מאמר חדשות פלסטיני
עיתונאי ערבי ישראלי: "אם נבחרת הכדורגל הישראלית תגיע לגמר גביע העולם, לא אניף את דגל המדינה העברית"
אל-חיאת אל-ג'דידה - 20/06/2010

 
כותרת: "אישים ערבים בתחום הספורט מביעים את גאוותם במולדת הפלסטינית האם, ומסרבים להניף דגל ישראל"
"עזה - מחמד חג'אג' - יום אחר יום הציבור הערבי הפלסטיני במולדת הפלסטינית שנכבשה בשנת 48 מבטא את שורשיותו ואת השתייכותו הערבית הטהורה, למרות ניסיונות הישראליזציה והייהוד, המתקיימים מאז הנכבה...
הפובליציסט והעורך המדיני, ואוהד הנבחרת האיטלקית, זוהיר אנדראוס, אמר: '...אם נבחרת הכדורגל הישראלית תגיע מחר לגמר גביע העולם, לא אניף את דגל המדינה העברית, משום שאיני חש כל שייכות לדגל הזה ולהמנון הישראלי.'
אנדראוס אמר כי צירופם של כמה שחקנים ערבים פלסטינים לשורות הנבחרת הישראלית 'נעשה על דעתו של שחקן זה או אחר, והדבר אינו מבטא בשום אופן את שאיפותיהם של ערביי 48, כלומר, הקולקטיב הפלסטיני אינו מרגיש חיבור כלשהו לנבחרת בשל הימצאותו של שחקן ערבי אחד או יותר. לפיכך, הימצאותם של שחקנים ערבים בנבחרת אינה משרתת את העניין [הפלסטיני] ואולי אף מחלישה אותו, משום שמכונת התעמולה הציונית עלולה לנצל את השחקנים הללו כדי לנסות לשווק לדעת הקהל העולמית את הדמוקרטיה המזויפת שלה.'
אנדראוס המשיך: 'קישוטם של הכפרים, הערים והישובים הערבים בַּפְּנים בדגלי המדינות המשתתפות במונדיאל, והעובדה שקבוצה זו [ערביי ישראל] מסרבת סירוב מוחלט להניף דגלי ישראל בכל האירועים, אינם יכולים להיחשב לצעד סמלי; אם התנהגות זו מוכיחה דבר כלשהו, הריה מוכיחה כי הפלסטינים בישראל - שהם, אגב, בעליה המקוריים של האדמה - מנסים באמצעות התקשורת לבטא את תחושת הניכור ואי השייכות למדינה העברית... כמו כן, ההתנהגות הקולקטיבית הזו מוכיחה שמדינת הכיבוש נכשלה... בעניין קליטת הפלסטינים, וכך, 62 שנה לאחר הנכבה - או לפי מונחיהם, הקמת המדינה העברית - הערבים בשטחים האלו אינם חשים שייכות כלשהי למדינה הזאת או לסמליה...'
אנדראוס אמר: 'קיומו של המונדיאל הראשון ביבשת השחורה בדרום אפריקה, המדינה שסבלה ממדיניות ההפרדה הגזעית, האפרטהייד, הוא הזדמנות מצוינת לחבר בין פוליטיקה לספורט. זו הזדמנות טובה להפנות לישראלים את המסר שהמשך מדיניות האפליה הגזעית נגד הפלסטינים בפּנים... וההתחמקות מדרישות השלום הצודק, ולא השלום לפי אמות המידה האמריקאיות והישראליות, יביאו בסופו של דבר להפיכת ישראל למדינת כל גזעניה וקיצוניה. מכאן, הדרך לאפרטהייד הופכת קצרה, ואף קצרה מאוד.'"