מאמר חדשות פלסטיני
מאמר בעיתון התנועה האסלאמית: "חובת הזמן היא לשחרר את מסגד אל-אקצא מעול האמפריאליזם הציוני-יהודי-צלבני"
ביטאון התנועה האיסלאמית "סאות אל-חק" - 18/09/2015

 
כותרת: "מסגד אל-אקצא וסיפור הברזל" 
 
"סורת 'הברזל' (אלחדיד) [קוראן, סורה 57] חושפת סוד מסודות הברזל. הוא הורד משמיים כמו הספר והמאזנים (כלומר הצדק). הדרך החתומה (כלומר דת האסלאם) זקוקה להגנה ולהשגחה, המתגלה באמצעות הפוליטיקה המגולמת בברזל, במובן הרחב שלו. זאת מאחר שכל פעולה של השריעה או של הפוליטיקה הנעשית לשם הדת, נזקקת להגנה. לסיפור 'הברזל' בקוראן... יש קשר ישיר עם שמירת הדת והמדיניות המממשת אותה, ולכן יש קשר הדוק בין החרב, המבוטאת באמצעות 'הברזל', ובין הדת, כפי שאמר [ההוגה המוסלמי בן המאה ה-13] אִבְּן תַימִייָה: 'עיקר הדת - ספר מדריך וחרב מנצחת'...
הציוויליזציות השונות... נשמרו ועודן נשמרות על ידי כוח שמקורו בברזל, ולכן ההגנה על הדת ועל צרכיה היא תנאי לקיומה. המסגדים, המייצגים את ייחוד האל ואת עבודתו... זקוקים להגנה ולדאגה מאחר שהם האתרים שבהם מתגלה הדת על פני האדמה.

מה שעבר על מסגד אל-אקצא המבורך מאז הכיבוש הבריטי ועד היום הזה מבטא באופן מדויק את קשר החרב עם הדת. היות שברגע שהשלטון האסלאמי - על כל בעיותיו - חלף מאדמת פלסטין, מייד בא הכיבוש של מסגד אל-אקצא, כיבוש שעודנו מבטא את נחיתותה ושפלותה של האומה.
מסגד אל-אקצא ברגעים היסטוריים אלה נכנס לתקופה קשה מאוד. חובת הזמן היא לשחרר אותו מעול האימפרליזם הציוני-יהודי-צלבני. אך תהליך השחרור מחייב התכוננות... אללה העניק לתנועה האסלאמית, ולכלל המוסלמים, את היכולת ליצור דרכים כדי לחשוף את העושק נגד מסגד אל-אקצא ולהסירו. [יש אמצעים רבים] אך סיפור הברזל נשאר הסיפור המופתי בנוגע לכך, ובנוגע לכל סוגיה הקשורה לדת. ...
מסגד אל-אקצא הפך להיות הברומטר למידת הדתיות והדבקות בדת וההגנה עליה. איננו מתעלמים ממשמעתו הסמלית של המסגד, זו אשר שובה את לבבות המוסלמים, ללא קשר למידת הדתיות שלהם... מסגד אל-אקצא המבורך בעיני המוסלמים הוא עיקר אמונה ומקום פולחן, והוא קשור לעניינים גורליים (עתידיים) לפי השקפת חלק מהמוסלמים. (הכוונה למסורות אסלאמיות על יום תחיית המתים וחלקו של אל-אקצא ביום זה - העורך)

כל מי שקורא את ההיסטוריה יודע שמסגד אל-אקצא נפל תחת כיבוש יותר מפעם אחת מאז ניתנה השליחות בידי הנביא מוחמד, שליחות שאומתו ממשיכה אחריו. בין הדברים שניתנו [בשליחות הזו] נמצא 'בית אל-מקדס' [ירושלים].  ברגע שהיהודים דחו את דת האסלאם וסילפו את האמת והרגו את הנביאים ושפכו את דמם, והשחיתו את הארץ... וסטו מדרך ייחוד האל, והפכו את דת משה לדת אלילית – אז הסתיימה הברית של אלה עם 'בית אל-מקדס' [ירושלים], והקשר הדתי והפולחני הפך להיות, על פי הטקסט של הקוראן, לנחלתה של אומת 'הנביא החותם' עליו הברכה והשלום. ואין הכיבוש הצלבני והאנגלי, וכיום היהודי-ציוני, אלא תחנות חולפות בהיסטוריה הארוכה של המסגד, המעידה על מהלך האנושות. על הסלע של 'בית אל-מקדס' [ירושלים] באו אומות וציוויליזציות בזו אחר זו, ונעלמו."