במהלך ניסיון למצוא דוגמא התומכת בטענתו שמכון מבט לתקשורת פלסטינית "מסלף" את התקשורת של הרשות הפלסטינית, העיתון הרשמי של הרש''פ אל-חיאת אל-ג'דידה היה צריך לחפש 17 שנה אחורה על מנת למצוא את מה שהוא טוען מהווה דוגמא כזאת. חאפז ברגותי, עורך לשעבר של עיתון הרש''פ, כתב בתחילת פברואר כי "המעקב הישראלי [קרי, של מבט לתקשורת פלסטינית] אחר התקשורת הפלסטינית מסלף הצהרות ומאמרים פלסטיניים, מוציא אותם מהקשרם." הדוגמה שמצא על מנת לתמוך בטענה הזאת הייתה משהו ש"מבט לתקשורת פלסטינית" דיווח עליו בשנת 1999.
באופן מרשים, עיתון הרש''פ מודה בכך שאז מבט לתקשורת פלסטינית תרגם בצורה מדויקת, אך טוען כי מה שהעיתון כתב בשנת 1999 היה שגיאת דפוס. לפי עיתון הרש''פ, מבט לתקשורת פלסטינית "הסית" ו-"סילף," כי לא הצלחנו להבין שהעיתון התכוון למשהו אחר ממה שהיה כתוב בו.
ה-"סילוף" שעיתון הרש''פ טוען שהתרחש הוא כדלקמן: בשנת 1999, מבט לתקשורת פלטסינית דיווח על רמז התשבץ המופיע לעיל שפורסם בעיתון הרשמי של הרש''פ, אשר הכחיש את השואה והתייחס למוזיאון יד ושם בתור מרכז המנציח את "השקר." באותה תקופה, מסר זה היה שכיח ברש''פ:
18/02/1999:
רמז: "מרכז יהודי להנצחת השואה והשקר"
פתרון: "יד ושם"
[העיתון הרשמי של הרש''פ אל-חיאת אל-ג'דידה, 18/02/1999]
"מבט לתקשורת פלסטינית" ציין בזמנו כי הרמז זה הינו משחק מילים על "יום השואה והגבורה." בערבית המילים "גבורה" – "בטולה," ו-"שקר" – "באטל," הן דומות. זמן קצר לאחר מכן, "מבט לתקשורת פלסטינית" ערך אירוע תקשורתי בקונגרס האמריקאי ביחד עם חברי קונגרס שהציגו את התשבץ הזה יחד עם דוגמאות רבות נוספות של מסרי השנאה של הרש''פ. השימוש הפלסטיני ברמז תשבץ על מנת לקדם הכחשת שואה זעזע ודווח אז בתקשורת האמריקאית.
חאפז ברגותי, שכיהן באותה העת כעורך אל-חיאת אל-ג'דידה, עכשיו משמיץ את מבט לתקשורת פלסטינית בטענה כי לא קראנו את המחשבות שלהם לפני 17 שנה ולא זיהינו את "שגיאת הדפוס" שלהם:
"הם [מבט לתקשורת פלסטינית] הרחיקו לכת וניצלו שגיאת דפוס בתשבץ והחשיבו אותה להסתה, שכן הופיעה שאלה על אנדרטה להנצחת השואה והגבורה הנקרא 'יד ושם,' וסדר האותיות שגה וכתב 'השקר'. המקרה ה-'חמור' הזה הגיע לסוכנויות הידיעות ולתחנות הרדיו, ויאסר ערפאת זימן אותי כדי לחשוף את נסיבות המהומה הגדולה."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 06/04/2016]
מבט לתקשורת פלסטינית דוחה את ההצדקה הנוכחית של הרש''פ לפיה חלה "שגיאת דפוס." באותה תקופה, ילדים ומבוגרים למדו את הכחשת השואה של הרש''פ ממחנכים ומהתקשורת הרשמית של הרש''פ, והעובדה שההכחשה הופיעה בתשבץ עלתה בקנה אחד עם מסרי הרש''פ.
מספר דוגמאות:
שיעור היסטוריה בטלוויזיה הרשמית של הרש''פ: דכאו ואושוויץ היו "מקומות חיטוי"
"טענות שקריות החלו לצוץ על יהודים שנרצחים פה ושם ועל השואה. וכמובן, שכל אלו שקרים וטענות חסרות יסוד. לא דכאו! לא אושוויץ! אלה היו מקומות לחיטוי. הם החלו לעשות תעמולה באמצעי התקשורת שהם נרדפו, נרצחו והושמדו. אחרי המלחמה, החלו לפעול ועדות חקירה ובשנת 1946 הם פעלו פה ושם, במטרה ליצור את היישות הזאת (כלומר, ישראל), היישות הזאת נשתלה כסרטן באדמתנו, אדמת אבותינו, האדמה שלנו ושל ילדינו. הם תמיד ציירו את עצמם כקורבנות, ועשו תערוכה (כלומר, יד ושם) לשואה ולגבורה. איזה גבורה? ואיזה שואה? העם שלנו נושא בגבורה והשואה הייתה נגד עמנו."
