעל הכנסות הרש"פ בכל שנת 2020, בכ-200 מיליון ₪ לעומת ההכנסות של כל שנת 2019, ובכ-300 מיליון ₪ לעומת הכנסות הרש"פ בכל שנת 2018. ההכנסות נפלו במקצת ביחס לאלה של כל שנת 2017, אך בחישוב הכולל את ההכנסות המשוערות לחודש דצמבר 2021, הכנסות הרש"פ ממיסים לשנת 2021 צפויות לעלות גם על הכנסותיה בשנת 2017. 

 

אם כך, מה הבסיס לטענות הרש"פ על קשייה הכלכליים? התשובה לשאלה זאת נעוצה בירידה תלולה בסיוע החוץ שמקבלת הרש"פ ממדינות תורמות. על פי דיווחיה, בעשור האחרון הסיוע שהרש"פ מקבלת מהמדינות התורמות ירד בכ-90%. עיקר הירידה הוא בסיוע ממדיניות המערב, שמאסו בתגמולי הרש"פ למחבלים והחליטו במוצהר, מי בדרך של הצהרת מדיניות (כמו הולנד, קנדה, אוסטרליה ואחרים), ומי בדרך של חקיקה (כמו ארה"ב), להפסיק או להתנות את המשך הסיוע לרש"פ בביטול מוחלט של תשלומיה למחבלים המהווים תגמול ותמריץ לטרור.

הרש"פ, מצידה, מסרבת להפנים את עוצמת הסלידה של העולם ביחס לתגמולי המחבלים שהיא הנהיגה, והיא ממשיכה בהוצאותיה כאילו לא קרה דבר וכאילו לא פסק סיוע החוץ שלה.

בעקבות תשלומיה למחבלים הרש"פ מפסידה בשלושה מישורים. ראשית היא משלמת כספים רבים לקבוצה קטנה של אנשים שמעשיהם פוגעים הן בביטחון הפלסטינים והן בביטחון ישראל. שנית, בשל תשלומיה למחבלים ישראל מקפיאה כספים שמהם הרש"פ יכולה הייתה ליהנות. שלישית, מדינות העולם הפסיקו לתרום כספים לרש"פ מתוך סלידה ומחאה על מדיניות תיגמול המחבלים. 

לצד קשייה הכלכליים, אירועים רבים אחרים השפיעו על יציבותה של הרש"פ. כך למשל ההחלטה לקיים בחירות כלליות בחודש מאי 2021 היוותה אירוע משמעותי. למרות האופטימיות שנוצרה מקביעת מועד לבחירות, לראשונה ברש"פ מאז 2006, כאשר הבין יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, שמפלגתו פת"ח מתפצלת לרסיסים ועלולה להפסיד ליריבה חמאס, הוא החליט לבטלן. בתגובה לביטול הבחירות, ובתגובה לאלימות שיזמה הרש"פ בירושלים על מנת לכסות על כך, החלו חמאס ושאר ארגוני הטרור לשגר כ-4,500 טילים לעבר ישראל. לאורך כל השנה ניסתה חמאס, כמו ארגוני הטרור האחרים, להמשיך ולבצע פיגועים, כאשר לפי כרזה שפרסמה חמאס לאחרונה, היקף הפיגועים שביצעו פעילי הארגון בשנת 2021 באזור יהודה ושומרון עלה פי ארבעה לעומת שנת 2020.

למותר לציין כי למרות חילוקי הדעות בין פת"ח לחמאס, הרש"פ המשיכה לשלם תגמולים גם למחבלים מחמאס, כמו שאר ארגוני טרור.
הואיל וכך, ספק אם ניתן לקבוע שדווקא היישום של חוק הקיזוז על ידי ישראל השפיע באופן ייחודי על כלכלת הרש"פ, ובוודאי לא באופן ממשי עד כדי השפעה שלילית על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל.

ובאשר ליחסי החוץ, למרות הצהרות שונות מגורמים שונים, בעיקר אירופאים, בדבר הצורך למצוא פיתרון ל"משבר כספי הסילוקין" (כספי העברות המיסים וההקפאות מהם), בשורה התחתונה, מרבית המדינות החשובות בעולם שותפות לעמדה הישראלית העקרונית ולפיה שומה על הרש"פ להפסיק את תשלום תגמולי הטרור. משכך, אין זה סביר לקבוע שדווקא היישום של חוק הקיזוז הביא לפגיעה ביחסי החוץ של ישראל אלא דווקא להיפך, בחוקקה את חוק הקיזוז, מדינת ישראל נתנה דוגמה של נחישות להיאבק בטרור גם ברמה הכלכלית וברמה העקרונית, בנקיטת צעד חשוב שבטווח הארוך עשוי לשנות את היחס לטרור גם בקרב האוכלוסייה הפלסטינית.




הדוח הקודם הדוח הבא



לארכיון צרפתית




Created by swat