| |
עיתון הרש"פ מעודד זריקת אבנים
והקרבת חיים למען מסגד אל-אקצא
הרש"פ אומרת לפלסטינים כי זריקת אבנים מותרת בחוק הבינלאומי ומזהירה כי החמרת הענישה על זורקי אבנים תעודד את הפלסטינים להשתמש ברובים
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 14/09/15]
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
דיווח זה יצא לראשונה באנגלית ב-16/09/2015
במהלך ראש השנה נפצעו מספר ישראלים ומספר גדול של פלסטינים נעצרו בעקבות אלימות פלסטינית בהר הבית ובירושלים. העיתון הרשמי של הרש"פ מעודד את הפלסטינים להמשיך בזריקת אבנים על ישראלים, ולהקריב את חייהם כדי להגן על מסגד אל-אקצא ועל ירושלים.
הקריקטורה שלמעלה מציגה פלסטיני שעוקר את הלב של עצמו וזורק אותו כאבן. הרש"פ פרסמה את הקריקטורה יום לאחר מותו של אלכסנדר לבלוביץ, ישראלי שנהרג עקב ידי זריקת אבנים על מכוניתו.
קריקטורה נוספת שפורסמה בעיתון הרש"פ ב-17/09/15 מעודדת ילדים לזריקת אבנים. הקריקטורה מציגה זוג הורים
הנושאים על גבם את ירושלים (מיוצגת על-ידי מבנה כיפת הסלע וכנסייה). בה בעת הם אוחזים את ילדם המסובב אבן-קלע בידו. כיתוב הקריקטורה הוא 'סוס-משא', והיא רומזת כי הפלסטינים נושאים על כתפיהם את האחריות הכבדה להגן על ירושלים. [אל-חיאת אל ג'דידה, 16/09/2015]
לאחרונה החמירה ישראל את חוק העונשין על ידוי אבנים, בעקבות עלייה תלולה במספר ההתקפות מסוג זה על אזרחים. החוק (חוק העונשין תשע"ה - 2015, סעיף 332א') עבר בכנסת ב-21/07/2015. החוק קובע הטלת עד 10 שנות מאסר לזורקי אבנים על כלי תחבורה, ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע.
הרש"פ מציגה זריקת אבנים כדוגמא של מה שהיא מכנה "התנגדות בדרכי שלום." לאחרונה יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, הביע תמיכה בזריקת אבנים כאשר הוא נתן חסות במשכנו לאירוע שנערך לכבוד ילד פלסטיני בן 12 שזרק אבנים על חיילים ישראלים. כאשר חייל ניסה לעצור את הילד, בני משפחתו של הילד תקפו את החייל. באירוע שנערך לכבוד בני המשפחה, עבאס שיבח אותם ו-"הדגיש כי ההתנגדות העממית הבלתי-אלימה נגד הכובש מהווה נשק עוצמתי בידי העם הפלסטיני." עיתון הרש"פ פרסם תמונה של עבאס מחבק את הילד:
|
|
| כותרת: "הנשיא במהלך פגישתו עם משפחת אלתמימי מהכפר נבי צלאח." |
"במהלך קבלת הפנים של משפחתו של הילד מוחמד אל-תמימי, שיבח הנשיא את אומץ לבה של משפחת אל-תמימי ואת האופן שבו היא עומדת מול עריצות הכיבוש ותקיפות חייליו...הנשיא הדגיש כי ההתנגדות העממית הבלתי אלימה נגד הכובש מהווה נשק עוצמתי בידי העם הפלסטיני."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 03/09/2015]
