"בראיון לאתר בוכרא הדגישה חנין זועבי שכל ההתקפות המתרחשות לאחרונה מצד מתנחלים, ובפרט כנופיות תג מחיר, הן תוצאה של הצהרות גזעניות קיצוניות מצד חברי כנסת ישראלים, כך שהמתנחלים סבורים שיש קרקע פורייה לרצח פלסטינים ולשרפתם. דבריה של זועבי נאמרו בעקבות שרפת הילד עלי דוואבשה על ידי קבוצת מתנחלים... 
היא המשיכה: הדבר הזה לא קורה בשולי המדיניות הישראלית, אלא הוא תוצאה של דברי הסתה של חברי כנסת ושרים ונתניהו גם, וכן השב"כ שלא עצר את שורפי המסגדים והכנסיות... המתנחלים עושים כל זאת כי הם רואים שאף אחד לא מעניש אותם, ושיש סביבה תומכת בתקיפת פלסטינים.
ישראל הורגת ואנו מרגיעים את עמנו, זה דבר מוזר
זועבי גם הטילה על הרשות הפלסטינית את האחריות למה שמתרחש, והבהירה: זה חלק ממדיניות, והממשלה [של הרש"פ] רופסת לגבי זה. אנו יודעים שישראל היא פרויקט גזלני, למה אנו ממשיכים לשאול מה עושה ישראל? מדוע איננו שואלים את עצמנו מה עושים הפלסטינים? עלינו לחפש את המאבק של הפלסטינים. עכשיו כוחות הביטחון הישראלים והפלסטינים פורסים את שליטתם בשטח כדי שלא יתפתח מאבק עממי או הפגנות. ישראל הורגת ואנו מרגיעים את עמנו, זה דבר מוזר!
אנו כחברי כנסת יכולים להפעיל מאבק עממי בדיבור ובעימות, ושנהיה בקו העימות הראשון
זועבי התייחסה גם אל תפקידם של חברי הכנסת הערבים במה שנוגע לתקיפות המתנחלים לאחרונה, ואמרה: הכנסת לא משחררת עם, ולא שמה קץ לפשעים. אנו, חובתנו להימצא  ולפנות אל עמנו ואל הרשות הפלסטינית ולהאיץ בהם להיאבק, כשם שאנו פונים אל ישראל ואומרים שעלינו להחרים ולבודד אותה, העולם כולו צריך להחרים אותה. הכיבוש לא יסתיים ללא מאבק!  אנו כחברי כנסת וכנציגים ערבים, עלינו מוטלת אחריות חשובה עוד יותר מאשר לדבר עם ישראל, והיא לדבר עם הרשות הפלסטינית, העסוקה בתיאום ביטחוני לצורך דיכוי הפגנות וגלי זעם, הפגנות להבעת [עמדה] ולהתעמתות עם מתנחלים שגוזלים אדמה ותוקפים איכרים והורגים תינוקות בבתים. אנו כחברי כנסת יכולים להפעיל מאבק עממי בדיבור ובעימות, ושנהיה בקו העימות הראשון.
עלינו לנתב את הרצון הזה לעודד מאבק עממי ולהעמיד את ישראל לדין בינלאומי
בנוגע לשתיקה בַּפְּנים הפלסטיני אמרה זועבי: יש כעס, ואיננו יודעים מתי יתפתח הכעס הזה. היא המשיכה והתייחסה לעם הפלסטיני שמחוץ לקו הירוק, ואמרה: העם נאבק כאשר הרשות הפלסטינית שלו אינה מדכאת אותו. הדאגה העיקרית שלה היא לרסן את זעם עמה באמצעות התיאום הביטחוני. כל זה יסתיים כאשר הרש"פ תבין כי עליה להרפות את הלחץ הביטחוני מהעם הפלסטיני הגיבור. העם הפלסטיני מוכן לשלם קורבנות משום שזוהי מולדתו, ועלינו לנתב את הרצון הזה כדי לעודד מאבק עממי, להעמיד את ישראל לדין בינלאומי ולדרוש חרם אקדמאי, פוליטי ותרבותי על ישראל, ולבודדה, מפני שרק ענישה מרתיעה את הפושע."