השר לענייני דת ברש"פ:
"הכותל המערבי… איש מלבד המוסלמים לא השתמש בו
כמקום פולחן אף פעם לאורך ההיסטוריה"
איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק
השר לענייני דתות ברשות הפלסטינית, מחמוד אל-הבאש, אמר לאחרונה כי ירושלים על כל אתריה, ובכלל זה הכותל המערבי, היא "זכות בלעדית של הפלסטינים." כדי לגבות את דבריו על הכותל, הוא טען כי "איש מלבד המוסלמים לא השתמש בו כמקום פולחן אף פעם לאורך ההיסטוריה, אלא לאחר פרסום הבטחת בלפור מבשרת-הרעות בשנת 1917." הכחשה זו של היסטוריה יהודית בירושלים באה כתגובה לדבריו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על היסטוריה יהודית בת 3,000 שנה בירושלים, בטקס הדלקת נר חנוכה ליד הכותל המערבי לפני כחודש. השר הפלסטיני אמר כי דבריו של נתניהו בעניין ירושלים "אינם אלא הבלים וניסיון לחבל בהיסטוריה ובגיאוגרפיה כאחד, וכי אין להם שום ערך מבחינה דתית, היסטורית או משפטית." דבריו של מחמוד אל-הבאש דווחו בסוכנות וופא, סוכנות הידיעות הרשמית של הרשות הפלסטינית.
 טענתו של הבאש, כי יהודים לא התפללו בכותל המערבי, הינה חסרת יסוד. מקורות רבים, יהודיים ולא-יהודיים, מתעדים כי הכותל המערבי היה אתר תפילה יהודי לאורך ההיסטוריה. למשל בשנת 1871 ביקר בירושלים ויליאם סיוארד, מזכיר המדינה של נשיא ארה"ב אברהם לינקולן. ויליאם סיוארד תיעד את חוויותיו בספרו “Travels Around the World” (מסעות מסביב לעולם), ובהקשר לירושלים הוא תיאר בפרוטרוט את נוהגי התפילה של היהודים בכותל המערבי, שאותו הוא כינה: "מקום הבכייה של היהודים." (ראה בהמשך ציטוט מספרו של סיוארד המתאר בהתפעלות את מסירותם של היהודים המתפללים בכותל המערבי.) הציור שבו נראים מתפללים בכותל המערבי לקוח מספר זה.
מכון "מבט לתקשורת פלסטינית" תיעד כי ההכחשה המתמשכת של היסטוריה יהודית בישראל ובמיוחד בירושלים, היא מרכיב יסודי בתוכנית הפוליטית של הרש"פ, השוללת את זכות הקיום של ישראל. (ראה למטה.)
להלן דברי השר הפלסטיני השוללים את הקשר של היהודים לכותל המערבי:
"שר ההקדשים וענייני הדת, מחמוד אל-הבאש, אמר כי ירושלים על כל פרטיה, הגיאוגרפיה שלה והמקומות הקדושים האסלאמיים והנוצריים שבה, ובכלל זאת כותל אל-בוראק, היא זכות בלעדית של הפלסטינים.
הוא הדגיש בהודעה לעיתונות כי דבריו האחרונים של נתניהו בנוגע לבעלות הכיבוש על כותל אל-בוראק אינם אלא הבלים וניסיון לחבל בהיסטוריה ובגיאוגרפיה כאחד, וכי אין להם שום ערך מבחינה דתית, היסטורית או משפטית.
אל-הבאש הבהיר כי התבטאותו של נתניהו בעניין ירושלים וכותל אל-בוראק חסרה את היסודות המדעים האלמנטריים של עיסוק בהיסטוריה, אשר תמיד מוכיחה את בעלותם של המוסלמים על כותל אל-בוראק... שאיש מלבד המוסלמים לא השתמש בו כמקום פולחן אף פעם לאורך ההיסטוריה, אלא לאחר פרסום הבטחת בלפור מבשרת הרעות בשנת 1917."
[וופא, סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית, 17/12/2012,
אל-חיאת אל-ג'דידה, 18/12/2012]
להלן דבריו של ראש הממשלה נתניהו על הכותל המערבי, במעמד הדלקת נר שמיני של חנוכה, שהביאו לאחר מכן לתגובת אל-הבאש:
"שמעתי בימים האחרונים שהפלסטינים אומרים שהכותל המערבי הוא שטח כבוש. אני רוצה לומר להם במקום הסמוך ביותר לנס פך השמן: הכותל הוא שלנו כבר 3,000 שנה, והוא ומדינת ישראל יישארו שלנו לעד."
