מופק מטר, בעל טור קבוע בעיתון הרשמי של הרש"פ:
"אנשי דאע"ש שופכים דם אנושי, ושוחטים את כל מי שחולק עליהם או מתנגד להם, אפילו בדעתו או באמונתו. הם שוחטים בפומבי בני אדם ומפילים אותם מגגות של בניינים גבוהים על מנת לרצות את תאוות פשעי הטרור שנטעו אמיריהם בנפשו של כל חבר בכנופיה הבינלאומית מרובת הלאומים הזו! זאת, בעוד שמנהיגי חמאס מגישים את הפלסטינים כקורבנות הרוגים ושחוטים בדרכם להשביע את רצונה של מדינת הכיבוש ולקבל תעודת התנהגות טובה.
האזרח יוסף אלחנר, בן 27, שנהרג על ידי חמושים של חמאס בחדר השינה שלו כשהוא ליד אשתו, לפי גרסתה המוסרטת של אמו, מהווה את העדות העדכנית ביותר למה שאנו אומרים... לא עבר שבוע מאז המתקפה של חמאס נגד הסלפים ברצועת עזה והרג הצעיר אלחנר כמסר כתוב בדם למי שהדבר נוגע לו, לפיו דאע"ש של אלבע'דאדי עודנו קטן מכדי להקניט, להתחרות או להיאבק עם דאע"ש של האחים [המוסלמים], ואפילו לא עברו מספר ימים עד שראש פיקוד דרום בצבא הכיבוש הישראלי, סמי תורג'מן, שנפצע במלחמה האחרונה בעזה, החל לכתוב תעודת הערכה לחמאס, ואמר: "תנועת חמאס משקיעה מאמצים לפרוס את שליטתה ויראתה על הפלג הסלפי, שאנשיו ירו רקטות לעבר ישראל במהלך השבועיים האחרונים. ישראל עודנה מחשיבה את תנועת חמאס לאחראית על השבת השקט והסדרת הביטחון ברצועה."

הערה: יוסף אלנחר היה חבר בארגון אלסלפיה אלג'האדיה בעזה, המזוהה עם דאע"ש. הוא נהרג בידי חמאס במהלך ניסיון מעצר בתאריך 2/6/2015.
 

כותרת: "מו"מ על מגש של זהב"
מתוך מאמר מאת חסן סלים:
"כידוע לנו, ישראל אינה מפחדת מהפסדים כלכליים, למרות חשיבות הדבר, משום שהיא קיבלה ביטוח מקיף לעלות מחייתה, להמשך קיומה ולהתפתחותה, וכן להפסדיה. העולם משלם זאת בכפיה או מרצון, כביטוי של סולידאריות ובקשת מחילה, בשל היותה קורבן של עוול היסטורי, על פי הנרטיב הישראלי, שאותו היא הפכה לעובדה. בכך שותפים להם חלק מהערבים, שמקדמים אותו מתוך שאיפה לרצות את המערב ולהראות שהם אינם דוגלים באנטישמיות (הדחליל של ישראל).
כמו כן, ישראל אינה מפחדת מאבדות בנפש בקרב אזרחיה, או בקרב מי שהיא מכניסה לרשימת אזרחיה, שכן יש לה מתגיירים רבים, ויש רבים עוד יותר הממתינים לעבור [אליה], שאותם היא יכולה  להביא אותם בכל רגע נתון, וכל שנדרש הוא להלביש להם כיפה. ההיסטוריה של ישראל גדושה במבצעים, בפיצוצים ובהטבעות של ספינות נושאות יהודים, שאותם ביצעו אנשי המוסד. זאת כדי שישראל תוכל להגיד לעולם שאש"ף הוא אשר ביצע זאת, וכך תדביק עליו תווית של טרור ותהפוך בעצמה לקורבן.
עניינה של ישראל אינו כסף שהיא יכולה להפסיד, או יהודי שמת במקום זה או אחר, משום שיש לה הרבה מזה ומזה; מה שמעניין אותה הוא להתנחל, ליהנות מביטחון ולהיות חלק טבעי מהאזור, ללא שנאה ומבלי שתהיה מטרה לבידוד.
אל מול סוג כזה של כיבוש, יש לערבים – ואנו בתוכם – מה לעשות: להביע בפניהם את שנאתנו כלפיהם וכלפי מדיניותם, על ידי כך שלא נקדם את פניהם בערי הבירה שלנו. עלינו, הפלסטינים, להביע זאת בפניהם, לפחות על ידי כך של נחייך אליהם אחרי שבירכנו אותם לשלום כשאנו עוברים במחסומיהם ובמעברים שהם שולטים עליהם. עלינו לספר לילידינו כאשר הם רואים אותם, שהם כובשים את אדמתנו. צורה זו של התנגדות בלתי אלימה עדיפה על כלום, גם אם זהו המינימום האפשרי."
 