[תכנית חינוכית "דפים מההיסטוריה שלנו," ד"ר עיסאם סיסאלם, מרצה להיסטוריה באוניברסיטה האסלאמית בעזה, מומחה פלסטיני ליהודים ויהדות, הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 29/11/2001]
העיתון הרשמי של הרש''פ אל-חיאת אל-ג'דידה: הטענה לפיה ששת מיליון יהודים נשרפו במחנה ההשמדה אושוויץ היא שקר תעמולתי
"סוגיית השואה... אינה עוברת מן העולם במשך מחצית המאה כיוון שהתעמולה הציונית הפכה אותה לאמצעי להשגת רווח פוליטי וכלכלי... לאחרונה התפרסם ספר בנושא השואה מאת חוקר אמריקאי. בספרו, הוא מוכיח באמצעות הוכחות מדעיות וכימיות, שהמספר של ששת מיליוני היהודים שנשרפו במחנות אושוויץ הנאצים הוא שקר תעמולתי, כיוון שאף התאים הרחבים ביותר במחנה לא היו מסוגלים לקלוט אחוז אחד ממספר זה... השאלה הנדונה כעת באולמות האוניברסיטאות ובבתי הוצאה לאור מפורסמים ברחבי העולם הינה האם פג תוקפה של תרנגולת זו, המטילה זהב ליהודים בכל מקום... כשהציונות לא מוצאת אויב שירחיק את היהודים וידחוק אותם, היא ממציאה אותו בעצמה, וכזה הוא גם מקרה השואה."
["שיווק האפר," מאת ח'יירי מנסור, העיתון הרשמי של הרש''פ אל-חיאת אל-ג'דידה, 13/04/2001]
הטלוויזיה הרשמית של הרש''פ שידרה הצגת ילדים שבה ילדים-שחקנים גילמו ילדים פלסטינים "מתים," בליווי קריינות שאמרה כי הישראלים הם שביצעו את השואה ושרפו פלסטינים בתנורים:
"[הישראלים] הם ביצעו את השואה. הסכין שלהם חותכת בבשר שלנו לאורך ולרוחב. הם פתחו עבורנו תנורים כדי לאפות בהם בני-אדם. כאשר תנור אחד מפסיק לבעור, הם מפעילים עבורנו עוד מאה תנורים."
[הטלוויזיה הרשמית של הרש"פ, 25/03/2004]
מכיוון שבאותה תקופה הרש''פ הכחישה את השואה באופן פעיל במסרים ובאידאולוגיה שלה, מבט לתקשורת פלסטינית צדק כשהציג איך שהכחשת השואה של הרש''פ הופיעה אפילו בתשבץ. לטעון כעת כעבור 17 שנים שהרש"פ התכוונה להכיר בשואה ב-1999, כאשר באותה העת הרש"פ שדרה מסרים שהכחישו את השואה באופן פעיל, הוא בוודאי שקרי.
לסיום, העובדה שעיתון הרש''פ הצטרך לחפש אחורה עד שנת 1999 על מנת למצוא אפילו דוגמה אחת של סילוף, לכאורה, של מבט לתקשורת פלסטינית היא מחמאה למבט לתקשורת פלסטינית ולדיוק התרגומים והמחקר שלנו במהלך השנים.
להלן קטע ארוך יותר מהתקפת עיתון הרש''פ נגד מבט לתקשורת פלסטינית על תרגום מדויק בשנת 1999:
"המעקב הישראלי אחר התקשורת הפלסטינית מסלף הצהרות ומאמרים פלסטיניים, מוציא אותם מהקשרם ומשווקם בעיקר בקרב הממשל האמריקאי כאילו מדובר בהסתה פלסטינית. יום אחד, זימן אותי הנשיא אבו מאזן אל משרדו כאשר עוד היה מזכיר הוועד הפועל ואמר לי כי ישראל משתמשת בהסתה נגדנו, וכל פעם שאנחנו יושבים עם מדליין אולברייט או דניס רוס כדי לדון בעניין חשוב, הם אומרים לנו כי אל-חיאת אל-ג'דידה פרסם כך וכך וכי פלוני כתב כך וכך. אני אמרתי: יש מחלקה ישראלית למעקב אחר התקשורת וההצהרות הפלסטיניות שמסלפת מאמרים, מוציאה אותם מהקשרם ומפיצה אותם בקרב האמריקאים כאילו הם מסיתים ואנטישמיים. זאת, עד כדי כך שהם ניצלו שגיאת דפוס בתשבץ והחשיבו אותה להסתה, שכן הופיעה שאלה על אנדרטה להנצחת השואה והגבורה ["אלבטולה"], כלומר 'יד ושם,' וסַדָּר (כלומר, מי שמסדר את האותיות בדפוס) האותיות שגה וכתב 'השקר' ["אלבאטל"]. המקרה ה-'חמור' הזה הגיע לסוכנויות הידיעות ולתחנות הרדיו, ואבו עמאר [יאסר ערפאת] זימן אותי כדי לחשוף את נסיבות המהומה הגדולה. הסברתי לו את העניין לאמתו, ולאחר החקירה התברר כי היה מדובר בשגיאת דפוס לא מכוונת, משום שבמקור היה כתוב 'גבורה.' אף על פי כן, אבו מאזן אמר לנו לשים לב, שכן אין צורך בכל ההמולה הבלתי מוצדקת הזו נגדנו... הישראלים מעלים באופן יומיומי את עניין ההסתה, שהם עצמם מבצעים באופן מעשי ומילולי, ומשווקים אותו בעולם."
[אל-חיאת אל-ג'דידה, 06/04/2016]