כותרת: "הצגת תיאטרון כללה ביטויים מיניים ומילים שצרמו לתלמידי התיכוניים של סח'נין"

[כתבה של עמוד שלם על תלמידי בתי ספר מסח'נין שצפו בהצגה בנושא הסכסוך הערבי-יהודי בארץ, והופתעו להיווכח שההצגה כללה "אי-כבוד לייחודיות החברה הערבית, ולהשתייכות של התלמידים לחברה פלסטינית שמרנית." בהצגה היו שחקנים יהודים, ערבים וגרמנים שדיברו על הסכסוך בסגנון חופשי מדי לדעתם של תלמידי חט"ב ותיכון מסח'נין. בהצגה נכח גם ראש ועד ההורים של בתיה"ס בסח'נין, חאג' חוסין ח'לאיליה, שהתראיין לכתבה בעיתון. ]
...
"בשיחה עם חאג' חסין ח'לאילה, ראש ועד ההורים בבתי הספר של סח'נין, הוא ביטא את חוסר שביעות רצונו מהסגנון שבו נדונה הסוגיה הנוגעת לסכסוך הערבי-ישראלי: ההצגה הראתה את חוסר האונים של הצד הערבי המגן על זכות העם הפלסטיני, ובמיוחד בנושא המצור על עזה, והכללת שמה של הממשלה המפוטרת בעזה בתוך 'ציר הרשע,' בעוד שכולנו יודעים מי הוא ציר הרשע [האמיתי], שבראשו עומדות אמריקה וישראל. הניסיון לשווק את הדמיונות הישראליים, כאילו הילדים הרעבים והיחפים בעזה הם ציר הרשע, הוא תיאור אומלל. השחקנים הערבים בהצגה נכשלו בהגנה על הסוגיה הפלסטינית, ותפקידם היה חלש."
[בהמשך אומר ראש ועד ההורים כי הביטויים שנעשה בהם שימוש, אינם ראויים להשמעה בחברה הערבית. כמו כן הסתבר לו שהמנהלים והאחראים מבתיה"ס לא צפו בהצגה מראש.]
[מכאן לא ברור אם הדברים הם של ראש הועד או העיתונאי החוקר:] השחקנים בהצגה הצליחו להעמיק את הפער בסכסוך... על אף שהיא הציגה את ההשקפות השונות בסכסוך. היהודי כל הזמן תיאר את הפלסטיני כמחבל או כטיפש, ולא היתה התייחסות אליו כאדם וכבעלים החוקיים בארץ הזו. ההצגה הציגה טיפוסים ערבים עלובים...
על אף שהסצנה האחרונה הציגה את המשתתפים כאנשי שמאל פרוגרסיבים, הם נפלו בשגיאה שהתרבות הישראלית מרבה ליפול בה, שהיא שוויון בין הרוצח והקורבן, והתעלמות מהיסודות של הסכסוך הערבי ישראלי..."