'ישראל היום' מקדיש כתבה מרכזית
על דיווח המיוחד של "מבט לתקשורת פלסטינית"
על ג'בריל רג'וב, יו"ר הוועד האולימפי הפלסטיני
כותרת: תיק רג'וב
תת-כותרת: שיא האבסורד: בראש המשלחת הפלשתינית לאולימפיאדה, שמסמלת גשר לשלום, עומד תומך הטרור ג'יבריל רג'וב - שהאדיר מחבלים גם בגל הפיגועים האחרון • למשפחות השכולות ולארגון "מבט לתקשורת הפלשתינית", שתיעד את התבטאויותיו במשך השנים, במשך השנים, נותר רק לזעוק
נדב שרגאי, 05/08/2016
מופע הפתיחה המרהיב של האולימפיאדה ה־31 הערב בריו מלווה, לפחות בעיניים ישראליות, בטעם מר וחמוץ משהו. הסכסוך עם הפלשתינים הצליח להשתחל אפילו אל אירוע הספורט החשוב בעולם, זה שאמור להיות נקי מפוליטיקה ובוודאי מטרור. ג'יבריל רג'וב, תומך טרור מוצהר, שהסית לרצח גם במהלך גל הטרור האחרון, לשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל הפלשתיני, וכיום אחד המתמודדים על תפקיד יו"ר הרשות הפלשתינית אחרי עידן אבו מאזן, הוא האיש שאותו בחרו הפלשתינים להעמיד בראש הוועד האולימפי שלהם.
מדינת ישראל, הוועד האולימפי הבינלאומי וגם הוועד האולימפי הישראלי נמנעים מפעילות כלשהי נגד רג'וב, על רקע משקלו של הקול הערבי בוועד האולימפי הבינלאומי, אבל משפחות שכולות, ארגון נפגעי הטרור "אלמגור" וכן ארגון "מבט לתקשורת פלשתינית", שמתעד במשך שנים את התבטאויותיו של רג'וב בתקשורת הפלשתינית, מתקשים מאוד להישאר אדישים לנוכח האבסורד בהתגלמותו: האיש שתמך בטרור באופן גלוי, ובירך במהלך השנה האחרונה מחבלים רוצחים בשידורים בטלוויזיה הפלשתינית; מי שנשבע רק לפני שנים אחדות שאם היה לפלשתינים נשק גרעיני, הרי היה משתמש בו מיידית, יסתובב בימים הקרובים מעונב ומחויך בקוקטיילים ובקבלות הפנים במסגרת אירוע ספורט שמסמל אחוות עמים וגשר לשלום.
החומרים על רג'וב, שאחדים מראשי מערכת הביטחון בישראל תלו בו בעבר תקוות, אינם סוד מדינה. "תיק רג'וב", שעל הכנתו שקדו בשבועות האחרונים חוקרי ארגון "מבט לתקשורת פלשתינית", הונח לפני ימים אחדים על שולחנם של מקבלי ההחלטות בישראל. מול הנכונות התקדימית של הוועד האולימפי הבינלאומי בראשותו של תומאס באך הגרמני, לקיים בפעם הראשונה אחרי 44 שנה טקס מטעם הוועד הבינלאומי לזכרם של 11 הספורטאים הישראלים שנרצחו ב־1972 על ידי מחבלים פלשתינים באולימפיאדת מינכן - עומד סירובו של הוועד לעשות דבר או חצי דבר בעניינו של רג'וב.
בדרך כלל אין לוועד האולימפי נטייה להתערב בפוליטיקה, גם כאשר היא משתמשת בה לצרכיה שלה. התקדימים ההיסטוריים הידועים מאוד הם כמובן המשחקים האולימפיים שהתקיימו בברלין בשנת 1936, שאותם פתח הצורר הנאצי אדולף היטלר, ולהבדיל - ההחרמה ההדדית של שתי אולימפיאדות בתקופת המלחמה הקרה בין ארה"ב ובריה"מ בשנות ה־80 של המאה הקודמת.
