ראש רשות האסירים של הרש"פ:

ישראל ויתרה על יישום חוק הקיזוז

מאת מוריס הירש, עו"ד,  26/11/2020

לטענת ראש הרשות לענייני האסירים והמשוחררים, קדרי אבו בכר, מדינת ישראל, בעקבות לחץ של האיחוד האירופאי, ויתרה על יישום חוק הקיזוז ותעביר לרש"פ את כל כספי המיסים שהצטברו בחשבונות האוצר בחודשים האחרונים.

בהסכמי אוסלו הסכימה מדינת ישראל לוותר על מיסים רבים לטובת הרש"פ, וזאת כדי לספק לה מקורות מימון לתפעולה. בהסכמים נקבע כי מדינת ישראל תמשיך לאסוף את המיסים (מיסי בלו על דלק, מיסי ייבוא ומיסים אחרים) ותעביר אותם לידי הרש"פ בסוף כל חודש. כספים אלה מהווים כ-50% מכלל הכנסותיה המדווחות של הרש"פ.

בחודש מאי השנה החליט יו"ר הרש"פ, מחמוד עבאס, לנתק את הקשרים עם ישראל ולהתנער מההסכמים שנחתמו. בכלל זה, החליט עבאס לסרב לקבל את כספי המיסים. מאז, מצטברים כספי המיסים באוצר וממתינים עד שהרש"פ תואיל בטובה לקבלם. לפני מספר ימים, נאותה הרש"פ לחדש את הקשרים עם ישראל, והסכימה לקבל את כספי המיסים.

לדברי אבו בכר, ממשלת ישראל אף הסכימה להעביר לרש"פ את מלוא כספי המיסים, תוך התעלמות מהחוק הישראלי:

"גם העיתונות העברית שהתייחסה לנושא אמרה שיועברו לרשות - כמובן בהתערבות אירופאית - כספי המיסים מבלי לקזז אף שקל."

[סוכנות חדשות פלסטינית "וטן", 22/11/20]

את הדברים אמר אבו בכר במסגרת ראיון מעמיק שבו הכחיש את הדיווח בניו יורק טיימס, כאילו הרש"פ עומדת לערוך רפורמה בתוכניתה לתיגמול מחבלים, ועידכן על המשך צעדי הרש"פ להקים בנק ייעודי לתגמולי הטרור, כדי לעקוף את חוק המאבק בטרור שאומץ לאחרונה לדין באיו"ש.

מאז כינונה, הרש"פ משלמת תגמולים כספיים למחבלים כלואים ולמחבלים משוחררים. בנוסף משלמת הרש"פ קצבאות למחבלים שנפצעו ולמשפחות מחבלים שנהרגו. תשלומים אלה, שממומנים לפחות בחלקם מכספי המיסים שגובה מדינת ישראל ומעבירה לרש"פ, מהווים עידוד ותמריץ לטרור.

בשנת 2018 נחקק החוק להקפאת כספים ששילמה הרשות הפלסטינית בזיקה לטרור מהכספים המועברים אליה מממשלת ישראל, התשע"ח - 2018, המוכר בכינויו "חוק הקיזוז".

על פי החוק, בתום כל שנה מגיש שר הביטחון דו"ח לוועדת השרים לענייני ביטחון לאומי (הקבינט הביטחוני), ובו פירוט של היקף התגמולים שהרש"פ שילמה "בזיקה לטרור" בשנה החולפת למחבלים או למשפחותיהם. לאחר אישור הדו"ח על ידי הוועדה, מוקפא הסכום ששילמה הרש"פ "בזיקה לטרור" מכספי המיסים שמדינת ישראל גובה ומעבירה לרש"פ.

במהלך שנת 2019, החליט הקבינט הביטחוני לאשר שני דו"חות של שר הביטחון. בפעם הראשונה, בסמוך לאחר רצח אורי אנסבכר ז"ל, הוחלט על הקפאת 502 מיליון ש"ח, הסכום שהודתה הרש"פ בפומבי ששילמה למחבלים הכלואים והמשוחררים בשנת 2018, וזאת כפי שחשף מכון "מבט לתקשורת פלסטינית." בפעם השנייה הוחלט על הקפאת סכום נוסף בסך 149 מיליון ש"ח, גם זאת לאחר פרסום דו"ח נוסף של מכון המחקר.