בעל טור קבוע בעיתון הרשמי של הרש"פ, חאפז אל-ברגותי, פרסם מאמר דעה בנושא חקיקה ישראלית להחמרת הענישה על זורקי אבנים, וכינה את החוק "נפשע". הוא טען כי החוק יגרום להסלמת האלימות, מאחר שהוא "מעודד שימוש בכלי נשק" במקום זריקת אבנים, מפני שהוא מאפשר הטלת עונשים דומים על זריקת אבנים ועל ירי:
"אין חוק נפשע יותר מהחוק הישראלי האחרון, שמחמיר את הענישה על זריקת אבנים בירושלים למאסר שיכול להגיע ל-20 שנה... אך לא משנה כמה קשה יהיה העונש, הוא לא ימנע את ההתנגדות למתקפות המתנחלים היומיומית ולא יפחיד אף אחד. אדרבא, הוא מהווה לאמתו של דבר קריאה להחרפת העימות, שכן אם העונש על זריקת אבנים שווה לעונש על ירי, מי שירצה לזרוק [אבנים], יחזור בו ויחפש אחר נשק, כל עוד העונש יהיה זהה. על כן, הכנסת הישראלית נושאת באחריות לכל דם שיישפך בירושלים, משום שחוק זה מעודד שימוש בכלי נשק במקום אבנים." (הדגשות העורך)
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 23/07/2015]
כותב המאמר גם טען כי זריקת אבנים אינה "נשק קטלני," ושהיא מותרת בחוק הבינלאומי, מאחר שחוק זה מתיר את השימוש "בכל האמצעים." מנהיגים ובכירים ברש"פ מצדיקים את האלימות פעמים רבות תוך ציטוט החלטת האו"ם 3236 אשר "מכירה בזכות העם הפלסטיני להשיג את זכויותיו בכל האמצעים." הרש"פ מפרשת את הביטוי "בכל האמצעים" ככולל אלימות ורצח אזרחים; אך היא בחרה להתעלם מהמשך החלטת האו"ם, המבהיר כי השימוש "בכל האמצעים" חייב להיות "בהתאם למטרות והעקרונות של מגילת האומות המאוחדות..." מגילת האו"ם אוסרת על פגיעה באזרחים אף במצב של מלחמה. לפי פרק א', סעיף 1, "סכסוכים בינלאומיים" ייפתרו "בדרכי שלום." בהתאם לקו הזה של מדיניות הרש"פ, גם ברגותי התעלם מכך במאמרו:
"חוק זה לא ימנע את ההתנגדות לכיבוש באמצעי החלש ביותר, שהוא זריקת האבנים, משום שאבן אינה נשק קטלני. אולם, הכיבוש והכנסת הימנית בחרו עונש שאינו תואם את המעשה, שהינו מעשה מותר מבחינה בינלאומית כל עוד יש כיבוש, שכן החוק הבינלאומי מתיר למי שנמצא תחת כיבוש להתנגד בכל האמצעים האפשריים." (הדגשת העורך.)
זריקת אבנים אינה דרך "בלתי אלימה" של התנגדות. אזרחים ישראלים נרצחו כתוצאה מזריקת אבנים בידי פלסטינים. ב-2011 נרצחו אשר פלמר ובנו התינוק על ידי פלסטיני שזרק אבן גדולה על על מכוניתם וגרם להתהפכותה ולמותם של השניים. המחבל, ואאל אל-ערג'ה, הורשע ברצח עקב זריקת האבן על מכוניתו של פלמר ונידון ל-2 מאסרי עולם ועוד 58 שנים. [הארץ, 24/04/2013]
המשטרה חוקרת כעת את נסיבות מותו של אלכסנדר לבלוביץ בתאונת דרכים בערב ראש השנה ב-13/09/2015. נהגים דיווחו למשטרה כי פלסטינים זרקו אבנים על מכוניות שנסעו באותו כביש, וכעת הסברה היא שהתאונה נגרמה בגלל אבן שנזרק על מכוניתו של לבלוביץ..
