מתוך מאמר מאת חאפז ברגותי, העורך לשעבר ובעל טור קבוע בעיתון הרשמי של הרש"פ:
כותרת: "בקרוב יכירו בדאעש"
"המשקיפים תמימי דעים שקשה לחסל את ארגון המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה. אדרבא, הארגון הזה מתפשט אל מחוץ למדינות הללו, וכעת הוא שולט על שטח של לא פחות מ-200 קמ"ר [כך במקור] במזרח סוריה ובמערב עיראק. המבנה הרשמי והמנהלי של הארגון זוכה כעת לשבחים מצד בכירים מערביים, ובמיוחד אמריקנים, כאילו שהם מעריצים אותו עד כדי כך שבעתיד הם יכירו במדינה הזאת. זאת משום שהדבר החשוב בעיני המערב אינו אופיו של המשטר, אלא מידת שמירתו על האינטרסים החיוניים המערביים ועל ישראל. היותו דמוקרטי, מלוכני, או מלוכני שעובר בירושה אינה תנאי; התנאי הוא המשך הסכסוכים [strife] ומלחמות האחים. אם המערב וארה"ב יצליחו לחלץ [מדאעש] את הערבויות הללו, כפי שהאמריקנים חילצו אותן מארגון האחים המוסלמים במצרים לפני הפלתו של מבארכ, וושינגטון תהיה הראשונה שתכיר באבו בכר אלבע'דאדי כח'ליף המדינה האסלאמית. זאת משום שבמדיניות האמריקנית הנוכחית קיימת תכנית להשאיר את מצב האנרכיה והלחימה בעולם בערבי על כנו, תהיה אשר תהיה זהות הלוחמים או השליטים, משום שהדבר החשוב הוא המשך הסכסוכים [strife] ומלחמות האחים, בנוסף לשמירה על האינטרסים האמריקניים והישראליים...
באופן אישי, אני לא אצטרף לדאעש, גם אם הוא יקים את מדינת הח'ליפות ההולכת בדרך הישר, מכיוון שאני אוהב את ארצי. עם זאת, אשבע אמונים לאבו ג'הל [עמרו אבן השאם – פוליתיאיסט שהיה אחד מאויביו הראשיים של הנביא מחמד במכה] או לכל שליט, ארגון, יצור או סוכן שיגיע לאדמותינו וישחרר אותנו מהכיבוש, אך נראה כי הכיבוש מתואם עם כל הארגונים הללו, ולכן הם יזרקו עליו רק ורדים."