"הם הורסים בתים, ודנים בחדרים ממוזגים – זו הדרך המועדפת של האלימות והנקמה.
החברה של הכיבוש, על העיתונאים והפרשנים והאליטה שלה... דנה ומנתחת ומתאמצת לחשוב: 'איך ננקום בהם? מה הדרך האכזרית ביותר ללמד אותם לקח?' ... הכהן הגדול שלהם בערוץ 2 מסית, כשלצדו יושבים ערבים-גמדים, בשתיקת העבד השפל...
איננו רוצים בהרג - אין זה מטרתנו, אין זה האמצעי שלנו. 
אך מי שהורג - הוא אינו המושל והשולט בזירה המדינית, והאחריות היא כמידת השליטה. 
בכל מקרה הכיבוש הוא הנושא באחריות המוסרית.
מי שאנו מתעמתים אתו - לא רוצה להבין שהוא נמצא בעמדה של הפושע, ולא בעמדת הקורבן. מי שאנו מתעמתים אתו - לא הבין עד עכשיו שהמאבק שלנו, הלגיטימי והצודק, הוא האנושיות עצמה. אנו מטילים את האחריות על הפעולה האחרונה, על הטרור והאלימות של הכיבוש."