|
אם מלבישה את בנה בחגורת נפץ:
"אלביש אותה עליך, וצא למות" -
בדף הפייסבוק של תנועת פת"ח בלבנון
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
בדף הפייסבוק של תנועת פת"ח בלבנון פורסמה תמונה של אם המלבישה את ילדה בחגורת נפץ. מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" מתעד את ההאדרה המתמשכת של האלימות ושל השהאדה (מוות למען אללה) ברשות הפלסטינית. התמונה הזו הוצגה בדף הפייסבוק של פת"ח, לצד דיאלוג דמיוני בין הילד אשר נשלח אל מותו, לבין האם המעודדת זאת. "מדוע אני ולא את?" שואל בתמימות הילד את אמו, אשר עונה לו כי היא תמשיך להביא ילדים "למען פלסטין":
"אמי הלבישה עליי חגורה משונה.
שאלתי אותה: 'מה זה, אמא?' והיא אמרה: 'אלביש אותה עליך וצא למות!'
אמרתי לה: 'אמא, מה עשיתי שאת מאחלת לי מוות?'
היא הזילה דמעה שפצעה את לבי, ואמרה: 'המולדת זקוקה לך, בני. לך ופוצץ את בני ציון.'
אמרתי לה: 'מדוע אני ולא את?' והיא אמרה: 'אשאר כדי להביא עוד ילדים למען פלסטין.'
נישקתי את ידה ואמרתי לה: 'המשיכי, אמא, למענך ולמען פלסטין אהרוג את הטמאים הארורים.'"[מתוך דף הפייסבוק של פת"ח-לבנון;
הועלה ב- 03/09/2012, נבדק לאחרונה: 29/10/2012]
כותרת דף הפייסבוק מצהירה כי הוא "הדף הרשמי של תנועת פת"ח - נציבות ההסברה והתרבות, בלבנון." הדף מקושר בהפניה מהאתר הרשמי של תנועת פת"ח - נציבות ההסברה והתרבות (www.fatehmedia.ps).
העיתון החינוכי לילדים "זייזפונה," שפורסם כי הוא מקבל מימון מהרשות הפלסטינית, פרסם בראשית השנה חיבור מאת ילדה בת 11, שמאדיר את ההקרבה העצמית ואת מות-השהידים של הפלסטיני:
"כיצד תדע שאתה פלסטיני?" - מאת אסיל ח'אלד, תלמידת כתה ה', אל-בירה
"אם אתה יודע שנולדת עם גזר דין מוות, ואם אתה הולך אל מותך ללא אכפתיות - אז אתה פלסטיני!
אם ההמנון שלך הוא המנון השהאדה, והמוות הוא עבורך לידה - אז אתה פלסטיני!
אם אתה אוהב את המוות - ואתה משמיע את (סיסמת) השהאדה בקול רם - אז אתה פלסטיני!
אם חשת פעם שאתה גוף מתפוצץ, ושהנפש שלך תשתוקק יום אחד להיות פרש (אביר) עבור המולדת - אז אתה פלסטיני!
אם האבן היא נשקך בפני העושק, ואם השונאים מותחים ביקורת על מאבקך - אז אתה פלסטיני!
אם הרווית בדמך החופשי את עץ המולדת, והושטת את שאריות אברי-גופך כגשר עבור הבאים - אז אתה פלסטיני!
אם ניפצת את הכבלים - ונשאת מפתח לבית שהסבים גורשו ממנו - אז אתה פלסטיני!
אם חתונתך (כלומר 'לווייתך': לוויית השהיד נחשבת באסלאם כחתונתו עם נערות גן העדן) היתה בין צרורות הקליעים - ובין כתפי החברים, על רקע שאון-הדמעות המתמזגות בשמחה ובכאב-הצורב של הפרידה - אזי אתה פלסטיני - ומלא גאווה הנך, על כך שאתה פלסטיני." [זייזפונא, ינואר 2012, עמ' 9]
למידע נוסף על עיתון הילדים "זייזפונה" לחץ כאן.
