|
|
|
השלום עוד רחוק: הפלסטינים לא אוהבים את ילדיהם
הרשות הפלסטינית ומספר עמותות מנסות לנצל את יום הילד הבינלאומי
כדי לתקוף את ישראל בשל "פגיעה בקטינים". המציאות מוכיחה אחרת
מאת מוריס הירש
בעוד העולם מציין היום (20 בנובמבר) את "יום הילד הבינלאומי", הרשות הפלסטינית בסיוע ובעידוד יוניס"ף – ארגון הילדים של האו"ם – ועמותות שונות, חלקן פלסטיניות וחלקן ישראליות, תנצל את האירוע על מנת לתקוף את ישראל. על פי הטענה, ישראל עוצרת מאות קטינים פלסטינים מדי שנה ומעמידה אותם לדין בפני בתי המשפט צבאיים באיו"ש. אכיפת הדין כלפי אותם קטינים מהווה, לגישת אותם גורמים, לא פחות מאשר "פשע מלחמה".
את השקר הזה הרש"פ ותומכיה מוכרים ברחבי העולם. לפני שבוע בלבד השתתפתי בכנס בינלאומי שאירגן מרכז מינרבה באוניברסיטה העברית, כאשר במהלכו מקצת אותם גורמים שבו על טענותיהם. אך האמת היא אחרת לחלוטין.
האמת היא שהרשות הפלסטינית היא זו שמתעללת בילדיה. ההתעללות הזאת באה לידי ביטוי במסרים גלויים וסמויים שמעבירה הרשות הפלסטינית לילדיה מדי יום ביומו, בדרכים שונות אך רבות.
בבתי הספר של הרש"פ מחונכים הילדים לראות בארכי-מחבלים, כגון דלאל אל-מוגרבי – מי שהובילה את פיגוע הדמים בכביש החוף בשנת 1978 שבו נרצחו 37 בני אדם וביניהם 12 ילדים – כגיבורה לאומית. מלבד העובדה שחמישה בתי ספר ברש"פ קרויים על שמה, בספר לימוד של הרש"פ – "השפה הערבית לכיתה ה" – לומדים הילדים כי מוגרבי ומחבלים אחרים כמותה הינם: "גיבורים… כתר אומתם, הם סמל תהילתה, הם הטובים שבטובים, הטובים שבנדיבים. הם לקחו את חייהם בידיהם והשליכו אותם אל הסכנה, מבלי לאבד מנחישותם ומבלי להיחלש ולהיכנע… כל ההקרבה ומעשי הגבורה שהם עשו – לא היו בשביל צרכים אישיים, הם לא השאירו אחריהם עושר או נכסים, אלא הכול היה למען דתם ועמם ומולדתם. על כן הם ראויים להיות גיבורים, מונצחים על ידי ההיסטוריה, וזכרם יישאר כבושם המושק המפיץ את ניחוחו. כל הכבוד לגיבורים, והבוז לפחדנים!"
לאחר שאחמד מנאסרה, נער פלסטיני בן שלוש עשרה וחצי, דקר ילד ישראלי, משרד החינוך הפלסטיני ערך לכבודו תחרות כדורגל של בתי הספר באזור רמאללה.
לפני כשנתיים פורסמה ידיעה בסוכנות הידיעות הרשמית של הרש"פ, "וופא", אשר שיבחה קטינים פלסטינים שנהרגו במהלך ניסיונות לבצע פיגועים, תוך ציון ש"שישה עשר תלמידים הצליחו להשיג את ה'שהאדה' של המולדת ולעמוד במבחניה הקשים, שכן מות השהידים הוא הדרך להצטיינות ודרכם של מי שיודעים איך להגיע אל הניצחון הגדול", בכל פינה ובכל מקום רואה הילד הפלסטיני אנדרטאות ורחובות הקרויים על שמם של מחבלים רוצחים. הרש"פ מתייחסת לכל המחבלים הפלסטינים הכלואים בישראל, ובכללם רוצחים, כחיילים שלה, והיא משלמת להם משכורת חודשיות בעד השתתפותם ב"התנגדות לכיבוש". משכורות אלה עולות, ברובן, על שכר החודשי שמרוויחים פלסטינים רבים.