מתוך מאמר מאת חאפז ברגותי, העורך לשעבר ובעל טור קבוע בעיתון הרשמי של הרש"פ:
כותרת: "בקרוב יכירו בדאעש"
"המשקיפים תמימי דעים שקשה לחסל את ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה. אדרבא, הארגון הזה מתפשט אל מחוץ למדינות הללו, וכעת הוא שולט על שטח של לא פחות מ-200 קמ"ר [כך במקור] במזרח סוריה ובמערב עיראק. המבנה הרשמי והמנהלי של הארגון זוכה כעת לשבחים מצד בכירים מערביים, ובמיוחד אמריקנים, כאילו שהם מעריצים אותו עד כדי כך שבעתיד הם יכירו במדינה הזאת. זאת משום שהדבר החשוב בעיני המערב אינו אופיו של המשטר, אלא מידת שמירתו על האינטרסים החיוניים המערביים ועל ישראל. היותו דמוקרטי, מלוכני, או מלוכני שעובר בירושה אינה תנאי; התנאי הוא המשך הסכסוכים [strife] ומלחמות האחים. אם המערב וארה"ב יצליחו לחלץ [מדאעש] את הערבויות הללו, כפי שהאמריקנים חילצו אותן מארגון האחים המוסלמים במצרים לפני הפלתו של מבארכ, וושינגטון תהיה הראשונה שתכיר באבו בכר אלבע'דאדי כח'ליף המדינה האסלאמית. זאת משום שבמדיניות האמריקנית הנוכחית קיימת תכנית להשאיר את מצב האנרכיה והלחימה בעולם בערבי על כנו, תהיה אשר תהיה זהות הלוחמים או השליטים, משום שהדבר החשוב הוא המשך הסכסוכים [strife] ומלחמות האחים, בנוסף לשמירה על האינטרסים האמריקניים והישראליים...
באופן אישי, אני לא אצטרף לדאעש, גם אם הוא יקים את מדינת הח'ליפות ההולכת בדרך הישר, מכיוון שאני אוהב את ארצי. עם זאת, אשבע אמונים לאבו ג'הל [עמרו אבן השאם – פוליתיאיסט שהיה אחד מאויביו הראשיים של הנביא מחמד במכה] או לכל שליט, ארגון, יצור או סוכן שיגיע לאדמותינו וישחרר אותנו מהכיבוש, אך נראה כי הכיבוש מתואם עם כל הארגונים הללו, ולכן הם יזרקו עליו רק ורדים."
 

"...לאחר התפרקות הגוש המזרחי, היה על המערב להגדיר את עצמו מחדש, דבר שמחייב אותו להגדיר את האויב שלו, והלובי הציוני פעל לשכנע את הניאו שמרנים שיש להגדיר את הקיצונות האסלאמית בתור האויב מספר אחת.
לקיצונות האסלאמית מעולם לא הייתה השפעה המאפשרת לו לתפוס את המעמד הזה, אך אז אירע הפיצוץ במגדלי [מרכז] הסחר [העולמי] במנהטן שבניו יורק ב-11 בספטמבר 2001, ומיד נשמעו קולות הקוראים למערב לנהל מלחמה חסרת פשרות נגד ארגון אלקאעדה.
מי שבוחן את אירועי ספטמבר מוצא את עצמו בפני שורת סימני שאלה מעוררי ספק; האם אלקאעדה מסוגל לבצע פעולה מורכבת כזו בלבה של המעצמה הגדולה ביותר בעולם? ואם אלקאעדה נטל אחריות עליה מאוחר יותר, האם הוא ביצע זאת לבדו או שמא ישנו כוח נסתר שסייע לו בכך? והאם צילום האירוע בכזאת מיומנות וממקומות שמאפשרים לצלם תמונה ברורה ביותר, הוא מקרי ותו לא?"