מנגד - כך מעלה עבודה שהוכנה לפני כשנה במכון וינגייט - למרות הנטייה הכללית של הוועד האולימפי להימנע ממעורבות בינלאומית, הוועד היה מעורב לא אחת בהחלטות בעלות אופי מדיני, בנסיבות שבהן הוא סבר שיש בהן משום תרומה למימוש הערכים האולימפיים. גרמניה ואוסטריה הורחקו מהמשחקים האולימפיים ב־1920 בשל אחריותן למלחמת העולם הראשונה; גרמניה ויפן הורחקו ממשחקי לונדון ב־1948 בשל אחריותן למלחמת העולם השנייה. הוועד האולימפי הרחיק את דרום אפריקה מהתנועה האולימפית משנת 1964, ובכך תרם למאמץ הבינלאומי להילחם במשטר האפרטהייד. עם זאת, הוועד נמנע במשך שנים - בשל לחצים פוליטיים - מלהכיר במזרח גרמניה או בטאיוואן כישויות ספורטיביות, אך כידוע, בשל לחצים פוליטיים הכיר בוועדים האולימפיים של פלשתין (וגם של קוסובו) עוד בטרם האו"ם הכיר בהן כמדינה.
המקרה של רג'וב שונה. אין מדובר במדינה אלא באדם שמייצג ישות פוליטית־מדינית, אבל הוא דוגמה קלאסית להשפעת הפוליטיקה על הספורט. בעולם ספורטיבי נקי מפוליטיקה, תומך טרור כרג'וב היה נזרק מזמן מכל המדרגות, אבל לרג'וב (אבו ראמי בפי מכריו) יש גיבוי. הוא אסיר עולם לשעבר, ששוחרר בעיסקת ג'יבריל ב־1985, השתתף באינתיפאדה הראשונה, גורש ללבנון ב־1992 וחזר ארצה אחרי הסכמי אוסלו ב־1994.
במסגרת תפקידו כראש מנגנון הביטחון המסכל של הרש"פ, רג'וב סייע לישראל לסכל כמה פיגועי טרור ומנע מאנשיו לקחת חלק בטרור, אך מפקדתו נהרסה על ידי צה"ל לאחר קרב יריות במהלך מבצע חומת מגן. בשנים האחרונות הוא מגבה מחדש את הטרור, או "השהאדה", כלשונו. הגוש הערבי בוועד האולימפי הבינלאומי, המונה 46 מדינות מוסלמיות, מספק לו מטרייה פוליטית. רג'וב (63) חסין למעשה מהדחה. תפקידו כיו"ר ועד אולימפי וכיו"ר ההתאחדות הפלשתינית לכדורגל מסייע בידו לשדרג את מעמדו בקרב הציבור הפלשתיני. בעבר הוא איים להרחיק את ישראל מהמשחקים האולימפיים, אך המהלך שרקם - טורפד. כל פגיעה ברג'וב - משוכנעים בישראל - עלולה לגרור פגיעה מיידית במעמד הספורטאים הישראלים במפעלים האולימפיים וגם בגופי ספורט אחרים כמו פיפ"א - הפדרציה הבינלאומית לכדורגל.
מה שנותר למשפחות שכולות נפגעות טרור ולארגונים כמו "אלמגור" ו"מבט לתקשורת פלשתינית", שהכין את "תיק רג'וב", היא זכות הזעקה. אלה קראו השבוע לוועד האולימפי להדיח את רג'וב מתפקידו ולנתק עימו מגע. זאת קריאה מוסרית, לא פרקטית. רג'וב - גם הם יודעים - לא יודח. התיעוד הרב ב"תיק רג'וב" מספר עם זאת את הסיפור על האיש שמתארח החל מהערב בריו; שהוא גם סיפור על הקשר שבין ספורט ופוליטיקה ובין ספורט וטרור.
חסות לטורניר השאהידה
את דרכו בגל הטרור האחרון סימן רג'וב, שמכהן גם כסגן מזכיר הוועד המרכזי של פת"ח, שבראשו עומד אבו מאזן, בבהירות רבה ביום שבו שיחררה ישראל לקבורה גופות של 17 מחבלים פלשתינים. יו"ר הוועד האולימפי הפלשתיני ציין אז כי הפעולות שביצעו המחבלים הן "גאווה לכולנו", "פעולות גבורה של יחידים", "כתר על ראשי כל הפלשתינים" ו"אנחנו בתנועת פת"ח מברכים עליהן ומעודדים אותן... יש קבוצת אנשים", פירט רג'וב, "החל מאחינו מוהנד חלבי וכלה בשאהיד האחרון... מתקיימת תחרות בין אנשים יחידים. זו היא אחת מהסוגיות שאנחנו צריכים לעמוד עליה - האם אנחנו בעד או נגד? אני אומר, אנחנו בוועד המרכזי דנו בנושא הזה. אנחנו בעד". רג'וב חזר וכיבד את מוהנד חלבי, רוצחם של נחמיה לביא ואהרן בנט סמוך לכותל המערבי בחוה"מ סוכות האחרון, וגם בהמשך, כאשר העניק את חסותו - כיו"ר הוועד האולימפי הפלשתיני - לאירוע ספורט על שמו של הרוצח.
