איתמר מרכוס ונאן ז'אק זילברדיק

"יום השנה ה-11 למות השהידים של ופאא' אדריס.

היא האישה הפלסטינית שמסרבת לכיבוש ולשלטון התליין, נאבקת ומתנגדת למען חירותה וחירות בניה, בני עמה ומולדתה, ומניפה את דגל הג'יהאד כדי לחיות בכבוד.

ב-28 בינואר 2002 בעיר ירושלים, צעירה פלסטינית שעובדת בסהר האדום התקוממה למראה הדם הפלסטיני שנשפך כמים וזורם באדמתו [של העם הפלסטיני]. היא זעמה ויצאה לבצע פעולת בקשת-שהאדה (מוות למען אללה), שנרשמה כ[פעולת] בקשת-השהאדה הפלסטינית הראשונה שמבצעת נערה. זוהי ופאא' אדריס, בת ה-23, שנפרדה ממשפחתה, מאמה ומאחיה, ואמרה להם באותו היום: 'המצב קשה, אדם עשוי למות כשהיד בכל רגע.'

ופאא' איחרה לחזור והלילה ירד. בני משפחתה החלו לחפש אותה ושאלו כמה מחברותיה, שאמרו כי היא נפרדה מהן, וכי היא ביקשה מהן להתפלל ואמרה: 'אעשה מעשה שיגרום לכם גאווה,' אך לא הסבירה מהו המעשה הזה. כולם נותרו מבולבלים עד אשר נודע להם שופאא' פוצצה את עצמה ברחוב יפו, דבר שהביא למותם של שני ישראלים ולפציעתם של כמאה נוספים.

עם דמעות בעיניה, אמהּ של ופאא' אמרה שכאשר היא שמעה באמצעי התקשורת שייתכן כי אישה ביצעה את פעולת בקשת-השהאדה (מוות למען אללה) שאירעה בירושלים, ו[ופאא'] לא הופיעה, היא חשבה שזה יכול להיות ההסבר היחיד להיעדרה. היא הוסיפה כי היא גיבורה, ואמרה: 'בתי שהידה'...

במשך זמן רב ייחלה ופאא' אדריס לנקום את דמם של השהידים, שאותם היא ראתה לנגד עיניה במהלך עבודתה בסהר האדום הפלסטיני. מראות השהידים והפצועים באינתיפאדה גרמו לה לכאוב את דמם של בני עמה, ולכן, על-ידי מותה כשהידה היא עזבה את העולם בראש מורם. ופאא' כתשה את שורות הצבא הישראלי וזרעה אימה בליבותיהם, כשם שהם עשו שמות בארץ. עד עצם היום הזה, זכרה כתוב בספרי הג'יהאד והמאבק של האישה הפלסטינית.

זוהי גיבורה שהציונים יזכרו היטב את שמה, כמו גם הפלסטינים; הגיבורה שהקריבה את עצמה ואת גופה למען פלסטין, והפכה לסמל למאבק ולנאמנות הפלסטינית, באחת מפעולות בקשת-השהאדה (מוות למען אללה) המכובדות ביותר בשנים האחרונות, שהכתה את האויב הציוני בתדהמה, ו[סמל] להקרבה העצמית של הנערות הפלסטיניות היפות למען מולדתן. חלפו שנים מאז אותו יום, ושמה של ופאא' אדריס עדיין מבעית את היהודים.

לפחות אלפיים פלסטינים השתתפו במסע לוויה סמלית למבקשת-השהאדה (מוות למען אללה) הראשונה שפוצצה את עצמה בישראל. המשתתפים צעדו מאחורי ארון קבורה ריק, דרך מחנה הפליטים אל-אמערי שבגדה המערבית, לכבוד ופאא' אדריס. הארון נעטף בדגל הפלסטיני, ופוסטרים של ופאא' אדריס הודבקו על הקירות ברחובות מחנה הפליטים. המשתתפים קראו 'ופאא' גיבורה,' בזמן שחמושים ירו באוויר מטחי הצדעה לכבודה.

אמהּ של ופאא' אמרה כי היא גאה בבתה, ומקווה שנערות נוספות ילכו בעקבותיה. ופאא' - הפרח היפה שבאמצעות פעולת בקשת-השהאדה שלה הפכה על פיהן את ההנחות הביטחוניות הישראליות, שהתמקדו במעקב אחר צעירים פלסטינים בלבד."

[דף הפייסבוק הרשמי של תנועת פת"ח, הטקסט הועלה ב-27/01, נבדק לאחרונה 28/01/2013.]