מתוך מאמר מאת חאפז ברגותי, בעל טור קבוע בעיתון היומי של הרש"פ.
כותרת: "כדי להגן על הילדוּת"
"אל תשמיעו קריאות "אין אלוהים מלבד אללה" ו"אללה אכבר", משום שהעניין הפך למשחק בדם. מי שצורח ושואג בברכו ילד על כך ששלף סכין, או סטודנטית שנשאה מספריים, שיסתכל אליהם כאילו היו בנו. האם הוא יסכים לזרוק את יוצא חלציו לתוך המולת הקרב? כמה פלגים...ישמיעו הצהרות ושירים הקוראים למעשים נוספים מסוג זה, אך למען האמת הם סוחרים בדם של אחרים, ומציבים את עצמם כמי שאמונים על דמנו, מבלי שנשפכת טיפת דם אחת שלהם...
מחובתנו למנוע מילדינו ומילדותינו... לבצע מעשים חסרי תועלת, שהאויב החל לקשרם בתקשורת ובדיפלומטיה שלו למעשים של ארגוני הטרור בפריז ובמקומות אחרים, כדי לשלול מאיתנו את אנושיותנו ולשחק את תפקיד האדם. זאת בשעה שמלבדו אין בעולם אדם שמתפאר בכיבוש אדמה של אחרים ובדיכוי בעליה. יותר מכך, נזכיר כי לאחר אירועי ספטמבר בניו יורק, שרון העתיק את הכינוי "טרור", שניתן להתקפות הללו, [והדביק אותו] על המאבק הלאומי שלנו. אני סבור שהזהרתי מכך בזמנו, וקראתי להתכופף מעט עד שסערת ניו יורק תחלוף, אך המושג "טרור פלסטיני" התפשט לאחר מכן, במקום [המושג] "טרור". כעת, לאחר ההתקפות בפריז, עלינו להתכופף כדי שלא נואשם בפשעי דאעש ודומיו, מפני שהעולם בתרדמת, וייתכן שהוא לא יתעורר ממנה בקרוב. עלינו ללמוד את הלקח ולהמתין.
עדיף שאויבנו יהרוג אותנו מאשר שנעודד את צעירינו להגיע לסוף סתמי כזה, משום שערכו של המת נקבע על פי אופן המוות ותוצאותיו; המוות אינו דרישה כשלעצמו, אז אל תשבחו את המוות, כדי שמותנו לא יהיה לשווא. חובתנו היא לחנך ולהסביר לדור הצעיר על אהבת החיים, על בקשת הידע, על מאמץ והשתדלות. אשר למאבק, יש לו תנאים משלו וגברים [שינהלו אותו]."
|