כותרת: "אלימות נגד הנשים העזתיות: ערעור חיי המשפחה"
"על פי סטטיסטיקות שערך המרכז לענייני נשים בעזה בנוגע למקרי האלימות שהגיעו למרכז, 63% מהנשים סבלו מאלימות בתקופת הנישואין, ו-63% סבורות שהאלימות התגברה לאחר התוקפנות האחרונה נגד רצועת עזה [צוק איתן]. 73% מהנשים סבלו מאלימות מילולית, 24% מהן מאלימות פיזית, 29.5% מאלימות נפשית, 9.4% מאלימות כלכלית [מה זה, שבעל לא נותן לאשתו דמי כיס?] ו-4.5% מאלימות מינית.
לגבי הצידוקים לאלימות, 41% מהנשים הסכימו שאלימות מוצדקת אם האישה יוצאת מבלי להודיע על כך לבעלה, ו-74% הסכימו שיש הצדקה לאלימות אם היא מזניחה את ילדיה...
בהקשר זה, אמרה ראש מרכז למחקרים לעניינים משפטיים של נשים, זינב אלע'נימי... אמרה: 'את הפרטים האלה בנוגע לאלימות הנשים הנשואות לא חושפות בהתחלה. ייתכן שהן אינן מפרסמות זאת מסיבות הקשורות לבושה ולכך שהתרבות השלטת בחברה קובעת שאין לדבר על סודות כאלה. הדבר נובע מהיעדר תרבות מינית תקינה בחברתנו...'
כשנשאלה על הסיבות שגורמות לגבר לנהוג באלימות כלפי אשתו, אמרה אלע'נימי כי לדעתה הן רבות. אולי הסיבה המרכזית היא שהגבר סבור שהוא קנה את האישה ושילם בעדה, כך שהיא הפכה לרכושו ועליה לציית לפקודותיו. היא הבהירה כי למרבה הצער זוהי התרבות של החברה כולה, והחוקים נותנים לו את הזכות לבעלות, משום שהם מבוססים על [ההנחה] שהגבר הוא אפוטרופוס ושהוא המצווה והאוסר.
היא המשיכה: 'ההבנה המוטעית של הדת מצד הגברים והחברה היא אחת הסיבות, אך בדת אין אפילו טקסט אחד המעודד פגיעה באישה"'