פרסומי PMW
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" השתתף בדיוני ועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושא המשכורות למחבלים אסירים
Share |
   
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" משתתף בדיוני ועדת החוץ והביטחון  
בנושא חקיקה על הפחתה בהעברות כספי מסים מישראל לרש"פ  
בגלל תשלומי המשכורות למחבלים אסירים 
  • מחבלים פלסטינים הודו שהמשכורות המשולמות מהרש"פ היוו מניע לביצוע פיגועים.
  • משכורות הרש"פ למחבלים שימשו למימון רכישת נשק שנעשה בו שימוש בפיגוע בו נרצח מלאכי רוזנפלד
  • מאז ש"מבט לתקשורת פלסטינית" חשף ב-2011 את תשלומי המשכורות ברש"פ לאסירים מחבלים, דיווחי המכון תרמו לשינוי גישתן של ממשלות זרות למימון הרש"פ
  • החקיקה הישראלית הנידונה אמורה להטיל סנקציה על הרש"פ על ידי הפחתת הסכומים שהיא מעבירה למחבלים ומשפחותיהם מכספי המסים שישראל גובה עבורה
  • בשנת 2017 הרש"פ בזבזה מעל 1.2 מיליארד ש"ח (7% מתקציבה השנתי) על תשלומים למחבלים ולמשפחותיהם
איתמר מרכוס ועו"ד מוריס הירש
 
ביום שני השבוע (12/02/2018) נערך דיון בועדת החוץ והביטחון של הכנסת בהשתתפות מנהלי מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" בנושא החקיקה על הפחתת כספי מסים שישראל מעבירה לרש"פ בשיעור מותאם לכספים שהרש"פ מקצה לתשלומי משכורות למחבלים. זהו הדיון הרביעי שנערך בועדת החוץ והביטחון בנושא זה מאז יוני 2017, וכולם נערכו בהשתתפות נציגי "מבט לתקשורת פלסטינית" שהוזמנו אליהם, עקב ההתמחות של מכון המחקר בנושא המשכורות למחבלים אסירים המשולמות על ידי הרש"פ.
 
בדיון ציין מנהל "מבט לתקשורת פלסטינית", איתמר מרכוס, כי כאשר ישראל הקפיאה לפני שנתיים את העברת תשלומי המיסים לרש"פ למספר חודשים, הרש"פ קיצצה 40% ממשכורות האסירים. הדבר מהווה הוכחה לכך שכספי המיסים מועברים למימון משכורות המחבלים, ולכן יש הצדקה וגם היגיון בהחרמת הכספים המשמשים לעידוד טרור.
 
הדיון האחרון התמקד באחד מסעיפי הצעת החוק הממשלתית המתגבשת, ולפיו הקבינט יהיה רשאי בכל עת להחזיר לרש"פ את כל הכספים שהוקפאו. חברי הועדה הביעו התנגדות לסמכות הנרחבת המוענקת בסעיף, תוך שהם ציינו שההוראה הזו עלולה לרוקן מתוכן את מטרת החוק. לנוכח העמדות השונות הציע עו"ד מוריס הירש, ראש המחלקה המשפטית של מכון "מבט לתקשורת פלסטינית," הצעת פשרה שלפיה 50% מהכספים יוקפאו ותהיה אפשרות להפשרתם והעברתם לרש"פ, ויתר הכספים יחולטו.

מתוך הכרה של ועדת החוץ והביטחון בהתמצאות של "מבט לתקשורת פלסטינית" בנושא הזה, מאז שמכון המחקר חשף לראשונה את עניין תשלום המשכורות למחבלים ברש"פ; ובעקבות חקר הנושא הזה לאורך שנים, מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" הוא הארגון הבלתי ממשלתי היחיד שהופיע בפני הועדה בדיונים הקודמים בנושא החקיקה הזו. בדיוני הוועדה הקודמים, נציגי "מבט לתקשורת פלסטינית" העבירו מצגות מקיפות שכללו דוגמאות ספציפיות למחבלים שקשרו בין פיגועים שהם ביצעו לבין תשלום המשכורות של הרש"פ; הוכחות לכך שאי העברת כספי המסים גרמה להפחתה במשכורות המחבלים; דוגמאות להחלטות של ממשלות זרות שדרשו שכספי הסיוע שלהן לא ישמשו את הרש"פ לתשלומי משכורות למחבלים; ונתונים מקיפים לגבי התשלומים עצמם.

מלבד "מבט לתקשורת פלסטינית" נכח בדיון בוועדת הכנסת שנערך בינואר שי מימון, אשר נפצע בפעולת טרור פלסטינית. הוא סיפר לוועדה כי על פי כתב האישום נגד המחבלים שהיו מעורבים בפיגוע, כלי הנשק ששימשו את המחבלים בפיגוע שבו מלאכי רוזנפלד ז"ל נרצח ומימון נפצע, נרכשו בכסף שהמחבל קיבל כמשכורות מהרש"פ.
 
