בתוכנית "אני קורא לכם" התארח סמיר זקות, אחראי על מחקר שטח בארגון מיזאן לזכויות אדם בעזה, בנושא פעילות המשפטית בנושא האסירים.
זקות: "יש פעילות רצינית ואמתית של ארגוני זכויות האדם, פעילות סדירה ולא פעילות כרוכה במועדים מיוחדים. לכן אני אומר: המאמצים שאנו עושים חשובים והכרחיים ונחוצים, אך לבדם הם אינם יכולים להספיק. כמו כן, המאמץ המדיני והדיפלומטי לבדו לא יכול להספיק, צריכה להיות חלוקת תפקידים. גם פעילות ההתנגדות, שביית חיילים ומעצרם, גם זה דרוש".

לפי אן. ג'י.או מוניטור, המסתמך על הדוח השנתי של הארגון לשנת 2014, ארגון מיזאן מקבל מימון מן הגורמים הבאים:  האיחוד האירופי, Human Rights and International Law Secretariat, דיאקוניה (שוודיה), Heinrich Boll Foundation (גרמניה), מועצת הפליטים הנורבגית (NRC), קרן סיגריד ראוסינג (בריטניה), Oxfam-GB ,Save the Children, המכון לחברה פתוחה.
 

הכותרת: "נידון ל-35 מאסרי-עולם ו-150 שנה נוספות - האסיר אל-סייד: 'אין ערך למאסרי העולם של הכיבוש כל עוד ההתנגדות משיגה הצלחות.'"
     "האסיר המהנדס עבאס אל-סייד, חבר ההנהגה המדינית של תנועת חמאס, ומפקד גדודי אל-קסאם בצפון הגדה, בירך את ההתנגדות הלבנונית ואת המזכיר הכללי של חזבאללה, חסן נצראללה, על הישגיה שהושגו בעסקת החליפין האחרונה [עסקת השבויים בין ישראל לחזבאללה במהלכה הושבו גופותיהם של אודי גולדווסר ואלדד רגב].

אל סייד, הנידון ל-35 מאסרי עולם ול-150 שנה נוספות... הבהיר כי פסקי הדין של מאסרי העולם שמטילה מדינת הכיבוש על אסירי עמנו הם במסגרת שבירת רוחם... והוסיף: 'אך הצלחת ההתנגדות בשביית חיילי הכיבוש וביצוע עסקות חליפין עשתה את פסקי הדין האלה לחסרי ערך.'"