להלן קטעים ארוכים יותר מהמאמרים שהוזכרו לעיל:
מאמר דעה מאת חאפז ברגותי, בעל טור קבוע בעיתון אל-חיאת אל-ג'דידה:
כותרת: "חוק עידוד הירי"
"אין חוק נפשע יותר מהחוק הישראלי האחרון, שמחמיר את הענישה על זריקת אבנים בירושלים למאסר שיכול להגיע ל-20 שנה. חוק זה לא ימנע את ההתנגדות לכיבוש באמצעי החלש ביותר, שהוא זריקת האבנים, משום שאבן אינה נשק קטלני. אולם הכיבוש והכנסת הימנית בחרו עונש שאינו תואם את המעשה, שהוא מעשה מותר מבחינה בינלאומית כל עוד יש כיבוש, שכן החוק הבינלאומי מתיר למי שנמצא תחת כיבוש להתנגד בכל האמצעים האפשריים. אולם ישראל אינה מחשיבה את עצמה ככוח כובש בירושלים, ולכן היא חוקקה חוק נפשע נגד מי שנמצאים תחת כיבוש. אך לא משנה כמה קשה יהיה העונש, הוא לא ימנע את ההתנגדות למתקפות המתנחלים היומיומית ולא יפחיד אף אחד. אדרבא, הוא מהווה לאמתו של דבר קריאה להחרפת העימות, שכן אם העונש על זריקת אבנים שווה לעונש על ירי, מי שירצה לזרוק [אבנים], יחזור בו ויחפש אחר נשק, כל עוד העונש יהיה זהה. על כן, הכנסת הישראלית נושאת באחריות לכל דם שיישפך בירושלים, משום שחוק זה מעודד שימוש בכלי נשק במקום אבנים."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 23/07/2015]
מנהיגים ובכירים ברש"פ נותנים לגיטימציה לאלימות פעמים רבות תוך ציטוט החלטה 3236 של האו"ם, אשר "מכירה בזכות של העם הפלסטיני להשיג את זכויותיו בכל האמצעים." הרש"פ מפרשת את הביטוי "בכל האמצעים" ככולל שימוש באלימות נגד אזרחים; אך היא בחרה להתעלם מהמשך החלטת האו"ם, המבהיר כי השימוש "בכל האמצעים" חייב להיות "בהתאם למטרות ולעקרונות של מגילת האומות המאוחדות..." מגילת האו"ם אוסרת על פגיעה באזרחים אף במצב של מלחמה. לפי פרק א' סעיף 1, "סכסוכים בינלאומיים" ייפתרו "בדרכי שלום."
כותרת: "הנשיא [מחמוד עבאס]: פשעי הכיבוש החוזרים ונשנים לא יעברו בשתיקה"
"הנשיא מחמוד עבאס קיבל אתמול [03/09/2015] במשכן הנשיאות בעיר רמאללה את משפחת השהיד מחמד אל-אטרש, שנהרג על ידי כוחות הכיבוש הישראלי במחסום זעתרה, דרומית לעיר שכם, ואת משפחתו של הילד מוחמד אל-תמימי, שכוחות הכיבוש הישראלי תקפו אותו וניסו לעצור אותו בכפר נבי צאלח, מערבית לעיר רמאללה. הנשיא ניחם את משפחת השהיד, והדגיש כי פשעים חוזרים ונשנים אלו נגד העם הפלסטיני לא יעברו בשתיקה...
במהלך קבלת הפנים של משפחתו של הילד מוחמד אל-תמימי, שיבח הנשיא את אומץ לבה של משפחת אל-תמימי ואת האופן שבו היא עומדת מול עריצות הכיבוש ותקיפות חייליו. בנוסף, הוא הדגיש כי דבר זה מוכיח את מידת דבקותו של העם הפלסטיני בארצו. הנשיא הדגיש כי ההתנגדות העממית הבלתי אלימה [הכוונה לזריקת אבנים - העורך] נגד הכובש מהווה נשק עוצמתי בידי העם הפלסטיני, שחושף את זיופו של הכיבוש ומראה לכל העולם את הברבריות שלו וכן את זכותו של עמנו להגדרה עצמאית ולהקמתה מדינתו העצמאית כשאר עמי העולם. בפגישה נכחו מזכ"ל הנשיאות, טייב עבד אל-רחים וחבר הוועדה המרכזית של פת"ח מחמוד אל-עאלול."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 03/09/2015]
מוחמד אל-אטרש - ניסה לדקור שוטר מג"ב בצומת תפוח בגדה המערבית ב-17/08/2015. הוא נורה למוות על ידי שוטר אחר שהיה במקום.
מוחמד אל-תמימי - ילד בן 12 שהשליך אבנים לעבר חיילי צה"ל במהלך הפגנה בכפר נבי צלאח בגדה המערבית. כשחייל צה"ל ניסה לעצור אותו, בני משפחתו התנפלו על החייל ותקפו אותו.