יו"ר הוועד האולימפי הפלשתיני נותר עקבי בהשקפתו. הוא חזר והבהיר כי "אנו אומרים ל־145 שאהידים (פלשתינים שנהרגו מאוקטובר 2015 עד ינואר 2016, רובם במהלך פיגועי טרור; נ"ש) - אתם גיבורים ואנו מברכים אתכם... אתם כתר על ראשנו". הפיגועים, חידד רג'וב בטלוויזיה הרשמית של הרש"פ באותם ימים, הם "מעשי גבורה של יחידים ואני מתגאה בהם. אני מברך את כל מי שביצעו אותם".
איתמר מרקוס, מנכ"ל "מבט לתקשורת פלשתינית", מציין שרג'וב מחושב מאוד בתמיכתו בטרור: "הוא קורא לפלשתינים למעשי רצח בודדים, ולא לפיגועי התאבדות באוטובוסים בתל אביב. הוא מניח שהקהילה הבינלאומית תקבל מעשי רצח בודדים נגד ישראלים ב'שטחים הכבושים' - מונח שהפלשתינים משתמשים בו לעיתים כדי לציין את כל ישראל, ולעיתים את הגדה המערבית וירושלים בלבד".
רג'וב עצמו ניסח את הדברים כך: "הקהילה הבינלאומית לא מסכימה לכך שאוטובוס יתפוצץ בתל אביב, אבל היא אינה שואלת מה קורה למתנחל או לחייל שנמצא בשטחים הכבושים בזמן הלא נכון ובמקום הלא נכון. אף אחד לא שואל על אודותיו. על כן אנו רוצים גם כן להיאבק באופן שהעולם והקהילה הבינלאומית יישארו לצידנו".
רג'וב, שעבד בתוניס לצידו של יאסר ערפאת, מעניק והעניק באופן עקבי את חסותו לעשרות אירועי ספורט על שמם של מחבלים רוצחים. כך היה ב"טורניר השאהידה דלאל מוגרבי", מי שהובילה את פיגוע חטיפת האוטובוס בכביש החוף ב־1978, שבו נרצחו 37 אזרחים, ובהם 12 ילדים; כך כאשר התקיים טורניר סיף על שמו של רב המחבלים אבו ג'יהאד, שעל פי הרש"פ אחראי למותם של 125 ישראלים, וכך גם באירוע ספורט לזכרו של אבו עלי מוסטפא, שהיה אחראי לפיגועי טרור רבים נגד אזרחים ישראלים במהלך האינתיפאדה השנייה. רג'וב גם נכח לפני שנים אחדות באירוע ספורט לכבודו של עלי חסן סלאמה, ממתכנני רצח הספורטאים הישראלים במינכן.
רג'וב עמד בעבר על כך שחמאס ישמר את "נשק ההתנגדות" ובעתיד יצרף את כוחו לתנועת פת"ח ויילחם עימה נגד ישראל, והסביר: "הם (אנשי חמאס) אומרים לך: 'נשק ההתנגדות'. אחי - הנשק שלכם, נשק ההתנגדות מבחינתנו הוא מקודש. לא נפגע בו. לא נרדוף אותו ולא נעקוב אחריו, אבל אפשר שתשימו אותו במחסנים? ברגע האמת כולנו נילחם יחד".
באפריל 2013 התראיין רג'וב לערוץ טלוויזיה לבנוני והכריז: "אני נשבע שאם היה לנו (נשק) גרעיני, מהבוקר היינו משתמשים בו". גם לאחר שדבריו פורסמו בתקשורת הישראלית, לא נסוג בו רג'וב מהדברים ואף הוסיף לשאלתה של מראיינת בטלוויזיה הפלשתינית: "הבא להורגך, השכם להורגו, ולא ניהרג... אני בטוח שאילו היטלר היה בא שוב, היה לומד מהם..." (מהישראלים; נ"ש). גם זיאד ומוסטפה ר'נימאת, רוצחיהם של מאיר בן יאיר ומיכל כהן באזור יער משואה ב־1985, זכו להוקרת רג'וב לאחר שחרורם מהכלא, והוא העניק להם תעודות הוקרה. רג'וב אף שיבח חטיפת חיילים על ידי חמאס כשיטה לשחרור "אסירים", בירך על חטיפת גלעד שליט ואמר כי הוא מצדיע לחוטפיו.
