| אלימות וטרור |
לאחר שעשתה דמוניזציה לישראל וליהודים, כולל ציטוט מקורות אסלאמיים השופטים את היהודים לשלילה, וטוותה מסכת שקרים ועלילות המציגים את היהודים כאיום מיידי לקיום הפלסטיני, הרשות הפלסטינית מחרחרת אלימות נגד יהודים ונגד ישראלים, ומציגה אותה כפעולה לגיטימית ואף הרואית של הגנה עצמית.
עידוד הטרור ברשות הפלסטינית לובש צורות רבות. מבחינה לאומית, הרש"פ מעודדת באופן אקטיבי אלימות כאמצעי קביל והרואי להשגת מטרות פוליטיות; ומבחינה דתית, הלחימה ביהודים והריגתם נתפסת באופן קבוע על ידי בכירי ההנהגה הדתית ברשות כרצונו של אללה. ברמה החברתית, ההנהגה והחברה הפלסטינית מוקירה אפילו את השפלים שברוצחים, המגלמים בעיניהם גיבורים ומודלים לחיקוי: בתי ספר, מחנות קיץ, אירועים רשמיים ואתרים רבים נושאים את שמה של דלאל מוגרבי, שהנהיגה את חטיפת האוטובוס בשנת 1978 במהלכה נרצחו 37 ישראלים, ומאדירים את מתקפת הטרור שביצעה.
לחץ כאן לצפייה בדו"ח המיוחד של "מבט לתקשורת פלסטינית" : "ממחבלים לדמויות לחיקוי."
 ההצלחה של עידוד האלימות ברשות הפלסטינית ניכרת: רוב הפלסטינים תומכים בפיגועי התאבדות נגד אזרחים יהודים וישראלים. סקר שנערך לאחר פיגוע הירי בישיבת מרכז הרב ב-2008, במהלכו נרצחו 8 תלמידים, הראה כי 84% מהפלסטינים תמכו בפעולה [ניו יורק טיימס, 19 במרץ 2008, מצטט את המרכז הפלסטיני למדיניות למחקרי סקרים].
תמונה אלימה זו, של סכין המפלחת מגן דוד, הופיעה מאות פעמים בסרטון בטלוויזיה הפלסטינית לילדים, בין השנים 2001 - 2008.
|
|
|
|
|
|
|
קליפ מוסיקלי בטלוויזיה הפלסטינית מאדיר את המחבלת ואפאא' אדריס לצד עבאס
|
|
מקור:
הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 31/12/2009
|
 סרטון תעמולה של פת"ח ששודר בטלוויזיה הפלסטינית מאדיר את המחבלת ואפאא' אדריס, המחבלת המתאבדת הראשונה, ומכנה אותה "שהידה." אדריס רצחה ישראלי אחד ופצעה 150 נוספים בפיגוע התאבדות בשנת 2002:
בתמונה מוצגת אדריס, עם הכיתוב: "השהידה ואפאא' אדריס"
ברקע, תמונות מחווה לאש"ף, פת"ח, יאסר ערפאת, ויושב ראש הרש"פ מחמוד עבאס.
|
|
|
|
|
|
שיר ילדים בטלוויזיה הפלסטינית: "מה מתוקה ה'שהאדה'"
|
|
מקור:
הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 01/01/2004
|
סרטון בטלויזיה הפלסטינית: ילד שולח מכתב פרידה כשהוא עוזב למות למען אללה. כשהוא נופל ומת, המכתב מגדיר את המוות כ"מתוק." [שודר מאות פעמים בטלויזיה הפלסטינית בין השנים 2001 – 2004]
"אל תיעצב [אבי] יקירי, ואל תבכה על פרידתי,
הו אבי היקר, למען ארצי פדיתי את נפשי.
בנחישות וברצון, אקיים את הבטחתי.
מה מתוקה ה'שהאדה' (המוות למען אללה)
כאשר את, ארצי, מחבקת אתי!
אימי האהובה, היקרה לי מכל,
תשמחי על דמי, אל תבכי עלי."
לחץ לצפיה בסרטון
|
|
|
|
|
|
זהו דור האינתיפאדה
|
|
מקור:
הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 27/07/2003
|
סרטון [אלים וגרפי מאוד] בטלוויזיה הפלסטינית:
"הרג, הפצצה והריסת בתים
שלא יפגעו בעוצמתנו.
הוי אללה, נגיד לך שלום, הוי, קדס"
ניקח את החירות שלנו.
אנו בחורייך, פלסטין
זהו דור האינתיפאדה
נתקיף כשבידינו האבנים
חי אללה, שהמאבק שלך יהיה כזה.
לא ניכנע ולא להשפלה
גם אם מפציצים אותנו המטוסים,
עד לשחרור פלסטין,
דמנו לא ילך לשווא.
אנחנו אנשיך, הו הזקן! [מראים את ערפאת]
אנחנו גיבורי האבנים!" |
|
|
|
|
|
קליפ מוסיקלי קורא לאמהות לשלוח את בניהן למוות
|
|
מקור:
הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 01/01/2002
|
קליפ מוסיקלי בטלוויזיה הפלסטינית: נער פלסטיני נורה בעת מאבק עם יריב. גופתו מונחת בפני אימו, המופתעת תחילה, ולאחר מכן מגיבה בזעקת שמחה. היא נותנת לבניה רובים, וצופה בהם הולכים לעבר הקרב [שודר תכופות במהלך 2002]:
"השהידים שלנו נשבעו, לא נחיה יותר.
או שנתפלל [בירושלים], או שנמות בשעריה.
ח'ייבר [קרב ח'ייבר הוא קרב שהתרחש בתחילת ימי האסלאם בין מאמיניו של מוחמד לשבטים יהודים שהתגוררו בח'ייבר, שבחצי האי ערב]
יחזור על עצמו, שוב ושוב...
[בסרטון: הנער נהרג במתקפה על האויב]
הו, אימא [בסרטון: אם רואה את בנה המת ומגיבה בזעקות שמחה]
אני נשבע בעינייך הטהורות ובידייך, הדמעות בעינייך מחייבים אותם.
הו אדמה משוחררת, שני ילדים יבואו, ולא רק אחד.
[בסרטון: האם נותנת לילדיה רובים]
הם ימחקו את ההיסטוריה המבישה." |
|
|
|
|
|