במהלך שנות מסע הטרור של הרש"פ ("אינתיפאדת אל-אקצא", 2000 - 2005), מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" תיעד כיצד הרש"פ עודדה באופן פעיל את השהאדה (מוות למען אללה) כאידיאל עבור הילדים. קטעי וידאו ושירים לילדים המלמדים לראות את השהאדה כ"מתוקה" שודרו בטלוויזיה הפלסטינית מאות פעמים. בשנים האחרונות, ערך השהאדה ממשיך להיות מואדר בכלי התקשורת של הרשות הפלסטינית בהקשר של ילדים, אך בתדירות נמוכה יותר. (ראה "עידוד ילדים לשאוף לשהאדה" באתר PMW).
להלן שתי דוגמאות לעידוד ילדים לשאוף למות שהידים למען אללה, ודוגמה שבה שתי ילדות מאמצות את האידיאל הזה:
הסרטון הזה, שנועד לאזן את הפחד הטבעי מפני המוות, מצייר את
השהאדה (מוות למען אללה) כדבר רגוע והירואי. גיבור הסרטון הוא נער המשאיר מכתב פרידה, שבו הוא מתאר את המוות שאותו הוא מבקש, כדבר נחשק:
"אל תיעצב [אבי] יקירי, ואל תבכה על פרידתי,
הו אבי היקר, למען ארצי פדיתי את נפשי...
בנחישות וברצון, אקיים את הבטחתי.
מה מתוקה ה'שהאדה' (המוות למען אללה)
כאשר את, ארצי, מחבקת אתי!
אימי האהובה, היקרה לי מכל,
תשמחי על דמי, אל תבכי עלי."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח),
שודר מאות פעמים בין 2001 - 2004]
לחץ לצפייה בסרטון
מוחמד אל-דורה, הילד שנהרג בחילופי אש, בתמונה שהתפרסמה בכל
העולם, קורא לילדים הפלסטינים לבוא בעקבותיו אל גן-העדן של הילדים. בסרטון, אל-דורה מתרוצץ בשמחה על חוף הים, מטיס עפיפון, ואף מבלה בלונה-פארק:
טקסט על המסך: "אני מנופף לכם לא כדי להיפרד, אלא כדי לומר: בואו אחרי. מוחמד אל-דורה."
קריין: "מה נעים ריח השהידים, מה נעים ריח האדמה שמרווה אותה מפל הדם שזורם מגוף רענן, מה נעים ריח האדמה."
ילד (מוחמד אל-דורה): "הו, אבי. להתראות. להתראות, אבי. אני אלך ללא פחד וללא בכי. מה נעים ריח השהידים! אני אלך למקומי בשמיים, מה נעים ריח השהידים. הוא אבי, להתראות."
[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), מאות פעמים בין 2001 - 2008]
לחץ לצפייה בסרטון
ולאא', בת 11: "השהאדה זה משהו יפה מאד מאד. כל האנשים מייחלים ל'שהאדה'. מה יכול להיות יותר טוב מללכת לגן-עדן?"
מנחה: "מה יותר טוב: שלום וזכויות מלאות לעם הפלסטיני, או 'שהאדה'?"
ולאא': 'שהאדה.' אני אקח את זכותי לאחר ההפיכה לשהידה."
מנחה: "יוסרא, את מסכימה לדברים האלו?"
יוסרא: "כמובן שה'שהאדה' טובה יותר. איננו רוצים בחיים האלה, אנו רוצים את חיי העולם הבא. אין לנו מה להרויח מהחיים האלה, רק מחיי העולם הבא."
מנחה: "את באמת אוהבת את המוות?"
יוסרא: "המוות איננו 'שהאדה.'"
מנחה: "אני מתכוון להיעלמות שאחרי המוות."
יוסרא: "אף ילד לא אוהב את המוות. ילדי פלסטין אימצו את העיקרון כי ה'שהאדה' טובה מאוד. כל ילד פלסטיני, נניח בן 12, אומר: 'הו אלוהים, הלואי ואהיה שהיד.'"
מנחה: "יש לנו שיחה מסאברין ברמאללה."
סאברין: "איאת אלאח'רס [מחבלת מתאבדת שהתפוצצה בירושלים] כאשר התפוצצה, היתה בת 17..." מנחה: " סאברין, את תומכת או מתנגדת?"
סאברין: "בודאי שאני בעד ההתפוצצות, כי זו זכותנו."
מנחה: "סאברין, כעת, האם זה טבעי שאיאת אלח'רס הולכת לפוצץ את עצמה?"
סאברין: "כמובן, זה מצב טבעי."[הטלוויזיה הפלסטינית (פת"ח), 09/06/2002]
לחץ לצפייה בסרטון |