פרסומי PMW
בכיר בפת"ח: להרוות את האדמה בדם כדי "לשחרר" את ירושלים
Share |
בכיר פת"ח בעת המו"מ לשלום:
"לא ישוחרר אף סנטימטר מירושלים 
מבלי שכל גרגיר מאדמת פלסטין יהיה רווי
 בדמם של בני עמה הגיבורים";

משא ומתן עם ישראל הוא רק "מנוחת הלוחם"

[דצמבר 2013] 
 
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק



גם בעיצומו של המשא ומתן האחרון עם ישראל, בדצמבר 2013, הדגיש בכיר פת"ח תאופיק טיראווי כי הפלסטינים אינם מחויבים לאי-שימוש אלימות. הוא אמר כי משא ומתן הוא רק אפשרות אחת, שאינה מוציאה מכלל חשבון את השימוש ב"רובה", שאותו הפלסטינים לא נטשו אף פעם.

מכון "מבט  לתקשורת פלסטינית" דיווח לאחרונה שטיראווי הכריז למעשה על סיומו תהליך השלום, כאשר אמר כי "פתרון שתי המדינות - אין לו קיום". הוא גם קרא להחרבת ישראל כאשר אמר: "פלסטין - עזה היא חלק ממנה, הגדה חלק ממנה, והיא חיפה, יפו ועכו..." - כלומר, כל חלקי ישראל הם "פלסטין."
 
בהתבטאות קודמת, טיראווי הבהיר כי אלימות, הרג ומות-שהידים הם המפתחות להצלחה עתידית של הפלסטינים. "סנטימטר מירושלים לא ישוחרר מבלי שכל גרגיר מאדמת פלסטין יהיה רווי בדמם של בני עמה הגיבורים" - כך טיראווי אמר באירוע לכבוד יום המורה העולמי בדצמבר 2013. "משא ומתן לא ישיב לנו את ירושלים," הוא אמר בהמשך, והסביר כי הפלסטינים אף פעם לא עזבו את אופציית השימוש בנשק: "ערכנו משא ומתן, אך [תפקיד] הרובה שלנו לא הסתיים":
 
"אני אומר, ממקום של אחריות, כי לא ישוחרר אף סנטימטר מירושלים מבלי שכל גרגיר מאדמת פלסטין יהיה רווי בדמם של בני עמה הגיבורים. ירושלים אינה זקוקה למשא ומתן, מפני שהמשא ומתן לא ישיב לנו את ירושלים. מה שישיב את ירושלים הוא המאבק והעמידה האיתנה... ערכנו משא ומתן, אך [תפקיד] הרובה שלנו לא הסתיים. אולי הוא במנוחה, אך איננו זונחים את העקרונות. אנחנו נחים את מנוחת הלוחם ."
[הערוץ הישיר של הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 19/12/2013]
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" תיעד את העיקרון של שימוש באלימות ובדיפלומטיה לסירוגין של פת"ח והרש"פ, כאמצעי להשגת תוצאות פוליטיות. אמירתו של טיראווי, שהפלסטינים ינוחו "את מנוחת הלוחם", משקפת את המדיניות הזו.

בדומה לכך, העיתון הרשמי של הרש"פ דיווח כי טיראווי אמר: "התנועה לא השליכה ולא תשליך את הנשק עד אשר יושגו המטרות הלאומיות הפלסטיניות... התנועה השתמשה באמצעים שונים ומגוונים על מנת להשיג את המטרות הללו, וביניהם המאבק הצבאי, המאבק העממי, הפעילות הדיפלומטית באו"ם והמו"מ." [אל-חיאת אל-ג'דידה, 04/02/2014]

באוגוסט 2013, מיד לאחר שהחל המשא ומתן עם ישראל, טיראווי אמר בתחנת טלוויזיה לבנונית שהמאבק המזוין הנו אפשרות לגיטימית כמו המשא ומתן:

"ישנן אופציות רבות שאנו יכולים לפנות אליהן- החל בהתנגדות בעימות פוליטי, באבן, וכלה במאבק מזוין, ומה שביניהם." [ערוץ אל-מיאדין (לבנון), 13/08/2013]
 
הוא הוסיף כי "אין לוותר על עיקרון המאבק המזוין," ופנה לאלה שביקרו את פת"ח ואמרו שהיא עזבה את המאבק המזוין:
"ברצוני לומר גם כן לכל אלו שאומרים שתנועת פת"ח השליכה את הרובה- הדברים הללו אינם נכונים."
 
בזמנו, כאשר החלו שיחות השלום, טיראווי שב והדגיש את העיקרון של שימוש בין אלימות לדיפלומטיה לסירוגין:

"בוועידה השישית של תנועת פת"ח שנערכה בבית-לחם, תנועת פת"ח אישרה את כל האופציות של ההתנגדות ובכללן המאבק המזוין. עם זאת, לפעמים יש נסיבות, נתונים ומצבים שבהן אולי הזמן לא מתאים לסוג המאבק הזה. אולי בחודשים אחרים סוג אחר של מאבק יהיה מתאים."
 
להלן קטעים ארוכים יותר מאמירותיו של טיראווי:

הטלוויזיה הפלסטינית שידרה את האירוע המרכזי לציון יום המורה הבינלאומי בבית לחם, בהשתתפות מספר בכירים ברש"פ: שר החינוך של הרש"פ, עלי זידאן, חבר הוועד המרכזי של פת"ח, תאופיק טיראווי, יועצו של יו"ר הרש"פ לענייני ארגונים בלתי-ממשלתיים, סולטאן אבו אל-עינין, מושל מחוז בית לחם עבד אל-פתאח חמאיל, וראש מנהלת החינוך בבית לחם, נסרין יאסר עמר.
 
