ש. "בצל האווירה הגזענית והפשיסטית ששוררת ועל רקע ההסתה נגד הנהגת הציבור הערבי, ובראשם אתם – חברי הכנסת – מהם הכלים הטובים ביותר שעל האזרחים הערביים להשתמש בהם כדי להביע הזדהות עם אחיהם בעזה, מבלי שיאונה להם רע?"
ת. "מה שקורה הוא פשע מלחמה. שהתמונות שאנו רואים, לא ייתכן שהן לא יגעו במצפונו של כל יצור חי, במיוחד אם הוא פלסטיני, משום שהדם הוא דמנו והכאב כאבנו. הדבר הטבעי הוא שנפגין, נמחה או נכתוב. יש מי שמפרש כל הערה, כל הבעת התנגדות למלחמה - בתור עוינות למדינה ואפילו בתור רצון להשמיד את ישראל. מחובתנו האנושית להשמיע קול נגד התוקפנות ונגד המלחמה. הקונצנזוס הציוני – בשום אופן איננוּ חלק ממנו – מתגבש בתחילת כל תוקפנות, ואנו יודעים זאת. הציבור הישראלי הגיע בגזענות שלו ובפשיזם שלו לשיא - או לשפל - חסר תקדים"
ש. "מה הסיבה, לדעתך?"
ת. "ישנן מספר סיבות. הראשונה היא מכונת ההסברה המשומנת של בנימין נתניהו, אשר גייס את כל הישראלים, באופוזיציה ובקואליציה, ואת כל הציבור הישראלי... הם הצליחו לעשות דמוניזציה לחמאס בתקשורת הישראלית, ולכן היה להם קל להתאחד. כל בקשה שלנו להפסיק את המלחמה מתפרשת כאילו שאנו תומכים בשיגור רקטות על ישראל, וזה לא נכון. עמדתנו היא נגד פגיעה באזרחים. תמיד - ובפרט במלחמה הזו - ביקשנו להוציא את האזרחים ממעגל האלימות"
ש. "יש כמה אזרחים ערבים שכתבו הערות ברשתות החברתיות, שגרמו לפיטוריהם ממקום העבודה...  באווירה כזו, האם לא צריך לנקוט זהירות?"
ת. "מאחר שהאווירה היא פשיסטית והם ממתינים להזדמנות לפגוע באזרחים הערבים, אני קורא לצעירינו ולבני עמנו ברשתות החברתיות: אני מבין את זעמכם, את ההתקוממות שלכם ואת העצב שלכם על הפשעים הללו, וזה טבעי. זכותם להביע את דעתכם, אך אנו מבקשים לנקוט זהירות ולנהוג בתבונה בכל הקשור לאופן הבעת הדעה, משום שהאווירה פשיסטית והם ממתינים להזדמנות לפטר ערבים ממקומות עבודתם."
ש. "האווירה הזו שוררת גם בכנסת, שם מסיתים נגדכם ומאשימים אתכם שאתם אלו המסיתים את הציבור הערבי."
ת. "בתקופה זו, כמות האיומים שמגיעים אלינו בדואר האלקטרוני, בטלפון ובמסרונים היא גדולה הרבה יותר מבעבר. אני משוכנע שזה גם מה שמרגיש העובד שמגיע למקום העבודה, אפילו ללא מילים אלא [רק] בשל המבטים והיחס. זאת משום שהאווירה היא אווירה עוינת, וכל ערבי הוא נאשם או חשוד או מטרה להתנפלות..."