צפייה בטור המלא לחץ על "לכתבה המלאה" למטה
 

[מתוך מאמר מאת מופק מטר:]

"אפשר למדוד את הפגיעה של הפושעים הטרוריסטים במוצבי הצבא המצרי באלעריש על פי החוטים החזקים והדקים שאורגים את התכנית של ארגון האחים המוסלמים – על שני סניפיו בפלסטין ובמצרים – בשיתוף עם הממשל האמריקני וישראל, שכן כל אחד מהצדדים הללו מעוניין בקריסה דרמטית של צבא מצרים הערבית, בהתמוטטות המצודה של רפובליקת מצרים הערבית ועמה, בהתפרקות המדינה ובהפיכתה למחוזות, למדינות זעירות ולאמירויות!
זאת משום שבהתאם למזימתם, יש להחליש את הצבא המצרי – עמוד התווך המרכזי של המדינה הוותיקה ביותר על מפת המולדת הערבית –  ולפזר את כוחותיו, כפי שקרה לצבאות של מדינות ערביות, לקראת פירוק המדינה עצמה. זאת במקביל להפיכת העם לישויות על בסיס כתתי, אמונתי, גזעי ואפילו שבטי, כפי שעשו בארצות ערביות ותיקות, שאינן פחות חשובות ממצרים מבחינת פעילותן והשפעתן התרבותית והאנושית, כגון עיראק (ארץ הפרת והחידקל) וסוריה (מרכז הלבנט), ואין צורך להזכיר את המתרחש בתימן ובלוב...
העיתונות המצרית לא תפתיע אותנו מחר אם היא תפרסם בעמודים הראשיים תמונות של מפות, מסמכים, מערכות קואורדינטות, כלי נשק ותחמושת שקיימים רק אצל צבאות וכוחות צבאיים מאומנים היטב, או אצל [כוחות] בוגרי מחנות שהוקמו במיוחד במדינות האזור על מנת לבצע פשעים ופעולות טרור כאלו; קל להשיג את [הוראות] ההרכבה ואופן הייצור של מטענים מאולתרים דרך האינטרנט, אך מי שיורים פצצות מרגמה זקוקים למומחיות וליכולות ירי [תוג'יה] שארגוני הטרור בסיני אינם מסוגלים לבנות או לרכוש ללא תמיכה לוגיסטית והכשרה מכוחות חיצוניים. הדבר מחייב אותנו לקבל את היגיון הקונספירציה המשולשת נגד מצרים הערבית, שנזכרה לעיל.
אויבי מצרים והאומה הערבית משתמשים בשמות ובסמלים קדושים כדי להצדיק את פשעיהם; פעם הם משתמשים בביטוי "אנצאר בית אלמקדס" [בתרגום: "תומכי ירושלים"], אך הם לא פגעו אפילו במטרה אחת של מדינת הכיבוש, אשר כובשת את בית אלמקדס [ירושלים], ופעם הם מכנים את עצמם בשם "המדינה האסלאמית", בעוד שאנו רואים כי הם התעלו על היצורים הטורפים - האנושיים והחייתיים כאחד - בתאוותם לשפיכת דם ולשיסוף גרונות אדם..."
 

כותרת: "ע'נאם: נצלצל בפעמוני החירות של עמנו מלבה של ירושלים ולא נתייאש"
פנסילבניה – אל-חיאת אל-ג'דידה
"מושלת מחוז רמאללה ואלבירה, לילא ע'נאם, הדגישה כי עמנו יצלצל בפעמוני חירותו והשגת זכויותיו מלבה של ירושלים, בירת מדינתו העצמאית בעלת הריבונות המלאה. כמו כן, היא הדגישה כי הייאוש לא יפגע בעמנו כל עוד ישנו דם פלסטיני הזורם בעורקיו, בשל אמונתנו בניצחוננו הבלתי נמנע ובצדקת סוגייתנו. דברים אלו נאמרו בשעה שקיבלה אתמול בפילדלפיה שבמדינת פנסילבניה את פעמון החרות מנציגת הפרלמנט מריה סנצ'ז. פעמון זה מסמל את יום עצמאותה של פילדלפיה, והוא בעל משמעות רבה [means a lot] בעיני אזרחיה. כמו כן, ע'נאם קיבלה גם מסמך הערכה [מילולית: גאווה], שנמסר בזו הפעם הראשונה למנהיג או לאזרח ערבי, וזאת לאות הערכה על חותמה ופעולותיה יוצאות הדופן למען עמה וסוגייתה, וכן על השפעתה בתוך חברתה ובעולם. [ע'נאם] הבהירה כי ארץ פלסטין הינה ערש האהבה והשלום, וציינה כי ישו הינו פלסטיני, וכי ערכי הסובלנות הינם בין העקרונות הבולטים שמאפיינים את הפלסטינים...ע'נאם העניקה לנציגת הפרלמנט פריט מהמורשת הפלסטינית, וציינה כי זוהי מורשתנו, זהותנו וירושתם של אבותינו. כמו כן, היא ציינה כי הכיבוש מנסה לגנוב אותה באמצעות שימוש בה בתצוגות אופנה ישראליות וכן באמצעות לבישתה על ידי הדיילות של חברת התעופה הישראלית. ע'נאם הבהירה כי "גניבה היא [חלק מ]אופן ההתנהלות שהם אימצו, שכן הם כבר גנבו את הארץ, וכעת הם מנסים לשדוד את כל מה שהוא פלסטיני, ללא שום מכשול שיעצור את פראיותם, פשיעתם והטרור חסר הגבולות שלהם."'
 

