מאמר דעה מאת מוהנד עביד.
כותרת: "פסוק קוראן אחד הצית את הגדה המערבית"
"מחמוד עבאס קרא את התמונה היטב. הוא, באופן מרומז, לחלוטין בעד היוזמה המצרי, שכן אין זה מתקבל על הדעת כי הגדה תתנגד למצרים. הוא פעל באיטיות בהתחלה, וחשב כי חמאס לא תחזיק מעמד במשך זמן רב מול הלבה הישראלית. אולם, היא עמדה בפני מכותיה המכאיבות של ישראל, והביכה אותה לאחר שבייתו של החייל הישראלי.עבאס נוכח לדעת כי הישארותו מחוץ לזירה תציב אותו מחוץ למשחק הפוליטי. הוא יודע גם כי הרחוב בגדה מוכן לפיצוץ. על כן, הוא נתן את האות להתרת [רסנו של] הרחוב בגדה. האם הפסוק הקוראני '[למאמינים] אשר יוצאים עליהם למלחמה ניתנת בזאת רשות [להשיב מלחמה], כי נגרם להם עוול. אללה יכול יוכל לחוש לעזרתם' [מבוסס על תרגום רובין, סורה 22, פסוק 39], אותו הוא אמר בנאומו האחרון, אינו מהווה סימן ברור להתרת רסנו של הרחוב?
כמו כן, מהי משמעות דבריו של חבר הנהגת פת"ח, תאופיק טיראווי, לגבי הצורך שהגדה תיכנס לאינתיפאדה חמושה? זמן רב עבר מאז ששמענו חבר הנהגה של פת"ח מדבר על נשק.כניסתה של הגדה לקו העימות, יטרוף מחדש את הקלפים, והפעילות כעת עודנה בתחילתה. ישראל לא תסכים לאינתיפאדה שלישית, וזהו בדיוק מה שעבאס רוצה. הוא רוצה כי ישראל תידפק על דלתו בכדי למצוא מוצא."