מנגנון של השמדת עם
YNet - דעות - 15.05.09
איתמר מרכוס
בדבריהם של אנשי חמאס ופת"ח מוצגים היהודים כמסוכנים, שהריגתם מהווה הגנה עצמית. כך פועלת ההסתה שעלולה להכשיר רצח עם.
ניצולים מהשמדת העם ברואנדה ובדרפור דיברו לאחרונה בכינוס בנושא זכויות אדם שנערך בז'נבה במקביל לוועידת דרבן השנייה. מי שהקשיב לתיאורי ההסתה והדמוניזציה שהם חוו, הבין שרצח עם אינו מתרחש ללא הכנה. שנאה ותיעוב זקוקים להזנה וטיפוח. כדי להשיג תמיכה ציבורית רחבה, רצח עם צריך להיות מוצג כמעשה חיובי.
ברואנדה הסבירו בני ההוטו כי בני הטוטסי הם מקקים ונחשים. נשות הטוטסי תוארו כנשים ערמומיות ומפתות, שמשתמשות במיניותן כדי לכבוש את בני ההוטו. בבוסניה נמסר בדיווח חדשותי שקרי כי המוסלמים האכילו את החיות בגן החיות בבשרם של ילדים סרבים. הדמוניזציה תמיד כללה את הצגת הקורבנות כאיום. הצגה או "שיווק" של רצח עם כפעולת הגנה, עלולה להפוך אנשים הגונים לרוצחים.
גם בהיסטוריה היהודית כללו המנגנונים שהופעלו לעידוד רצח יהודים את טיעון "ההגנה העצמית." כאשר היהודים הואשמו בהרעלת בארות בימי הביניים, אפילו אנשים הגונים הפכו לרוצחים. כאשר אנשים רגילים האמינו שהיהודים משתמשים בדם ילדים נוצרים להכנת מצות, גם הם השתתפו בטבח היהודים, כדי להציל את ילדיהם.
אפילו היטלר השתמש בטיעון זה בספרו "מיין קאמפף": "אם היהודי יגבור על אומות העולם, אזי נצחונו יהיה ההלוויה של האנושות... כשאני מגן על עצמי מפני היהודי, אני נלחם למען האל."
גם ההסתה הפלסטינית היום מבוססת על הצגת היהודי-ישראלי כאיום. לדוגמא, בשידורי הטלוויזיה של החמאס שידרו הצגת תיאטרון שבה גילמו השחקנים יהודים בלבוש חסידי: "שמעון, הבט, בני. אני רוצה ללמד אותך כמה דברים. אתה צריך לשנוא את המוסלמים... אתה צריך לשתות את דם המוסלמים... אנו צריכים לרחוץ את ידינו בדם מוסלמים!"
[טלוויזיית אל-אקצא, 03/04/2009]
באותו יום סיים מנהיג דתי של חמאס את הדרשה שנשא, בהבטחה להשמדת כל היהודים. כדי להצדיק את ההרג הוא פתח בתיאור האיום: "המלחמה שלהם ואיבתם לדת מוחמד היא דבר הטבוע בנשמותיהם... ישראל היא סרטן שרוצה להשתלט על העולם", ולכן "יגיע הרגע, בעזרת אללה, בו יושמדו בניהם ולא יישאר יהודי או ציוני על פני הארץ הזאת."
[טלוויזיית אל-אקצא, 03/04/2009]
הדמוניזציה של ישראלים והצגתם כמאיימים וכמסוכנים הוא גם עיקרון של הנהגת פת"ח. השופט השרעי הראשי הפלסטיני, אל-תמימי: "נושא האיידס צריך לקבל את המקום הראוי בתודעת החברה הפלסטינית, מבחינת הסכנה שבו. אנו חיים בשכנות לחברה שבה המחלה נפוצה, ו(היא) פועלת להעברתו לחברה הפלסטינית."
[הטלוויזיה הפלסטינית, 21/12/2007]
כך אמר ד"ר אל-מותווכיל טהא, ראש איגוד הסופרים הפלסטינים: "ראינו כיצד הם (הציונים) דוקרים את בטנן של נשים בהריון וכיצד שוחטים את התינוקות ... ושמים למטרה את הילדים ואת רחמי הנשים כדי שהעם הזה לא יתרבה."
[הטלוויזיה הפלסטינית, 04/03/2008]
עשרות פעמים דווח שישראל עורכת ניסויים רפואיים כמו הנאצים באסירים פלסטינים. מכון מחקר פרסם שישראלים משחררים עכברושים בעיר העתיקה בירושלים, במטרה "להפוך את חייהם של התושבים (הערבים) לגיהנום ולאלץ אותם לעזוב."
[אל-איאם, 17/07/2008]
סרטון וידאו ששודר בטלוויזיה הפלסטינית משלב תמונות של טנק ישראלי עם סצינות מבוימות של ילד בורח, וכך נוצר הדימוי כאילו הטנק הישראלי פגע בכוונה תחילה בילד.
[טלוויזיה פלסטינית, 15/05/2008]
העלילות שונות זו מזו בפרטים, אך המהות היא אחת: הישראלים והיהודים הם מסוכנים, והריגתם מהווה הגנה עצמית.
נראה כי הדמוניזציה מצליחה. סקר דעת קהל שנערך לאחר הפיגוע בו נרצחו שמונה תלמידים בישיבת מרכז הרב, מצא כי "84% מהפלסטינים תומכים בפעולה."
[המרכז הפלסטיני למדיניות ולמחקרי שטח, ניו יורק טיימס, 19/03/2008]
ישראל עומדת כעת מול חברה פלסטינית שנמצאת אחרי השלב של הכנה לרצח עם, בנקודה שבה פלסטינים רבים רואים אפילו ברצח נערים ישראלים מעשה מוצדק. כל מה שנחוץ לחברה הפלסטינית כדי להמשיך אל התרחיש הסופי, תרחיש של רצח עם שתואר והובטח פעמים רבות על ידי מנהיגיה מהפת"ח והחמאס, הוא האמצעים.
איתמר מרכוס, מנהל מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית."
לכתבה המקורית לחץ כאן. |