מימון סיפר כי בשנת 2003, במהלך שירותו הצבאי, הוא השתתף בלכידת מחבל החמאס אחמד נג'אר. על אף שהוא הורשע ברצח של 6 בני אדם, נג'אר שוחרר מהכלא בשנת 2011 במסגרת עסקת שליט. לאחר שחרורו מהכלא נג'אר חזר לפעילות הטרור. הוא מימן את רכישת כלי הנשק על ידי כך שהורה לאחיו להוציא 10,000 שקלים מחשבון הבנק שלו, שהצטברו מהתשלומים שקיבל ממשרד האסירים של הרש"פ.  

בזכות העבודה של "מבט לתקשורת פלסטינית" במשך שנים מול הקהילה הבינלאומית, מאז שהמכון פרסם לראשונה את הפרקטיקה של תשלומי משכורות למחבלים אסירים, ואת החקיקה הפלסטינית המסדירה המשכורת האלה - תשלום המשכורות למחבלים ברש"פ הוא כעת עניין מוכר וידוע, וממשלות רבות שינו את נוהליהן הנוגעים למימון הרש"פ. כעת הממשלה הישראלית דנה בחקיקה חדשה שתפעל נגד הנוהג הזה של הרש"פ, על בסיס "שקל תחת שקל."
  • מחבלים פלסטינים בכלא מקבלים משכורת חודשית התחלתית של ב-1,400 שקלים לחודש, אשר עולה בהתאם לזמן השהות בכלא, עד 12,000 שקלים לחודש.
  • בנוסף, משפחותיהם של מחבלים "שהידים" שנהרגו, וכן פלסטינים פוצועים, מקבלות קצבה לכל החיים המתחילה ב-1,400 שקלים לחודש, וכן תשלום חד פעמי של 6,000 שקלים המשולם מידית.

בשנת 2017, הרש"פ בזבזה 7% מהתקציב הכללי שלה - מעל 1.2 מיליארד ש"ח - למימון התשלומים למחבלים ובני משפחותיהם.

בעוד שהרש"פ התחייבה להיאבק בטרור בהסכמי אוסלו, ברור שהתשלומים האלה אינם מהווים רק מניע מתמרץ לביצוע פיגועים, אלא כפי שהובהר בתצהירו של שי מימון, הם גם משמשים באופן ישיר לרכישת כלי נשק עבור טרור.

בהסכמי אוסלו ישראל הסכימה לוותר על המסים עבור יבוא אל השטחים שבשליטת הרש"פ לטובת הרש"פ, אך היא ממשיכה לגבות את כספי המסים האלה בשמה . על פי מידע שסופק לכנסת ממשרד האוצר, ישראל גובה כמעט 700 מיליון שקלים בחודש במסים, ומעבירה לרש"פ תשלום חודשי של 600 מיליון שקלים (לאחר ניכוי חובות).
 
החקיקה החדשה תסמיך את הרשויות הישראליות לנכות מהתשלומים המועברים לרש"פ סכום השווה להוצאה השנתיות של הרש"פ על משכורות למחבלים.

על אף הלחץ המצטבר עליה, הרש"פ מתעקשת להמשיך לשלם משכורות לאסירים מחבלים.

ב-05/06/2017, בעקבות דרישת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בעת פגישתו עם מחמוד עבאס, עיתון הרשות הפלסטינית דיווח כי ראש הרשות לענייני אסירים באש"ף, עיסא קראקע, "רואה את מינויו של כרים יונס (כלומר, מחבל שרצח ישראלי ונשפט למאסר עולם) לחבר בוועד המרכזי של פת"ח, כתגובה מצד הנהגת פת"ח לכיבוש, וכביטוי לדבקותה בסוגיית האסירים ולהתנגדותה הנחרצת ללחץ המופעל על ההנהגה הפלסטינית להפסיק את תשלום משכורות האסירים והשהידים."

ב-16/06/2017, עיתון הרש"פ אל-חיאת אל-ג'דידה דיווח כי עיסא קראקע שב ואמר: "ההנהגה הפלסטינית, נשיא [הרש"פ] מחמוד עבאס, והעם הפלסטיני לא ייכנעו ללחצים האלו."
 
ב-13/08/2017, הוועד הפועל של אש"ף, בסיום ישיבה שנערכה בראשות מחמוד עבאס, הגיב על החקיקה האמריקנית (חוק טיילור פורס) אשר מתנה את הסיוע האמריקני לרש"פ בביטול הנוהג של תשלום משכורות למחבלים. בפוסט בעמוד הפייסבוק של מחמוד עבאס נאמר:
 
"הוועד הפועל [של אש"ף] גינה את המחוקקים בקונגרס האמריקני ואת עמדותיהם כלפי העם הפלסטיני... והחשיב את אישור הוועדה לענייני חוץ בסנאט האמריקני לעצירת הסיוע האמריקני לרש"פ - באם זו לא תפסיק את הסיוע למשפחות השהידים והאסירים - כמעשה דחוי."