בטלוויזיה הפלסטינית הרשמית ובעמודי הפייסבוק של פת"ח מאדירים את הרוצחים. המסר הגלוי והסמוי המצטבר הוא פשוט מאוד – אם תרצח ישראלים תזכה בתהילת עולם, ואם "רק" תצליח בלימודיך, דינך להיעלם בתוך ההמונים.
כשילד רואה וקולט את המסרים האלה, פעם אחר פעם, אין להתפלא על כך שהוא לוקח נשק ויוצא להרוג יהודים. כך היה לפני כחודשיים בלבד כאשר פלסטיני בן 16 יצא ורצח בדקירות סכין את ארי פולד ז"ל.
כאשר יוניס"ף וארגונים אחרים שתוקפים את מדינת ישראל מבקרים את מערכת אכיפת החוק הישראלית, הם מתעלמים משורש הבעיה, שהיא ההסתה וההתעללות האינסופית של הרש"פ, ואולי אף החברה הפלסטינית בכללותה, בילדיהם.
על מנת לחשוף את הקהילה הבינלאומית לשורש הבעיה האמתי, מופיע היום מר איתמר מרכוס, המנהל של מכון המחקר "מבט לתקשורת פלסטינית", עמותה העוקבת מזה 20 שנים אחר פרסומי הרש"פ והמסרים שהיא ובכיריה מנחילים לאוכלוסייה הפלסטינית, בבית המחוקקים בקנדה.
המסר של מרכוס הינו פשוט: הרש"פ היא המתעללת בילדים הפלסטינים. היא מבינה היטב את הסלידה של העולם הנאור מפני פגיעה בילדים, ומבינה שככל שהיא תשלח יותר את ילדיה לפגוע בישראלים, לא יהיה לישראלים מנוס אלא להתגונן ולפגוע בהם. בפשטות, הרש"פ שולחת את הילדים הפלסטינים להרוג ולהיהרג.
מהצד השני, מדינת ישראל אינה עיוורת לביקורת ואינה מתעלמת מהתעמולה השקרית. במרץ 2013, בעודי לובש מדי צה"ל ומשרת בפרקליטות הצבאית, מוניתי לתפקיד פרקליט איו"ש, ראש התביעה הצבאית באיו"ש.
בתקופת כהונתי נדרשתי להתמודד באופן מעמיק ואינטנסיבי עם הדו"ח שפרסם יוניס"ף, שעיקר תוכנו היה נגד אכיפת החוק כלפי קטינים פלסטינים. בשיחות שקיימתי עם נציגי הארגון במשך כשנה התברר לי דבר אחד – הדו"ח שחיבר הארגון סילף את העובדות, ועיוות את הניתוח המשפטי, אבל הם דבקו בו, במסירות בלתי מתפשרת.
בדיעבד התברר שמרבית הדו"ח הועתק מדו"ח שפרסמה עמותה פלסטינית בשנת 2012. אותה עמותה הצהירה, כבר בשנת 2009, שמטרתה היא להשחיר את מדינת ישראל ולנסות להכניס אותה לרשימה שחורה של מזכ"ל האו"ם, של מדינות וגופים המפרים את זכויות הילדים בסכסוכים מזוינים, וזאת כדי להשיג תמיכה כספית גדולה יותר מארגוני האו"ם. את עלויות המחקר של דו"ח העמותה הפלסטינית מימן לא אחר מאשר יוניס"ף.
לגופה של הביקורת, לא היה בה ממש. מערכת אכיפת החוק באיו"ש עומדת בכל הסטנדרטים הבינלאומיים הנדרשים, ובכלל זה, כל ההוראות של האמנה לזכויות הילד. גם כאן המסקנה היא פשוטה – לאחר שהרש"פ שלחה את ילדיה להרוג ולהיהרג, אם "בטעות" הם נעצרו על ידי חיילי צה"ל, הרש"פ תמשיך לנצל אותם ככלי ניגוח נגד מדינת ישראל.
גולדה מאיר מצוטטת כמי שאמרה "שלום יבוא כאשר הערבים יאהבו את ילדיהם יותר משהם שונאים אותנו". לפי המבחן הזה חוששני שהשלום רחוק מאתנו יותר מאי פעם.
[https://www.makorrishon.co.il/opinion/93407/]
סגן אלוף (מיל') מוריס הירש הוא ראש המחלקה המשפטית של מכון "מבט לתקשורת פלסטינית". שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית. בתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו"ש.
|
|
|
|
|