פרודיה בטלוויזיה הפלסטינית לועגת לרשות הפלסטינית
על כך שהיא מאשימה את ישראל בכל הבעיות שלה
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
התושבים הפלסטינים רגילים לשמוע את מנהיגיהם מאשימים את ישראל בכל בעיותהם, כפי שמתועד בפרסומי "מבט לתקשורת פלסטינית". אך ישנם פלסטינים שאינם מקבלים עוד את התירוץ הזה.
במהלך חודש הרמדאן, תוכנית סאטירית בטלוויזיה הפלסטינית הפכה לבדיחה את הנוהג ברש"פ להאשים את ישראל בכל בעיה. במערכון ששודר, אישה פלסטינית צעירה מתלוננת אל החבר שלה, שאיחר לבוא אליה, וטוענת כי הוא בוגד בה. האיש עונה לה שהוא התעכב בגלל מחסום ישראלי, תוך שהוא מאשים את "הכיבוש [הישראלי]."
"את צריכה לדעת שאני לא בגדתי בך אף פעם. זהו הכיבוש [הישראלי], זהו הכיבוש, הוא זה שהרג את הרגעים היפים שלנו, ומנע ממני להגיע אליך."
האישה מתלוננת כי בכל פעם שהוא אינו איתה הוא מאשים "את הכיבוש," והיא מטיחה בו:
"אתה חוזר כל פעם על אותו התירוץ... האם הכיבוש הוא זה שגרם לך לבלות איתה את כל הזמן הזה?"
לחץ לצפייה בסרטון [ראה תמליל מלא למטה]
הפרודיה הטלוויזיונית הזו היא, ככל הנראה, תגובה על הנוהג של הרש"פ להאשים את ישראל בכל כשל ובעיה בחברה הפלסטינית, ולעתים קרובות גם בעולם הערבי. בשנים האחרונות, הרשות הפלסטינית האשימה את ישראל, בין היתר, בייזום של התקפות טילים של חמאס, בהתמכרות לסמים בקרב צעירים פלסטינים, בהתפשטות מחלת האיידס אצל פלסטינים, וכן בשליחת חזירי בר "להרוס לנו את החקלאות." הרש"פ גם האשימה את ישראל כי היא עומדת מאחורי בעיות שונות בעולם הערבי, כמו מלחמת האזרחים בלבנון, התפרקות סודאן, מהומות אזרחיות בתימן, טבח נוצרים ורדיפת פלסטינים בעיראק.
קול דומה, היוצא נגד האשמה אוטומטית של ישראל בכל בעיה, נשמע בעיתון הפלסטיני "אל-קודס", במאמר על בעיות במערכת אספקת המים באזור רמאללה:
"אולם, לא ניתן בכל פעם להטיל את האשמה לכל כישלון ופגם על הכיבוש, שכן הוא אינו אחראי על אי-חלוקתם הצודקת של המים, על זיהום המים, על חיוב האזרחים בתשלום "מחירי אוויר" באמצעות מדי המים [לפי הכותב, מדי המים פועלים במהירות מקסימלית עקב חדירה של אוויר לתוך צינורות המים, וכך האזרח נאלץ לשלם חשבונית שאינה משקפת את צריכתו האמתית], על העיכובים בתיקון הפגמים או על רוב הבעיות, שניתן היה לתקנן, לו היו מטפלים בכישלונות ובפגמים הקיימים, שגורמים לאזרחים סבל רב."
[אל-קודס, 13/08/2012]
להלן תמליל המערכון:
אמנדה: איפה היית, ח'וסה? חיכיתי לך הרבה זמן ולא באת.
ח'וסה: הייתי בדרכי לרמאללה אמנדה. הכבישים היו עמוסים ומחסום קלנדיה היה סגור ועמוס, עמוס מאוד. כמה שניסיתי לשכנע את החיילים שאת מחכה לי, אך ללא הועיל.
אמנדה: ח'וסה! אתה תמיד מתנצל. בזמן שבילית איתה, אתה הנחת לי להמתין לך הרבה זמן.
ח'וסה: את צריכה לדעת שלא בגדתי בך אף פעם. זהו הכיבוש [הישראלי]. הכיבוש הוא זה שהרג את הרגעים היפים שלנו, ומנע ממני להגיע אליך, לעזאזל.
אמנדה: ח'וסה! אתה חוזר כל פעם על אותו התירוץ: הכיבוש [הישראלי], הכיבוש, הכיבוש! האם הכיבוש הוא זה שגרם לך לבלות איתה את כל הזמן הזה?
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 26/07/2012] |