מאז ראשית 2020 מתעלם הקבינט הביטחוני מהדו"ח שהוגש לו על ידי שר הביטחון ביחס לתשלומי הרש"פ "בזיקה לטרור" בשנת 2019, ולא התקבלה בו החלטה כלשהי. לפי חישובי מכון "מבט לתקשורת פלסטינית", בשנת 2019 הוצאות הרש"פ "בזיקה לטרור" נאמדו בלא פחות מ- 669 מיליון ש"ח.

לנוכח הימנעות הקבינט הביטחוני לקיים את החוק, ומתוך חשש שיועברו כספי המיסים לרש"פ ללא הקיזוז, פנה מכון "מבט לתקשורת פלסטינית", ביום 8 בנובמבר 2020, ערב כינוס הקבינט הביטחוני, לראש הממשלה נתניהו בדרישה לפעול למיגור מדיניות הרש"פ לעידוד טרור ותיגמול מחבלים, וליישם את חוק הקיזוז ביחס לשנת 2019. (לחצו כאן להורדת המכתב)

למרבה הצער, אשר התרענו במכתב אכן עלול לקרות. הרש"פ כבר נאותה לקבל את כספי המיסים, ואילו הקבינט הביטחוני טרם אישר את דו"ח שר הביטחון כדי ליישום את חוק הקיזוז ביחס לתשלומי הרש"פ בזיקה לטרור בשנת 2019.

למרות העיכובים מצד הקבינט הביטחוני, יש עוד אפשרות למלא אחר החוק. על פי הפרסום, מתעתד הקבינט להתכנס ביום ראשון הקרוב (29/11). אותה ישיבה תהיה הזדמנות נוספת, ואולי אף אחרונה, לאשר את דו"ח שר הביטחון ולהודיע על סכום הקיזוז כמתחייב בחוק, בטרם יועברו מלוא כספי המיסים לרש"פ.

משכך הם פני הדברים, מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" שב וקורא לראש הממשלה ולקבינט הביטחוני לקיים את הוראותיו של חוק הקיזוז, ולפעול ללא דיחוי נוסף להקפאת תשלומי הרש"פ בזיקה לטרור בשנת 2019, מתוך כספי המיסים שהצטברו, וזאת בטרם העברתם לרש"פ.

להלן קטע רחב יותר מהראיון של קדרי אבו בכר, ראש הרשות לענייני האסירים והמשוחררים, בסוכנות הידיעות "וטן":

קדרי אבו בכר: "הדיבורים הללו אולי נשמעו יותר בכלי התקשורת האמריקאים, בהתחלה פרסם אותו עיתון אמריקאי והעיתונים הישראלים, לצערי התאמנו את עצמנו אליהם והדהדנו את אותם הדברים."...

 אבו בכר: "הרבה מהאירופאים אמרו, אנחנו לא נגד שתיתנו משכורות, כמה אתם נותנים לאחד 3000? תנו לו 6000, אך דרך [משרד] העניינים החברתיים. את הדברים הללו האירופאים מציעים כבר שנים"

המגישה: "לא לפי מספר שנות גזר הדין שלו." 

אבו בכר: "הם, אין להם בעיה."

המגישה: " כך הם רוצים."

אבו בכר: "שלא יהיה עניין פוליטי. אנחנו נותנים משכורות והם מחשיבים זאת כמדיניות וכפרס, אך אנו הבהרנו להם שכל מי שמעביר בבתי הסוהר תקופות יותר ארוכות, כמובן מגיע לו. כלומר, מי שנכנס לבית הסוהר כשהוא נשוי ויש לו ילדים שבגרו וכו' והולכים לבתי הספר ולאוניברסיטאות, כמובן הוצאותיהם יהיו יותר גדולים..."    

