שהידים ואסירים מחבלים
הם מקור גאווה עבור הפלסטינים
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
המוות למען אללה - הפיכה לשהיד - עדיין מוצג כהישג חיובי בחברה הפלסטינית. כפי שמכון "מבט לתקשורת פלסטינית " מתעד, הרשות הפלסטינית מקדמת מזה שנים את השהאדה (מוות למען אללה) כערך עליון וכמטרה, הן עבור מבוגרים והן עבור ילדים. גם כיום השאיפה להיות לשהיד נחשבת מכובדת, והיא מועלה על נס בחברה הפלסטינית. לעתים קרובות, הלוויה של "שהיד" מוצגת כחתונה שבה השהיד הוא "החתן" הזוכה בנערות גן העדן.
בחודש שעבר נהרג פלסטיני על ידי צה"ל בזמן שניסה להניח מטען ליד גדר הביטחון בחלק הדרומי של רצועת עזה. קרובת משפחה שלו הסבירה:
"היום הוא חתן. השמעתי צהלולי שמחה. הוא חתן. הרבה זמן הוא רצה להיות שהיד. כשאמרתי לו: 'תמצא עבודה,' הוא אמר: 'אני רוצה להיות שהיד.'"
ביטוי לרעיון כי "השהיד" הוא חתן ניתן מוקדם יותר השנה בדבריה של אישה בטלוויזיה הפלסטינית, שהצהירה: "אנחנו מקבלים כל שהיד כאילו הוא חתן אצלנו."
גם הורים פלסטינים אשר איבדו את ילדיהם, מעודדים הורים אחרים "להקריב" את בניהם. אם של "שהיד" אמרה על בנה המת: "השבח לאללה, הוא ביקש את השהאדה והוא קיבל אותה. המסר שלי לכל אמא הוא שהיא תקריב את בנה שלה למען פלסטין."
"אם הייתי צעירה ויכולתי להביא ילדים שייאבקו כמו שהילדים שלי נאבקו, ויבוא עוד דור של ילדים משלי, הייתי עושה זאת." כך אמרה אם פלסטינית של "שהיד" ושל חמישה אסירים, כשהיא מביעה גאווה ותמיכה במעשיהם של בניה.
אם אחרת, שבנה מת בכלא, אמרה: "אני יודעת שבני, השבח לאל, מת כשהיד, כל הכבוד והפאר שבני הוא שהיד."
כל המקורות ותרגומי הקטעים מופיעים להלן.
פלסטינים שרצחו ישראלים, או שסייעו בכך ויושבים בבתי כלא ישראלים, גם הם נחשבים כגיבורים בחברה הפלסטינית.
לאחרונה, תוכנית שבועית בטלוויזיה הפלסטינית בשם "בבית לוחם," בחרה לחלוק כבוד לאסירה המחבלת סנאא' שחאדה, וצילמה תוכנית לכבודה בבית משפחתה. סנאא' שחאדה מרצה שלושה מאסרי עולם על סיוע והעברת מחבל מתאבד בירושלים בשנת 2002. שלושה אזרחים נרצחו בפיגוע זה, ועשרות נפצעו. אביה אמר בטלוויזיית הרש"פ:
"אני גאה בבת שלי סנאא' ואומר שהיא גיבורה...אני קורא לה גיבורת אל-קודס (ירושלים) ולפעמים גיבורת פלסטין."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 22/12/2010]
כמה חודשים קודם לכך, הטלוויזיה הפלסטינית חלקה כבוד לסנאא' שחאדה, כשערכה ביקור מצולם בבית משפחתה והציגה שתי אחייניות שלה, אשר הקדישו לה שיר. לחץ כאן לצפייה בדיווח "מבט לתקשורת פלסטינית" על אחייניותיה של סנאא' שחאדה, ששרו לכבודה שיר הסתה נגד ישראל.
 |
כיתוב: "קראקע מעניק מגן לאות הוקרה
למשפחת האסיר סאמי יונס" |
 |
בדצמבר משרד האסירים הוקיר שני אסירים, סאמי יונס והדיל אבו תורכי. סאמי יונס הורשע בתכנון ובהשתתפות בחטיפת חייל ישראלי ב-1980, שלאחר מכן נרצח. הדיל אבו תורכי נאסרה לאחר שניסתה לדקור חייל ישראלי בחברון ב-2009. השר הפלסטיני לענייני אסירים, עיסא קראקע, העניק למשפחתה 'לוח הוקרה' (ראה תמונה משמאל).
השר לענייני האסירים החליט לאחרונה גם להוקיר אישה פלסטינית "בזכות" היותה אמם של ארבעה אסירים, שביחד מרצים 18 מאסרי עולם בבתי כלא ישראליים, על רצח של 18 אנשים.
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד את מדיניות הרש"פ להאדיר מחבלים, המתבטאת בקריאת מבנים ואירועים על שמם, במחקר: "ממחבלים לדמויות מופת ."
"מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד את התוצאות של עידוד השהאדה (מוות למען אללה) ברשות הפלסטינית ובחברה הפלסטינית , ובכלל זה התופעה של הורים החוגגים את מות בניהם כ"שהידים."
להלן מוצגים מספר קטעים מהתקשורת הפלסטינית שבהם בני משפחה מביעים גאווה ושמחה על מותם של קרוביהם כ"שהידים," ושל קרובים של מחבלים אסירים המתגאים במעשיהם:
מהדורת חדשות הטלוויזיה הפלסטינית: מתוך דיווח על אירוע שבו נהרגו 2 פלסטינים בזמן ניסיון להניח מטענים ליד גדר הביטחון ברצועת עזה:
קרובת משפחה של אחד ההרוגים: "היום הוא חתן. השמעתי צהלולי שמחה. הוא חתן. הרבה זמן הוא רצה להיות שהיד. כשאמרתי לו: 'תמצא עבודה,' הוא אמר: 'אני רוצה להיות שהיד.'"
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 26/12/2010]
תוכנית הטלוויזיה הפלסטינית השבועית "בבית לוחם" עורכת ביקור בבית משפחת האסירה סנאא' שחאדה. שחאדה מרצה שלושה מאסרי עולם בבית כלא ישראלי, על סיוע והעברת מחבל מתאבד שביצע פיגוע בירושלים ב-2002. אביה הציג בטלוויזיה הפלסטינית את גאוותו בבתו:
"אני גאה בבת שלי סנאא' ואומר שהיא גיבורה...אני קורא לה גיבורת אל-קודס (ירושלים) ולפעמים גיבורת פלסטין."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 22/12/2010]
המשרד הפלסטיני לענייני אסירים מוקיר אסירים שרצחו ישראלים ושסייעו במעשי טרור:
"לרגל יום השנה להכרזה לכל באי עולם בדבר זכויות האדם, המשרד לענייני אסירים ומשוחררים חלק כבוד אתמול באל-בירה לאסיר המבוגר ביותר בבתי הכלא של הכיבוש, סאמי יונס (אבו נאדר) מעארה שבקו הירוק, שעבר את גיל שמונים, ולאסירה הדיל אבו תורכי מחברון (בת 15)... [שר האסירים, עיסא] קראקע הדגיש: 'עמדתנו ברש"פ היא שאסירי ירושלים ופלסטין שנכבשה בשנת 1948 חייבים להיות חלק בסיסי ויסודי של כל פיתרון מדיני שהוא, ושאסור שיישארו מחוץ להסדר כלשהו, כפי שמעוניינת ישראל, אשר טוענת כי היא מתייחסת אליהם כאל אזרחים ישראלים, בשעה שהיא שוללת מהם את זכויות האזרחיות האלמנטאריות.' קראקע קרא לאחראים בצד הפלסטיני על עסקת חילופי האסירים עם שליט שלא להיכנע לרצונות הישראליים, ולהתעקש על הכללת אסירי ירושלים ופלסטין שנכבשה בשנת 1948 בעסקה זו."
[אל-איאם, 10/12/2010]
הערה: הדיל אבו תורכי ניסתה לדקור חייל ישראלי בחברון ב-2009. סאמי יונס (אבו נאדר) היה חלק מחוליה שחטפה חייל ורצחה אותו ב-1980.
בתוכנית הטלוויזיה הפלסטינית "בוקר טוב ירושלים" שעסקה באסירים פלסטינים בבתי כלא ישראליים, אמרה אמא לחמישה בנים אסירים ו"שהיד" (הרוג), אום רא'פת אל-עיסאוי:
"אם הייתי צעירה ויכולתי להביא ילדים שייאבקו כמו שנאבקו הילדים שלי, ויהיה עוד דור ילדים משלי, הייתי עושה זאת."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 24/09/2010]
בדיווח על הלווייתו של האסיר ראא'ד אבו חמאד, שמת בזמן שהיה בכלא בישראל, אמרה אמו של אבו חמאד:
"אני יודעת שבני, השבח לאל, מת כשהיד וכל הפאר והכבוד הוא שבני שהיד."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 19/04/2010]
בדיווח חדשות בטלוויזיה הפלסטינית, אמר אמו של פאיז ג'אבר, שנהרג בהפצצת צה"ל ברצועת עזה:
"כל חיינו ייחלנו לשהאדה שלו. אנחנו יודעים שהוא רצה למות כשהיד. כל פעם שהוא יצא, נהגתי לומר לו 'אללה יקל עליך [אללה אתך].' ידענו שהוא רצה למות כשהיד. השבח לאללה, הוא ביקש את השהאדה והוא קיבל אותה. המסר שלי לכל אמא הוא שתקריב את הילד שלה למען פלסטין."אישה אחרת: "בשם אללה, אנחנו מקבלים כל שהיד כאילו הוא חתן אצלנו."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 11/02/2010] |