כותרת: "הכיבוש ומדיניות הגירוש"
מחמד כנאענה – אבו אסעד  [מזכ"ל תנועת אבנאא' אל-בלד]
"הארץ הזאת ידעה סוגים שונים של מאבקים וקרבות, ומאז תחילת כניסת הפרויקט הציוני לפלסטין, לפני היות המנדט האימפריאליסטי האנגלי, הוחל בגירוש בעלי האדמות מבתיהם ומאוהליהם, כפי שקרה בשנת 1905 עם חלק מהמאהלים הבדואים בעמק החולה, ונוהג זה נמשך גם אל תוך תקופת המנדט הבריטי... המדיניות הנפשעת הזו מצד האנגלים והתנועה הציונית התבטאה במה שקרוי "הבטחת בלפור", הבטחה של אלה שאין להם לאלה שלא מגיע להם, שבה שר החוץ של בריטניה הבטיח ליהודים "להקים בית לאומי בפלשתינה." כך כוחות הכיבוש הבריטי לקחו חלק בגירוש הערבים הפלסטינים ממקומות מגוריהם אל מחוץ לגבולות המולדת או בתוכה, ובמקביל הקלו על תהליך ההגירה היהודית אל תוך פלסטין... המדיניות הזאת לא הייתה זרה במולדתנו הערבית הגדולה... מדיניות זו מעולם לא הרתיעה את [בני] העמים, קבוצות ויחידים, מהמשך עמידתם בפני הכיבוש, וכך היו הכיבוש של שנת 1948 והנכבה של העם הפלסטיני תחנה נוספת, גדולה וכואבת, בהגליית מרביתו של עם מאדמת מולדתו, והוקמו אוהלי הפליטים בסוריה, לבנון, ירדן, בגדה ובעזה, כתחנה בדרך אל השיבה למולדת... 
מדיניות הגירוש לא נפסקה אחרי נכבת 1948, אלא רק המשיכה באופן אחר, קיבוצי ופרטי, והיו כמה כפרים וישובים ערביים פלסטיניים בתוך מה שנקרא "הקו הירוק", שיושביהם גורשו מהם בתוך מולדתם, ובמיוחד באזור הנגב ובאזור החוף. ..."