להלן קטעים מתוך ספרו של ויליאם סיוארד באנגלית, מזכיר המדינה של ארה"ב בימי נשיאות אברהם לינקולן, " Travels Around the World" שבו הוא מתאר את המסירות והתמימות של תפילות היהודים ליד הכותל המערבי. (מצוטט ב: http://lennybendavid.com/2012/08/president-lincolns-secretary-of-state.html)
"June 13, 1871... Jerusalem is now divided according to its different classes of population. The Mohammedans are four thousand, and occupy the northeast quarter, including the whole area of the Mosque of Omar. The Jews are eight thousand, and have the southeast quarter... The Armenians number eighteen hundred, and have the southwest quarter; and the other Christians, amounting to twenty-two hundred, have the northwest quarter...
The Jewish Sabbath being on Saturday, and beginning at sunset on Friday, the weekly wail of the Jews under the wall takes place on Friday, and is a preparation for the rest and worship of the day which they are commanded to ’keep holy.’ The small rectangular oblong area, without roof or canopy, (i.e., the Western Wall) serves for the gathering of the whole remnant of the Jewish nation in Jerusalem. Here, whether it rains or shines, they come together at an early hour, old and young, men, women, and little children--the poor and the rich, in their best costumes, discordant as the diverse nations from which they come. They are attended by their rabbis, each bringing the carefully-preserved and elaborately-bound text of the book of the Lamentations of Jeremiah, either in their respective languages, or in the original Hebrew. For many hours they pour forth their complaints, reading and reciting the poetic language of the prophet, beating their hands against the wall, and bathing the stones with their kisses and tears. It is no mere formal ceremony. During the several hours while we were spectators of it, there was not one act of irreverence or indifference. Only those who have seen the solemn prayer-meeting of a religious revival, held by some evangelical denomination at home, can have a true idea of the solemnity and depth of the profound grief and pious feeling exhibited by this strange assembly on so strange an occasion, although no ritual in the Catholic, Greek, or Episcopal Church is conducted with more solemnity and propriety."
[ויליאם ה. סיוארד, Travels Around the World (מסעות סביב העולם), מצוטט ב: http://lennybendavid.com/2012/08/president-lincolns-secretary-of-state.html;
כמו כן, מומלץ לקרוא את תיאורו של סיוארד את ביקורו בבית כנסת "החורבה"]
הכחשת ההיסטוריה היהודית בישראל היא חלק בלתי נפרד מהתוכנית הפוליטית של הרש"פ, והיא מהווה יסוד מרכזי בשלילת זכות הקיום של ישראל. עניין זה קיבל ביטוי ברור לאחרונה במאמרו של בעל טור בעיתון הרש"פ, אשר טען כי לציונים אין כל קשר עם העם העברי התנ"כי, ולכן לישראל "אין אסמכתא היסטורית או חוקית" להתקיים:
"אין למנהיגי התנועה הציונית ולקהל היעד הנרחב שלה קשר אפילו לשניים-עשר שבטי ישראל, כפי שקבע ההיסטוריון ההונגרי הגדול [ארתור] קסטלר (שטען שמוצאם של יהודי אשכנז הוא מהכוזרים - העורך) וכפי שהבהירו חוקרים יהודים וישראלים רבים לאחר מכן. דבר זה אומר כי המיותר באזור זה, ומי שפוגע בביטחונו וביציבותו, הינו הכיבוש (כלומר, ישראל) על כל צורותיו ושלביו - בין אם בעבר או בהווה, ובין אם בצורת כיבוש צבאי, התנחלות או פעולות ייהוד וזיוף, שלהן אין אסמכתא היסטורית או חוקית."
[יחיא רבאח, אל-חיאת אל-ג'דידה, 15/12/2012]
הכותל המערבי הוא חלק קטן ממבני הר-הבית אשר נותר על כנו לאחר חורבן בית המקדש השני, בשנת 70 לספירה. הרשות הפלסטינית מלמדת את אזרחיה כי מעולם לא היה בית מקדש יהודי בירושלים, וכי לא היתה נוכחות יהודית בעיר. סילוף היסטורי זה עומד בבסיס העמדה הפלסטינית כי אין ליהודים/ישראל כל זכות בירושלים, או זכות להתפלל בכותל המערבי.
בהתאם לעמדה זו, הטלוויזיה הפלסטינית שידרה בשנת 2010 ו-2011 תוכנית שתיארה יהודים המתפללים בכותל המערבי בתור "חטא וטומאה."
לחץ כאן לדוגמאות נוספות בנושא הכחשת הקשר היהודי לירושלים. |