        חבר הוועד המרכזי של פת"ח תאופיק טיראווי:
"אני אומר, ממקום של אחריות, כי לא ישוחרר אף סנטימטר מירושלים מבלי שכל גרגיר מאדמת פלסטין יהיה רווי בדמם של בני עמה הגיבורים. ירושלים אינה זקוקה למשא ומתן, מפני שהמשא ומתן לא ישיב לנו את ירושלים. מה שישיב את ירושלים הוא המאבק והעמידה האיתנה... ערכנו משא ומתן, אך [תפקיד] הרובה שלנו לא הסתיים. אולי הוא במנוחה, אך איננו זונחים את העקרונות. אנחנו נחים את מנוחת הלוחם, אך לכל זמן יש את דרך המאבק שלו. החל בלחימה, עד לאינתיפאדה, להתנגדות עממית, למשא ומתן - אך אנחנו לא זונחים [את העקרונות שלנו] לא במשא ומתן ולא בצורה אחרת. אני אומר, ממקום של אחריות, כי תוצאת המשא ומתן היא אפס מלבד [שחרור] האסירים."
[הערוץ הישיר של הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 19/12/2013]
 
המנחה של ערוך אל-מיאדין הלבנוני: "תאופיק טיראווי, האמת, אנו מדברים היום על ניצחון יולי (כלומר, מלחמת לבנון השנייה). אתה אמרת כי אתה נגד המשא ומתן הנוכחי, איזו אופציה אחרת יש לעם הפלסטיני או להנהגה הפלסטינית מלבד ההליכה למשא ומתן הזה? האם יש להם אופציות אחרות?"

חבר הוועד המרכזי של פת"ח, תאופיק טיראווי: "כמובן, ראה אחי, למרות כל הנסיבות, תמיד מי שרוצה להוביל עם הנמצא תחת כיבוש צריך לגבש אופציות, לעשות את כל החישובים הקיימים. ישנן אופציות רבות שאנו יכולים לפנות אליהן - החל בהתנגדות בעימות פוליטי, באבן, וכלה במאבק מזוין, ומה שביניהם. ברצוני לומר כי על פי מאזן הכוחות והנתונים הקיימים, אין לוותר על עקרון המאבק המזוין, ולא על עקרון ההתנגדות. ברצוני לומר גם כן לכל אלו שאומרים כי תנועת פת"ח השליכה את הרובה- הדברים הללו אינם נכונים. בקווי היסוד המדיניים [שנקבעו] בוועידה השישית של תנועת פת"ח [אוגוסט 2009] שנערכה בבית-לחם, תנועת פת"ח אישרה את כל האופציות של ההתנגדות ובכללן המאבק המזוין. עם זאת, לפעמים יש נסיבות, נתונים ומצבים שבהן אולי הזמן לא מתאים לסוג המאבק הזה. אולי בחודשים אחרים סוג אחר של מאבק יהיה מתאים. העיקר שיישאר מאבק, ושנהיה במעגל העשייה באופן תמידי נגד הכיבוש הזה עד שיסתיים... הנקודה האחרת שאני רוצה לומר, היא שהישראלים אומרים כי בית אל ומעלה אדומים הם אזורים ישראליים, אך אנו גם כן לא שכחנו שחיפה, יפו, עכו ונצרת הן פלסטיניות, והן תשארנה פלסטיניות לעולם... המלחמה האחרונה ב-2008 (כלומר, מבצע עופרת יצוקה בדצמבר 2008- ינואר 2009), והפצצת תל-אביב (התייחסות לפגיעות של רקטות של החמאס והג'יהאד האסלאמי סמוך לתל אביב ב-2012). אני מצדיע לג'יהאד האסלאמי, מפני שהג'יהאד האסלאמי וגדודי [השהידים של] אל-אקצא וכל גדודי ההתנגדות הפלסטינית, היה להם תפקיד מרכזי יותר מהתפקיד של תנועת חמאס...
[מנהיג חמאס] ח'אלד משעל אמר בהצהרה רשמית 'אנו מסמיכים את אבו מאזן ללכת למשא ומתן לתקופה של שנה', בעוד שאני, עבדך הנאמן הנמצא מולך, ששמי תאופיק טיראווי, נגד ההליכה למשא ומתן, ואני מתנועת פת"ח ואני גאה להיות מתנועת פת"ח.
אל תבוא ותאמר, 'הם [פת"ח] מכרו את הסוגיה [הפלסטינית]
ומסרו אותה וכו''. אני אומר לך, אין פלסטיני אחד שיכול למכור או להתמקח על גרגיר אחד מאדמת פלסטין- פלסטין ההיסטורית כולה. אנו נמצאים תחת כיבוש, אנו נתנגד. באמצעות ההתנגדות, כוחות ההתנגדות ניצחו בלבנון ובכמה ארצות, ואנו אומרים כאן: ננצח ברשות אללה, באמצעות התנגדות בצורות שונות - התנגדות עממית, התנגדות לכיבוש בעימות פוליטי, התנגדות לו במישור הבינלאומי, וכן התנגדות מזוינת בכל זמן שנוכל לפעול באופן החיובי הזה בשביל סוגייתנו ובשביל אדמתנו, אינשאללה." (הדגשות העורך).
[ערוץ אל-מיאדין (לבנון), 13/08/2013]