א. ישראל אינה מבינה אלא את שפת הכוח, שכן חטיפה היא הדבר היחיד, שמותיר את דלת התקווה פתוחה בפני חירותם של האסירים בעלי תקופות המאסר הארוכות. דבר זה מעודד אחרים להקרבה עצמית למען המולדת ולהיענות לקריאת החובה להתנגד לכיבוש ולגרום לו אבידות בנפש, שיניעו אותו לשקול להסתלק מהאדמות הפלסטיניות הכבושות.
ב. ישראל נאלצה לשאת ולתת – גם אם באופן עקיף – עם ארגון פלסטיני, שמסרב להכיר בה ולהפסיק את ההתנגדות ושאינו מחויב לתנאי הרביעייה. דבר זה גורע מהשפעת התנגדותה של ישראל לקיום מגעים ומפגשים [מצד גורמים] אמריקניים, אירופיים ובינ"ל עם תנועת חמאס.
ג. הצלחתה של תנועת חמאס להשלים את עסקת חילופי האסירים תעניק לה קלף חשוב, שישפר את מצבה מבית, בייחוד מאחר שהעסקה תראה אור בצל הגעת המו"מ הבילטרלי למבוי סתום."