ילדה: "היום, ילדים, באתי לספר לכם את הסיפור של עמי, הקשיבו לו. היו לנו אדמה ובית, והיו לנו שדה, פרדס ותנור. ביפו היתה לנו משפחה אצילית ולה ילדים קטנים, ובעכו היה לנו טאבון. עמי חי בארץ, התהלך בה, מעולם לא עזב אותה לרגע... אני זוכרת מה שאמרה לי סבתי לפני זמן רב: 'הישמרי שלא תשכחי את המילים האלה, נצרי אותם בלבך ושמרי עליהם: פלסטין ערבית, אדמתה ערבית, לשונה ערבית, זהותה ערבית.' ... הבית היה בית אבינו, ובאו הזרים וגירשו אותנו. אנחנו והם היינו לפני זמן רב ידידים ויקרים. יונה [היהודיה] היתה עוזרת לפאטמה [הערביה] בכביסה, ופאטמה הרתיחה עבורה חלב ובשבת הדליקה לה את האש. אין לנו מה להתפלא על כך [שהם גירשו אותנו], הרי הבוגדנות טבועה בהם עוד מימי משה [רבנו] עליו השלום ועד היום. אנשאללה, כל עושק יחזור לכיוון [שממנו הגיע]. אמרו יחד איתי: אמן."
לצפייה בסרטון לחץ כאן
לצפייה בדיווח המלא לחץ כאן