כותרת: "כאשר נתניהו משחק מאחורי [גבו של] הבית הלבן"
[מופק מטר בטורו הקבוע]
"... שעות ספורות לאחר שממשלתו [של נתניהו] זימנה את שגריר צרפת בתל אביב על מנת למחות על הצבעתה של צרפת בעד הצעת ההחלטה הפלסטינית לסיום הכיבוש במועצת הביטחון, הגיעו הידיעות על הפשע והמתקפה נגד עיתון שרלי הבדו והחנות היהודית בפריז ועל מותם של הקורבנות. כמו כן, שעות ספורות לאחר ביקורו הראשון של ראש ממשלתה של מעצמה זו [יפן], שינזו אבה, בפלסטין ופגישתו עם נשיא מדינת פלסטין, מחמוד עבאס, אותו מחשיב ליברמן, שהינו אחד מעמודי התווך של הממשלה, כ"פלסטיני המסוכן ביותר לקיומה של ישראל," חטף ארגון אלקאעדה שני אזרחים יפנים. השאלה הרטורית ["מחיר"] הכפולה כאן הינה: האם עלה על דעתם של אלקאעדה של בן לאדן ודאע"ש של [אבו בכר] אלבע'דאדי לפגוע ביפן רק לאחר ביקור זה, או שמא לנתניהו יש אלקאעדה ודאע"ש משלו, אותם הוא מפעיל על מנת להרוג [מילולית: להפציץ את חייהם] את אזרחיה של כל מדינה אזורית ומשפיעה באזור, שעומדת נגד מדיניותה של מדינת הכיבוש וההתנחלות...?!
פשע חטיפתם של שני האזרחים היפנים והפשע שבוצע נגד שרלי הבדו והחנות היהודית בפריז אינם צירוף מקרים... אנו מאמינים כי מדובר בקונספירציה, שכן המודיעין האמריקאי והישראלי הינם המומחים הגדולים ביותר בניצול הארגונים [מילולית: "השלטים"] שצצים באזורי סכסוך בעולם, והם מכניסים עמם את כנופיות הסחר הבינלאומי בסמים, בנשק ובנשים על מנת שיתחרו בהם! ואנו סבורים כי לא נצטרך לחכות זמן רב עד שיופיעו מסמכים חדשים, הדומים למסמכי וויקיליקס, שיבהירו את העובדות..."
 

"הנשיא מחמוד עבאס וחברי ההנהגה קיבלו אתמול [11/12/2014] בערב תנחומים על מות השהידים של השר זיאד אבו עין, ראש הרשות להתנגדות לגדר ולהתנחלות, במשכן הנשיאות בעיר רמאללה. ... חבר הוועד המרכזי של תנועת פת"ח, עבאס זכי, נשא בהזדמנות זו מילים, ואמר: "בשם הנשיא ובשם הוועד הפועל של אש"ף והוועד המרכזי של תנועת פת"ח, בשם הממשלה ובשם משפחתו של אבו עין, אנו מרגישים כאב עמוק על מותו של אחד ממנהיגי פת"ח ואחד מפרשיה של פלסטין, שחוסל בזמן רגיש ביותר על ידי רוצחים פושעים, אויבי השלום והאנושות ואויבי פלסטין.'"
מסוכנות הידיעות ופא

הערה: זיאד אבו עין, ראש הרשות להתנגדות לגדר ולהתנחלויות וחבר המועצה המהפכנית של פת"ח, התמוטט ומת כתוצאה מהתקף לב במהלך הפגנה נגד ישראל  (10/12/2014)  בסמוך לעיר רמאללה. הפתולוג מטעם ישראל דיווח כי השר מת כתוצאה מהתקף לב שנגרם ממתח, ואילו הפתולוג הפלסטיני אמר כי התקף הלב "נגרם כתוצאה מפציעה" כמה דקות לאחר עימות סוער בינו לבין לוחם מג"ב, במהלכו אחז הלוחם בצווארו של אבו עין.
אף על פי כן, מיד לאחר שנתקבלה ההודעה על מותו הכריזו מנהיגי הרש"פ ופת"ח כי מדובר ברצח והאשימו את ישראל כי רצחה את אבו עין "בדם קר."