האדרת המחבלים השגרתית בחברה הפלסטינית, והפיכתם לגיבורים ומודלים לחיקוי, היא אחד האמצעים היעילים ביותר לעידוד הטרור. בהוקרת הרוצחים, הרשות הפלסטינית נותנת את אישורה לרצח, ומשדלת מחבלים עתידיים עם הבטחה שיזכו להערצה והוקרה אם יצליחו במעשיהם. הטרור הפך להיות כרטיס הכניסה לתהילה.
המחבלים שזוכים להוקרה הרבה ביותר, הם לרוב אלה שרצחו כמה שיותר. טורניר כדורגל לילדים בני 14 נקרא על שמו של עבד אל-בסט עודה, שרצח 31 אנשים בטבח במלון "פארק" בנתניה בליל הסדר בשנת 2002. גם על שמה של דלאל מוגרבי, שהנהיגה את הפיגוע הרצחני בתולדות ישראל בחטיפת האוטובוס בכביש החוף בשנת 1978 במהלכו נרצחו 37 ישראלים, נקראו מחנות קיץ, בתי ספר, טקסי סיום ואירועי ספורט. נעשו אודותיה סרטי תעודה רבים. טהאר חאמד, שצלף ב-10 ישראלים במחסום צה"ל בשנת 2002, זכה בעיתון הרשמי של הרשות לכינוי "גיבור האינתיפאדה."
הערצת המחבלים והאדרת ההרואיות שלהם משקפת את המדיניות של ההנהגה הפלסטינית. בסרטון זה, מוסר יו"ר הרשות מחמוד עבאס דברי "ברכות כבוד והערכה" לרוצחי המונים, ומונה אותם:
"אני מביע הערכה וכבוד לכל האסירים והאסירות בבתי הכלא של הכיבוש, בראש ובראשונה לוותיקים, ובראשם זקן האסירים,
סעיד אל-עתבה (מאסר עולם על רצח בפיגוע)
ומנהיגים פוליטיים [בכלא]:
מרואן ברגותי, (5 מאסרי עולם על תכנון פיגועים)
ואחמד סעדאת, (30 שנות מאסר. עמד בראש ארגון טרור)
עזיז דויק, (יו"ר הפרלמנט הפלסטיני, חמאס)
ג'מאל חויל, (מאסר על תיכנון פיגועים)
חסן יוסף, (מראשי החמאס בשומרון)
ג'מאל אל-טיראוי, (מאסר על רצח אישה בפיגוע מיי קופי שופ)
ברכות לכם מבני עמנו."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח),17/04/2008] |