מחמוד אל-הבאש מונה לתפקיד השר לענייני דת והקדשים אסלאמיים (אווקאף) על ידי יו"ר הרשות הפלסטינית עבאס, ביוני 2009. הוא כיהן בתפקיד זה עד יוני 2014, תאריך הקמת ממשלת האחדות של פת"ח-חמאס. הוא מכהן כעת בתור השופט השרעי העליון ויועץ של מחמוד עבאס לעניינים דתיים ויחסים בין-אסלאמיים.

במסיבת עיתונאים ששודרה בטלוויזיית אל-אקצא, אל-הבאש הסביר שכאשר כיהן בתור השר לענייני דת והקדשים, הוא היה אחראי על "כל הפעילות בתוך המסגדים" כולל הדרשות, הנדרשות לקבלת אישור ממשרדו:

"משרד ההקדשים ערך את מסיבת העיתונאים באולם הועידות שבמשרד ההסברה, כדי לדבר על הצעדים שנקטה הרש"פ על מנת להסדיר את פעילות המסגדים... אל-הבאש הדגיש כי המסגדים על כל הקשור בהם שייכים למשרד ההקדשים, החל בעובדים – האימאם, הדרשן, המורה לשינון הקוראן, הספרן, השרתים והשמשים, עבור במבני המסגד והשירותים [הכוונה למבנים נלווים]... וכלה בהסדרת הפעילות והתפקיד, בהתאם לשריעה ולחוק...
הוא הדגיש כי המשרד הוא האחראי העליון על כל הפעילויות בתוך המסגדים... וכי המשרד לא יקל ראש או יתרשל במילוי חובתו. הוא ציין כי שיעורי הדת, שינון הקוראן ויתר הדברים שמתקיימים במסגדים מצריכים קבלת אישור מראש מהמשרד."[אל-חיאת אל-ג'דידה, 16/08/2010]

במסגרת תפקידו בתור שר לענייני דת, אל-הבאש העביר את דרשות יום השישי ששודרו בערוץ הטלוויזיה הרשמי של הרש"פ, והשתמש בהן כדי להעביר מסרים שונים לאוכלוסייה הפלסטינית. הדרשות, שרבות מהן מתועדות באתר "מבט לתקשורת פלסטינית," משקפות את המסרים שהמשרד לענייני דת ברש"פ בוחר להעביר לעם הפלסטיני.
 

מוטיב חוזר המועבר בדרשות של אל-הבאש הוא שהפלסטינים נמצאים במצב של  ריבאט, כלומר מאבק דתי נצחי, בהגנה על ירושלים וסביבותיה. ברבות מדרשותיו אל-הבאש מדגיש את החשיבות של ריבאט בתור מחויבות דתית שחלה על כל המוסלמים הפלסטינים באשר הם, כמו בדוגמא הבאה:

"אללה גזר עלינו בארץ המבורכת הזאת ... אנו מחויבים לו על פי ציוויו של אללה... שאף אחד לא יחשוב או ישגה באשליות כי הריבאט הוא רק בחירה. [הריבאט] הוא כבוד ומטלה, המחייבת קושי ומחייבת להזדרז כדי לקיים את המטלה הזאת ולקיים את החובה הזו... אללה בחר בכם לצורך ריבאט על אדמת הריבאט ונתן לכם והעניק לכם עדות [שהאדה] ממעלת שבעת הרקיעים כי אתם ממיטב עובדי האל וכי אתם ממיטב הברואים של אללה. האויב הוא סבלני, הוא מחכה שהאומה תתמוטט...  המאבק על האדמה הזו אינו רק מאבק על חלקת אדמה פה או שם. לא ולא! הסכסוך – יש בו סמליות של קדושה, של ברכה. זהו סכסוך בין אלה שאללה בחר בהם לריבאט לבין אלה אשר מנסים להשחית את אדמת הריבאט."  [הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 12/02/2014]