עיתון הרש"פ טען כי בבתי הכלא הישראליים ישנה "מערכת... הנקראת 'מוות איטי'" הפועלת נגד האסירים הפלסטינים. העיתון אף ערך השוואה בין היחס הישראלי לאסירים הביטחוניים לבין הניסויים הרפואיים של הרופא הנאצי ד"ר מנגלה, אשר ביצע ניסויים בגופם של אסירים יהודיים במחנה הריכוז אושוויץ.
"[יש] מערכת שלמה שנקראת 'המוות האיטי', בה משתמש הממסד הישראלי נגד האסירים הפלסטיניים מרגע מעצרם ועד לשחרורם... תחנת 'הניסויים' היא אולי אחת התחנות המסוכנות ביותר ב[מערכת] המוות האיטי של אסירים משוחררים, שסובלים ממחלות אותן הם ירשו מהכלא. בכך הסוהרים הישראליים מנסים לחקות את הגרמנים הנאצים, שהיו הראשונים שהשתמשו באסירים כשפני ניסוי, כדי לבדוק את הנשק והתרופות הקטלניות שהם פיתחו. הרופא הגרמני הנאצי, יוזף מנגלה, היה המפורסם מביניהם."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 17/04/2011]
אילו הייתה אמת כלשהי בהאשמות של הרש"פ בעניין ניסויים רפואיים באסירים ביטחוניים, ניתן היה לצפות כי האסירים שבכלא, ואסירים משוחררים, יפנו את תשומת הלב למעשים כאלה ויספרו עליהם. ואולם, כאשר במהלך שביתת רעב של אסירים פלסטינים ב-2011, הם העבירו רשימת דרישות לשינויים בנהלי הכלא, לא היו בין הדברים כל אזכורים לניסויים רפואיים או להתעללויות. כל הדרישות שלהם היו קשורות להתנהלות היומיומית בבתי הכלא, וביניהם דרישות כמו "להחזיר את ערוצי הלוויין[לאסירים]."
כותרת: "רשימת דרישות האסירים השובתים רעב"
"מועדון האסיר פרסם אתמול את דרישות האסירים השובתים רעב בבתי הכלא הישראלי. בין הדרישות שצוינו:
- להפסיק את מדיניות הבידוד בו נמצאים כ-20 אסירים.
- להפסיק את מדיניות החיפוש בעירום.
- לאפשר לאסירי עזה ביקורים של בני משפחתם, משום שנאסר עליהם לבקר מאז יוני 2007.
- לאפשר לכל בני המשפחה לבקר את האסיר.
- לאפשר לאסיר לבקר את אשתו האסירה.
- לאפשר לאסירים הערבים להתקשר לבני משפחותיהם ולשלוח סרטוני וידאו למשפחותיהם.
- להחזיר את ערוצי הלוויין.
- לשפר את תנאי הביקור של המשפחה: להסיר את [מסך] הזכוכית החוצץ [בין האסיר למבקריו], להתיר שוב הכנסת ילדים בזמן הביקור [כנראה לתא האסיר], ולהפסיק את מדיניות החיפוש המשפיל על בני המשפחה.
- לשחרר את האסירים חולי הנפש והאסירים החולים במחלות חשוכות מרפא.
- להגיש טיפול לאסירים החולים, ובכלל זאת ביצוע ניתוחים, אספקת ציוד עזר, ואבחון מהיר של מחלות.
- לאפשר לרשימת הרופאים המאושרת להיכנס לכלא בקלות.
- להפסיק את מדיניות העונשים הקולקטיביים ואת הטלת הקנסות על האסירים.
- לאפשר שוב לימודים, ובכלל זאת [לגשת] למבחני הבגרות, להירשם לאוניברסיטה ולהכניס ספרים.
- להפסיק את מדיניות כבילת ידיו ורגליו של האסיר במהלך הפגישה עם המשפחה או עורך הדין.
- להפסיק לבצע חיפושים יומיומיים בתאים ולזרוע בהם הרס.
- לשנות את התנאים ברכבי הובלת האסירים, ובמיוחד אלו המסיעים חולים.
- לשחרר את האסירים העצורים מנהלית.
- לאפשר לילדים לחבק את אמותיהם ואבותיהם.
- להסיר את [מסך] הזכוכית שמאחוריו רשת במהלך הביקור.
- לשפר את המזון מבחינה כמותית ואיכותית.
- לרכז אסירים [בני אותה משפחה] בכלא אחד, כדי להקל על המשפחה בזמן הביקור.
- לאפשר לאסירים קרובי משפחה, כמו בעל ואישה, להיות בבתי כלא קרובים כדי להקל את הביקור.
- להפסיק את החיפושים המשפילים על בני המשפחה ולאפשר להם לקחת איתם מי שתייה באוטובוסים של הביקורים."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 03/10/2011]
להלן קטעים ארוכים יותר החוזרים על העלילה לפיה ישראל עורכת ניסויים רפואיים באסירים:
כותרת: "'המוות הדחוי' - מדיניות ישראלית שיטתית נגד האסירים והאסירים המשוחררים"
"למדיניות שנוקטת ישראל באמצעות שירות בתי הסוהר שלה, שבהם יושבים אלפי אסירים, יכול להתאים רק מונח אחד: 'מוות דחוי'. האסיר החולה, במידה ואינו מת בין כותלי תאו, עשוי למות זמן קצר לאחר יציאתו מהכלא. בנוסף להזנחה רפואית - בין אם באמצעות הזנחת האסירים ללא טיפול מתאים, בין אם בעיכוב ההליכים להעברת האסיר החולה לטיפול - שלטונות הכיבוש מבצעים ניסויים רפואיים על האסירים, באמצעות מתן תרופות ואולי רעלים."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 12/04/2015]
"יו"ר הרשות לענייני אסירים [באש"ף], עיסא קראקע, ומשלחת של אסירים משוחררים ביקרו את האסיר [המשוחרר] החולה, נעים שוואמרה בעיירה דורא שב[מחוז] חברון. שוואמרה סובל ממחלת ניוון שרירים, שבה הוא חלה בכלא, ומצבו הבריאותי הידרדר לאחרונה עד כדי כך שהוא אינו מסוגל לדבר ולזוז.