המגישה: "בוא נעבור לנקודת הפתרון שדיברתם עליה שהיא הבנקים. שהולך להיות בנק."

אבו בכר: "הבנק הלאומי. שמו בנק העצמאות."

המגישה: "כן. מתי כלומר יתחיל לפעול?"

אבו בכר: "זה יתחיל לפעול בתחילת השנה הבאה. אני ישבתי עם פקידים אצלם ואמרו שב-1/1 תתחיל העבודה והם יפרסו כספומטים בכל המחוזות."

המגישה: "זה ייוחד רק לאסירים?"

אבו בכר: "זה לכולם."

המגישה: "לכולם?"                 

אבו בכר: "אך באופן מיוחד עבור האסירים, כי הבנק הזה אינו נתון לסחיטה כמו הבנקים האחרים. כל כספי הבנקים האחרים הם בתוך הקו הירוק ובבנק ישראל."

המגישה: "וכספי הקיזוז וכו'."            

אבו בכר: "[ענייני] היומיום וכספי הקיזוז וכו'. הבנק הזה אין לו קשר עם ישראל ואין לו קשרים עם חו"ל."

המגישה: "הוא לאומי מקומי."           

אבו בכר: "אם יהיה הליך נגדו , הרשות היא שתישא [באחריות] לכך. כי הוא רק באמצעות הרשות."  

המגישה: "ויועברו כספי האסירים באמצעות הבנק הזה?"

אבו בכר: "הם יקבלו דרך הבנק הזה ולא באמצעות [המשרד] לעניינים חברתיים."

המגישה: "שאלתי אליך לגבי כספי המיסים, כלומר יש דיבורים על קבלתם, קבלתם בחזרה פעם נוספת לאחר שהופסקה קבלתם לתקופה. לגבי כספי המיסים הללו, הכיבוש הציב תנאי שלא יעביר אותם ללא קיזוז ושהוא יקזז מהם את משכורות האסירים, אלו שהרשות נותנת לאסירים המשוחררים או לאלה שבבתי הסוהר... טוב, כעת על איזה בסיס יתקבלו הכספים של החזרי המיסים? האם יקוזזו מהם הקצבאות הללו? האם ידוע לכם אם יקוזזו מהם את משכורות האסירים או לא, כי זה היה תנאי שהכיבוש הציב ולפיכך הרשות סירבה לקבל אותם?"

אבו בכר: "גם העיתונות העברית שהתייחסה לנושא אמרה שיועברו לרשות - כמובן בהתערבות אירופאית - כספי המיסים מבלי לקזז אף שקל. הם בעצמם אמרו..."

המגישה: "על איזה בסיס? כי זה היה התנאי שלהם ש..."

אבו בכר: "כתוצאה של הלחץ האירופאי. ראשית הם הודיעו לנו לאחר שנה של קיזוז [כספי] האסירים מהעברות המיסים, אנחנו הפסקנו. שנה, ההחלטה הייתה לשנה, אך אנחנו גם לא קיבלנו את הסכום. הנה כבר 4-5 חודשים הם מקזזים [מתקן], הם לא מקזזים, הם עוצרים את ההעברה או שהרשות עצרה את קבלתם, כי יש דיבורים שאולי הם רוצים תיאום [בטחוני] וכו'"...

המגישה: "טוב, אנו מקווים כמובן כפי שהזכרת שסוגיית האסירים תישאר עקרונית וסוגיה לאומית שלא ניתנת למיקוח, כך אתה אמרת, וזה כמובן הבטחה והתחייבו לאסירנו."      

אבו בכר: "אכן, כמובן, זו הבטחה שלי, וזה גם הודגש ע"י אחינו אבו מאזן, שבכל ישיבה הוא מדגיש זאת. וכשהועלה סוגיית נושא [המשרד] לעניינים החברתיים הוא אמר שנושא האסירים הוא נושא פוליטי ממדרגה ראשונה, ולאומי ו[נושא] של מאבק ולא יתכן שאנחנו נוותר עליו."

[ראיון מצולם באתר סוכנות החדשות "וטן", 22/11/2020]