אחד העקרונות של המשחקים האולימפיים, מזכירים מרקוס והמשפחות השכולות, הוא קיום הספורט על ענפיו ותחרויותיו כגשר לשלום ולאחווה בין העמים. האמנה האולימפית קוראת במפורש "להעמיד את הספורט בשירות האנושות ועל ידי כך לעודד שלום". למרות זאת הרש"פ ורג'וב אוסרים באופן מוחלט על קיום פעילויות ספורט לקידום שלום בין פלשתינים וישראל ומאיימים לנקוט צעדים משפטיים נגד ספורטאים פלשתינים שישתתפו בתחרויות ספורט מול ישראל. אירועים שכאלה מוקעים ברש"פ כ"נורמליזציה" עם ישראל וכשיתוף פעולה עם "הכיבוש".
הנורמליזציה היא פשע
לרג'וב יש תפקיד מרכזי בסיכול אירועי ספורט משותפים לפלשתינים ולישראלים, באופן שנוגד באופן מובהק את הרוח האולימפית. אחרי מבצע צוק איתן, לפני כשנתיים, קיימו ילדים משדרות ומעזה משחק כדורגל ידידותי שאורגן על ידי מרכז פרס לשלום. רג'וב רתח מזעם וכינה את המשחק הזה "פשע נגד האנושות". הוא הבהיר כי "הנורמליזציה בתחום הספורט עם הכיבוש הציוני היא פשע".
רג'וב, אומרים ב"מבט לתקשורת פלשתינית", מודע לכך שהאיסור על קיום אירועי ספורט לקידום השלום הוא הפרה של עיקרון בסיסי של הספורט הבינלאומי, ובפרט של המשחקים האולימפיים, ולכן הוא נוקט לשון שונה מול בכירים בתחום הספורט הבינלאומי. כך, למשל, במכתב באנגלית לנשיא פיפ"א לשעבר ג'וזף בלאטר, רג'וב כתב בין היתר שהספורט יכול להוות גשר וחיבור בין אנשים.
לעומת זאת, אל הערבים הוא מדבר בשפה שונה: "המדינה הזאת, ישראל, היא מדינה של פרחחים. הפשיסטים יכולים ללמוד מהמדינה הזאת... כל אחד שייכנס לפעילות ספורטיבית משותפת כלשהי עם הישראלים - אמחק אותו מרשימות ההתאחדות בין שהוא שחקן, מאמן, שופט או חס וחלילה מועדון... לא ארשה ולא אסכים שיהיה משחק משותף בין הערבים וישראל". "המונח נורמליזציה", הבהיר רג'וב בהזדמנות אחרת, "אינו קיים במילון הספורט בפלשתין... אני אומר לכם - לעולם לא תהיה נורמליזציה בספורט..." רג'וב קרא להוציא את ישראל מהתאחדויות ספורט בינלאומיות ואף קרא לעצב את הספורט הפלשתיני "כאמצעי התנגדות נגד ישראל".
הלל אפלבאום, בן דודו של ד"ר דוד אפלבאום, שנרצח עם בתו נאוה בפיגוע התאבדות בקפה הלל בירושלים לפני כ־13 שנה, פנה פורמלית לוועד האולימפי הבינלאומי בעניין רג'וב (הפנייה נעשתה בסיוע ארגון מטות ערים) וביקש שיורחק מכל מגע עם הארגון. פנייתו נדחתה.
הממונה על האתיקה בוועד האולימפי הבינלאומי, הגב' פארקט ז'יראר זאפלי, טענה בתשובתה כי התלונה נגד רג'וב התבססה על תיעוד ישן מלפני שנתיים ויותר, כשרג'וב לא השתמש בתוארו כיו"ר הוועד האולימפי הפלשתיני כאשר האדיר טרור וכי הוועד האולימפי הפלשתיני בראשות רג'וב פועל על מנת לשפר את היחסים בין שתי המדינות (ישראל והרש"פ) באמצעות הספורט.
אלא שהתיעוד שנחשף בדו"ח של "מבט לתקשורת פלשתינית" מלמד שההפך הוא הנכון: רג'וב מסית לטרור גם במהלך השנתיים האחרונות; רג'וב משתמש בתוארו כיו"ר הוועד האולימפי הפלשתיני כאשר הוא מאדיר טרור, והוועד האולימפי הפלשתיני בראשותו מתנגד, ואף פועל נמרצות, נגד נורמליזציה בספורט עם ישראל.
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, שאפלבאום כיתב אותו על הפנייה, מגדיר אותה כ"מוסרית ממדרגה ראשונה", ומציין בתשובתו למשפחת אפלבאום כי "מצער להיוודע לגילויי הסתה חמורים שמקורם באיש הוועד האולימפי".
[http://www.israelhayom.co.il/article/403105] |