יחד עם קראקע השתתפו בביקור האסירים המשוחררים: רזק צלאח, חבר המועצה המחוקקת, אבו עלי יטא, ח'אלד אל-אזרק, עדנאן אלאפנדי, עיסא עבד רבה, ח'אלד עסאכרה ומוחמד דרוויש...
קראקע אמר כי שוואמרה ואסירים חולים אחרים הם קורבנות של פשעים חמורים שמבוצעים נגד האסירים בבתי הכלא, ושחושפים אותם למחלות קטלניות וכרוניות כתוצאה מניסויים רפואיים סודיים שמתבצעים על גופם ומהזנחה מכוונת נגדם."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 31/03/2015 ]
המחבלים שנזכרו בכתבה זו שוחררו באוגוסט 2013, במסגרת ההסכמה של ישראל לשחרר 104 אסירים "ותיקים" שנכלאו לפני הסכמי אוסלו, בהיענות לתנאי מוקדם של הרש"פ לחידוש המו"מ המדיני.
נעים שוואמרה - נעצר ב-14/03/1995, לאחר שהניח מטען חבלה שהרג של יוסי חיון, חבלן משטרה שטיפל במטען (יוני 1993). הוא שוחרר בדצמבר 2013 כאחד מ-104 האסירים שהוסכם על שחרורם, על אף שהוא נעצר אחרי הסכם אוסלו. ייתכן שהוא נכלל בשחרור בשל מצבו הבריאותי.
רזק צלאח - הרג את חייל גיא פרידמן ופצע שניים נוספים באמצעות מטען חבלה בבית לחם בשנת 1990. הוא נעצר ביוני 1993 ונידון למאסר עולם, ושוחרר באוקטובר 2013.
ח'אלד אל-אזרק - הניח מטען חבלה בשוק מחנה יהודה ב-28/05/1990. המטען גרם למותו של שמעון כהן, בן 71, ולפציעת תשעה בני אדם. אל-אזרק נידון למאסר עולם, אך שוחרר באוקטובר 2013.
עדנאן אל-אפנדי - נידון ל-30 שנות מאסר בעקבות ניסיון לרצוח שני נערים בדקירות סכין בשנת 1992. הוא שוחרר בדצמבר 2013.
עיסא עבד רבו - נשפט לשני מאסרי עולם על רצח שני סטודנטים ישראלים, רון לוי ורויטל סרי, ב-22/10/1984, בזמן שטיילו בסביבות ירושלים. הוא כפת אותם באיומי נשק ורצח את שנהם ביריות. הוא שוחרר באוקטובר 2013.
ח'אלד עסאכרה - איש פת"ח שרצח ב-29/04/1991 את התיירת אן לי בת ה-64 בבית לחם. הוא ריצה מאסר עולם, אך שוחרר באוגוסט 2013.
ראש הרשות לענייני אסירים באש"ף, עיסא קראקע: "האסיר ג'עפר עווד יצא מן הכלא כשהוא חולה, סובל ממספר מחלות מסוכנות שהוחדרו לגופו בתוך הכלא."
מנחה בטלוויזיית הרש"פ: "למה סירבו בתי החולים הישראליים לאשפז את השהיד ג'עפר עווד ולטפל בו?"
עיסא קראקע: "אין זה דבר חדש שבתי חולים ישראליים לא מקבלים חולים פלסטיניים, לפיכך החולה הפלסטיני, כלומר האסיר הפלסטיני, סובל בניסיונו להשיג טיפול... נראה שווירוס קטלני הוחדר לגופו [של עווד] בתוך הכלא... בתי הכלא הפכו למוקד מגפה, מקור מוות ומקור לזריעת מחלות בגוף העצורים. יש מדיניות של הזנחה רפואית, וניסויים רפואיים, כפי שחשפה בשנות התשעים שרת המדעים הישראלית, שהיא נתנה רישיונות ליותר מאלף חברות תרופות ישראליות לנסות תרופות על העצירים הפלסטינים."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 13/04/2015]
הערה: בעבר, הרש"פ טענה כי יו"ר הכנסת והח"כית לשעבר, דליה איציק, אמרה כי ישראל מבצעת ניסויים רפואיים באסירים פלסטיניים. כאשר מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" דיווח על העלילה הזו ב-2008, נערך בדיקה עם יו"ר הכנסת אז דליה איציק, ועם משרד הבריאות. להלן התגובות שלהם:
תגובת משרד יו"ר הכנסת דליה איציק: "יו"ר הכנסת לא אמרה את הדברים המיוחסים לה בעקיפין. יו"ר הכנסת בטוחה שאין תופעות מסוג זה בישראל, ישראל לא נוהגת כך." [2007]
תגובת משרד הבריאות: "לא אושרו, לא נעשו ולא נעשים אף ניסויים באסירים בבתי הכלא." [2007]