הזדהות פלסטינית במערכת בעיתון ערבי ישראלי: "האחריות לכל הדם שנשפך, והעומד להישפך, נופלת על כתפי הממשלות הישראליות לדורותיהן"
כותרת: "יש לחזק את ההישג של אבו מאזן על ידי פיוס הפלסטיני"
"מועצת הבטחון תתחיל היום את דיוניה בעניין ההצעה להכיר במדינת פלסטין בעצרת הכללית של האו"ם...
הרש"פ, מיוצגת ע"י כבוד הנשיא מחמוד עבאס, השיגה עמדה חשובה במישור הערבי והעולמי, תודות לעמדתו של הנשיא אשר נראה תקיף בנאומו, כשהוא נאחז בזכותו ללא היסוס למרות הלחצים העצומים שהיה נתון להם. הדבר מראה פעם נוספת שהעמים מכבדים את מי שמכבד את עצמו, את עמו ואת בעיותיו, ומתייחס אליהן ברצינות ובנחישות. עד עכשיו לא היו לממשלות הישראליות שום קשיים לשכנע את ממשלות העולם לא להתערב בבעיה [הפלסטינית]...
שליטי ישראל ניצלו את הגמישות של הנושא ונותן הפלסטיני כדי לסחוט עוד יותר מהפלסטיני החלש הזה, אשר הניח את כל הביצים שלו בסל המשא ומתן הדו-צדדי, בלי להשיג אף הישג.
מה שנדרש עכשיו ממר עבאס הוא לא לסגת מעמדה זו, יהיו הלחצים אשר יהיו – אדרבא, מה שנדרש הוא פעולה להגשמת הפיוס הפלסטיני בין חמאס והרשות ברמאללה, בניגוד לדרישה המחוצפת של נתניהו, המתעקש להצית את המחלוקת הפלסטינית...
נתניהו זלזל בתודעה של האנושות כולה כשאמר שהשלום יושג במשא ומתן ישיר ללא התערבות חיצונית, והוא ממשיך את מאמציו לבודד את הרשות כרשות פלסטינית חלשה שלא מסוגלת להפעיל שום לחץ על הכיבוש...
אין שום דרך להגיע למדינה פלסטינית דרך משא ומתן ישיר ונפרד, משום שהפער גדול מאוד, ומשום שהבעיה הפלסטינית אינה בעיה של הפלסטינים בלבד, אלא בעיה ערבית ובינלאומית, וזוהי חובת הפלסטינים להחזיר את הבעייה לזירה הבינלאומית ולהוציא אותה מן הצדפה של אוסלו אשר חנקה אותה וכמעט הביאה לגוויעתה...
כמובן שהעניין לא פשוט וקל. ישנם הסכמים, אבל ישראל היא זו שלא ביצעה אף אחד מהם, והיא האחראית על כל טיפה דם שנשפכה ואולי תישפך בעתיד, ולא מה שאמר הצבוע אובמה, שמחמוד עבאס הוא האחראי..."
"מועצת הבטחון תתחיל היום את דיוניה בעניין ההצעה להכיר במדינת פלסטין בעצרת הכללית של האו"ם...
הרש"פ, מיוצגת ע"י כבוד הנשיא מחמוד עבאס, השיגה עמדה חשובה במישור הערבי והעולמי, תודות לעמדתו של הנשיא אשר נראה תקיף בנאומו, כשהוא נאחז בזכותו ללא היסוס למרות הלחצים העצומים שהיה נתון להם. הדבר מראה פעם נוספת שהעמים מכבדים את מי שמכבד את עצמו, את עמו ואת בעיותיו, ומתייחס אליהן ברצינות ובנחישות. עד עכשיו לא היו לממשלות הישראליות שום קשיים לשכנע את ממשלות העולם לא להתערב בבעיה [הפלסטינית]...
שליטי ישראל ניצלו את הגמישות של הנושא ונותן הפלסטיני כדי לסחוט עוד יותר מהפלסטיני החלש הזה, אשר הניח את כל הביצים שלו בסל המשא ומתן הדו-צדדי, בלי להשיג אף הישג.
מה שנדרש עכשיו ממר עבאס הוא לא לסגת מעמדה זו, יהיו הלחצים אשר יהיו – אדרבא, מה שנדרש הוא פעולה להגשמת הפיוס הפלסטיני בין חמאס והרשות ברמאללה, בניגוד לדרישה המחוצפת של נתניהו, המתעקש להצית את המחלוקת הפלסטינית...
נתניהו זלזל בתודעה של האנושות כולה כשאמר שהשלום יושג במשא ומתן ישיר ללא התערבות חיצונית, והוא ממשיך את מאמציו לבודד את הרשות כרשות פלסטינית חלשה שלא מסוגלת להפעיל שום לחץ על הכיבוש...
אין שום דרך להגיע למדינה פלסטינית דרך משא ומתן ישיר ונפרד, משום שהפער גדול מאוד, ומשום שהבעיה הפלסטינית אינה בעיה של הפלסטינים בלבד, אלא בעיה ערבית ובינלאומית, וזוהי חובת הפלסטינים להחזיר את הבעייה לזירה הבינלאומית ולהוציא אותה מן הצדפה של אוסלו אשר חנקה אותה וכמעט הביאה לגוויעתה...
כמובן שהעניין לא פשוט וקל. ישנם הסכמים, אבל ישראל היא זו שלא ביצעה אף אחד מהם, והיא האחראית על כל טיפה דם שנשפכה ואולי תישפך בעתיד, ולא מה שאמר הצבוע אובמה, שמחמוד עבאס הוא האחראי..."